גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מקריב עליו קינין וכו׳ – אם היה המדיר כהן מקריב לזה המודר. לא ילמדנו מקרא – מפרש בגמרא דבלימוד מקרא נוטל שכר אבל מלמדו מדרש כמו ת״כ והלכות דאין נוטלין עליה שכר ובגמ׳ מפרש טעמא דנוטלין שכר על המקרא ואין נוטלין שכר על המדר׳. אבל מלמד בניו מקרא – מצוה קא עביד ולא הוה אלא גורם הנאה בעלמא ואפילו במקום נמי דנוטלין שכר עליה דמ״מ לא היה המודר נותן שכר למלמד לבניו. איבעי׳ להו הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו וכו׳. ואי אמרת שלוחי [דידן] נינהו הא מהני ליה דעבד שליחותא – דודאי גוף הקרבן מצוה קעביד מיהו כיון דהאי כהן שלוחו בזה אסור וה״נ אמרינן גבי תורם דאי אמרת צריך דעת הא קמהני ליה וה״נ אי שלוחי דידן נינהו אסור מיהו קשה אמאי לא פשיט ליה מההוא דפ׳ קמא דקידושין (קידושין כג) אמר רב כהנא הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי ס״ד שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא מצינן למיעבד ואינהו קא עבדי וי״ל דרוצה לפשוט ממשנה או מברייתא. ת״ש ומקריב עליו קיני זבים ואי אמרת שלוחי דידן הא קמהני ליה – ויש להקשות דלמא דאמר כל הרוצה להקריב יבוא ויקריב דכה״ג לא מהני ליה ושמא נראה לו דמיירי במודר הנאה בכל כהני דהאי ודאי לא מצינו למימר כי בכה״ג שאני דאז לא יצטרך דעת בעלים ואותן הוו שלוחי דידן. כדרבי׳ יוחנן – דאמר הכל צריך דעת בעלים אם מחוייב אדם עולה ושלמים אינו יכול לפטור אותו חבירו שלא מדעתו. שהרי מקריב אדם על בניו ועל בנותיו – להתירן לאכול בקדשים דכתיב זאת תורת הזב בין גדול בין קטן וקטן לאו בר דעת הוא אלמא דאין צריך דעת בעלים להתירו לאכול בקדשים במחוסר כפרה. אלא מעתה לרבי יוחנן זאת תורת היולדת וכו׳ – קצת קשה דבלאו רבי יוחנן ברייתא היא בפ׳ בנות כותים (נדה דף לד:) דכתיב זאת תורת הזב בין גדול בין קטן. ומשני ההיא זאת תורת היולדת בין פקחת בין שוטה – שכך מצינו שאדם מביא קרבן על אשתו שוטה. מביא אדם קרבן עשיר על אשתו – אם היא חייבת קרבן לידה או מצורעת ואין יכול לומר עניה היא ואין לה שום דבר שכך כתב לה בכתובתה דאחריות דאית לך עלי מן קדמת דנא דמשמע ליה אפילו שוטה צ״ע מנא ליה הא דמשמע שהוא חייב כל מה שחייבת קודם מזה יש ללמוד דאדם חייב לפרוע חובות אשתו שהיא חייבת קודם שישאנה ולא נראה דבפרק יש נוחלין (ב״ב דף קלט) איבעיא ליה אי בעל בנכסי אשתו לוקח הוי או יורש הוי דאי לוקח הוי לא יפרע לבעלי חובות של אשתו שלוותה קודם ואפילו מנכסי מלוג שלה ואם יורש הוי יפרע מנכסי מלוג שלה כמו יורש שפורע חובות אביו מקרקעי ואם כן לא מיבעי אלא מנכסי מלוג שלה אבל מנכסים שלו לא יפרע שום דבר. והך בעיא דלוקח הוי או יורש הוי פסק רבינו שמואל בן בתו של רש״י קבלה מרבינו חננאל דיורש הוי וצריך הבעל לפרוע מנכסי מלוג שהכניסה לו אשתו והכי הלכתא שאדם פורע חוב אשתו שהיא חייבת קודם לכן אם יש מטלטלין או חובות כעין שהכניסה לו אע״פ שיורש אינו פורע ממטלטלין מיהו לאחר תקנות גאונים שתיקנו להיות עתה מטלטלין כמקרקעי וגובה כתובתה ממטלטלין אע״ג דממנה אין לגבות כ״א ממקרקעי כמו כן גם החובות נמי יתפרעו מן המטלטלין דכל הדין הנוהג בקרקעות נוהג במטלטלין והא דאמר הכא כל קרבנות שהיא חייבת דוקא קרבנות אבל חוב לא יפרע אלא ממה שהכניסה לו דכיון דיורש הוי ומטלטלין כקרקעות עתה שיעבודם על אותן נכסים אין יכולת ביד הבעל להפקיען אבל יותר ממה שהכניסה לו [אינו פורע] וקרבנותיה נמי דוקא קרבנות חובה אבל לא נדרים ונדבות ואם לאחר נישואין [נדרה קרבן] לא ישלם נדריה דאם לא כן יכולה להחריב בעלה והכי משמע בירושלמי. גרסא אחרת אם פטרה אינו חייב וה״פ כל קרבנות שהיא חייבת כשהיא תחתיו חייב לפרוע ולפיכך אם פטרה שגירשה אינו חייב שכך כתבה בשובר של כתובה והתקבלתי כתובתי ואחריות דאית לי עלך מן קדמת דנא ולגירסא זו אינו חייב לשלם כלום מקודם נישואין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush