גמרא
פירוש
הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְתַנָּא לְמִיתְנֵא תַּרְתֵּי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לימא תיהוי תיובתא דבר פדא דאמר לא פקעה קדושה בכדי – וא״ת אמאי לא פריך לעולא כמו לבר פדא מקדושת הגוף מהא דהא סבירא ליה קדושת הגוף לא פקעה בכדי מההיא דהאומר לאשה היום את אשתי וכו׳ וי״ל דאביי שהקשה לרבא וקדושת הגוף לא פקע בכדי וכו׳ כדי לסתור דברי רבא שהיה אומר דמודה עולא דקדושת הגוף נמי לא פקע בכדי ומכל מקום לא קשה לעולא מההיא דהאומר לאשתו משום דלאו היינו בברייתא אלא מימרא (לעולא) ולכך לא פריך לעולא. אמר לך בר פדא ה״ק סיפא אם לא אמר מעכשיו שלמים לאחר ל׳ יום עולה הוי – פי׳ שלא אמר [אלא] לאחר שלשים יום עולה הרי זו עולה ואשמעינן חידוש אע״ג שלא אמר דיבורו בשעה שקדושה חלה דאימת חלה הקדושה לאחר שלשים יום ונדר אחר דיבור אפ״ה חלה הקדושה שפיר לאחר ל׳ יום. מידי דהוה האומר לאשה וכו׳ – וא״ת בשלמא סיפא מתרצא שפיר אלא רישא דאמר שור זה כל ל׳ יום עולה לאחר שלשים יום שלמים אלמא דפקעה קדושה בכדי והיכי מתרץ לה וי״ל דהכי פירושא כל ל׳ יום עולה וה״ה דהוי עולה לאחר ל׳ יום נמי דקדושה לא פקעה בכדי וזימנין דהוי לאחר ל׳ יום שלמים כגון דאמר לאחר ל׳ יום שלמים ותו לא וכ״ת תרתי למה לי לא זו אף זו קתני לא זו דקדושת הגוף אלא אפילו קדושת דמים נמי לא פקעה וקשה דלשון לא משמע כן דמדקאמר כל ל׳ יום עולה משמע כל ל׳ יום עולה דוקא אבל לאחר ל׳ יום לא הוי עולה לכ״נ לר׳ אלחנן דרישא נמי כגון הרי שור זה עולה כל ל׳ יום מעכשיו ולאחר ל׳ יום שלמים הוי והוי תוך ל׳ יום עולה ולאחר שלשים יום שלמים אע״ג דקדושה לא פקעה בכדי שאני הכא שבתוך כדי דיבור שהתפיסו לעולה אמר מעכשיו ולאחר שלשים יום שלמים א״כ התחיל קדושת שלמים מיד כמו קדושת עולה אלא שלא נגמרה קדושת שלמים עד לאחר שלשים יום דהכי נמי א״ר יוחנן פרק האומר דקידושין (קידושין נח:) דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום שהקידושין מתחילין מיד ואין נגמרים עד לאחר שלשים יום וא״ת תינח לאחר שלשים יום הוי לגמרי שלמים וקרב שלמים כיון דקדושת העולה פקעה כדפרישית אלא תוך שלשים יום היכי קרב עולה כדקתני בברייתא ל׳ יום עולה והלא יש כאן נמי קדושת שלמים בהדי קדושת עולה כדפרישית שמעכשיו מתחיל קדושת שלמים וי״ל כל שלשים יום עולה דקאמר לאו לענין הקרבה אלא לענין מעילה דכיון דיש בו נמי קדושת עולה מועלין בו אי נמי לענין שלא להקריב שלמים תוך שלשים יום ועי״ל דאף לענין הקרבה הוי עולה תוך ל׳ יום שאין קדושת שלמים עליו תוך ל׳ יום יותר לבטל קדושה ואע״ג דלגבי קידושי אשה אמרינן שמתחילין הקדושין מיד שאני הכא שיש לקיים ולפרש מה שאמר מעכשיו גבי שלמים לא שיחלו ויתחילו שלמים מיד לבטל קדושת עולה תוך שלשים יום אלא לענין שתפקע קדושת עולה לאחר שלשים יום וה״ג ברישא כל שלשים יום עולה (שלשים יום) ומעכשיו ולאחר שלשים יום שלמים כל ל׳ יום עולה ולאחר ל׳ יום שלמים וסיפא ה״ק לאחר ל׳ יום עולה אם לא אמר מעכשיו שלמים לאחר שלשים יום עולה מידי דהוה האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום ואע״ג דנתאכלו המעות מקודשת פי׳ וגבי הקדש אמירתו חשובה כנתינת מעות גבי אשה אע״ג שנתאכלו לאחר שלשים יום (כ״א מתחילת ל׳ יום) אפ״ה חייל הדבור מתחילת שלשים יום כמו גבי קידושין דחיילי הקידושין לאחר שלשים יום אע״פ שנתאכלו המעות כדפי׳ רש״י לעיל. לבר פדא דאמר חוזרות וקדושות – אלמא מצי איניש למימר הרי זה הקדש לאחר שאפדנו יהא הקדש ולא הוי כמקדיש דבר שלא בא לעולם וטעמא משום דבידו להקדישו עכשיו בידו נמי לפדותו ולחזור ולהקדישו אם כן תפשוט הא דבעי רבי אושעיא הנותן לאשה שתי פרוטות מהו מי הוי כמקדיש דבר שלא בא לעולם הואיל וכל אותן הימים דאין אשתו אין בידו לקדשה או דלמא השתא הא בשעת נתינת קדושין הוי בידו לקדשה אי נמי השתא היה בידו לקדשה וכשהיא אשתו בידו לגרשה ולקדשה מדעתה השתא נמי מצי לקדש לה מדעתה לאחר שמגרשה ותפשוט ליה מהאי דמועיל שפיר וא״ת כמו דפריך לבר פדא אמאי לא פריך לעולא דהא לעולא אמר לעיל דחוזרות וקדושות אם כן הוה ליה למיפרך לעולא ותפשוט וי״ל דאין ה״נ אלא שפיר פריך לבר פדא דאמר בהדיא עוד י״ל דלעולא לית ליה האי סברא דחוזרות וקדושות ועד שיקצצו דקאמר הנודר היינו דווקא לענין דכיון שנקצצו שוב אינו פודן וא״ת ועולא מי פליג אסתמא דהש״ס דסבירא ליה חוזרות וקדושות מדקאמר לעולם אלמא משמע חוזרות וי״ל דלאו היינו סתמא דהש״ס אלא בר פדא אמר כן והוא ממלתיה וכן אשכחנא באלו מציאות (ב״מ כא) גבי וכמה אמר ר׳ יצחק וכו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush