×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מועד קטן ט״ו:גמרא
;?!
אָ
דְּמוּת דְּיוֹקְנִי נָתַתִּי בָּהֶן וּבַעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֲפַכְתִּיהָ כָּפוּ מִטּוֹתֵיהֶן עָלֶיהָ מְנוּדֶּה אוּמְצוֹרָע מָה הֵן בִּכְפִיַּית הַמִּטָּה תֵּיקוּ. באֲבָל אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה דִּכְתִיב {עמוס ח׳:י׳} וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל מָה חַג אָסוּר בִּמְלָאכָה אַף אָבֵל אָסוּר בִּמְלָאכָה. מְנוּדֶּה מַהוּ בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה אָמַר רַב יוֹסֵף ת״שתָּא שְׁמַע גכְּשֶׁאָמְרוּ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בַּיּוֹם אֲבָל בַּלַּיְלָה מוּתָּר וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּמְנוּדֶּה וּבְאָבֵל מַאי לָאו אַכּוּלְּהוּ לָא אַשְּׁאָרָא. ת״שתָּא שְׁמַע מְנוּדֶּה שׁוֹנֶה וְשׁוֹנִין לוֹ נִשְׂכָּר וְנִשְׂכָּרִין לוֹ שְׁמַע מִינַּהּ מְצוֹרָע מַהוּ בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה תֵּיקוּ. דאָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה דִּכְתִיב {שמואל ב י״ד:ב׳} וְאַל תָּסוּכִי שֶׁמֶן וּרְחִיצָה בִּכְלַל סִיכָה. מְנוּדֶּה מַהוּ בִּרְחִיצָה אָמַר רַב יוֹסֵף ת״שתָּא שְׁמַע כְּשֶׁאָמְרוּ אָסוּר בִּרְחִיצָה הלֹא אָמְרוּ אֶלָּא כׇּל גּוּפוֹ אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מוּתָּר וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּמְנוּדֶּה וּבְאָבֵל מַאי לָאו אַכּוּלְּהוּ לָא אַשְּׁאָרָא ומְצוֹרָע מַהוּ בִּרְחִיצָה תֵּיקוּ. זאָבֵל אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל מִדְּקָאָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לִיחֶזְקֵאל {יחזקאל כ״ד:י״ז} וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ מִכְּלָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָסוּר. חמְנוּדֶּה מַהוּ בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל אָמַר רַב יוֹסֵף תָּא שְׁמַע כְּשֶׁאָמְרוּ אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל טלֹא אָמְרוּ אֶלָּא בָּעִיר אֲבָל בַּדֶּרֶךְ מוּתָּר הָא כֵּיצַד יָצָא לַדֶּרֶךְ נוֹעֵל נִכְנַס לָעִיר חוֹלֵץ וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּמְנוּדֶּה וּבְאָבֵל מַאי לָאו אַכּוּלְּהוּ לָא אַשְּׁאָרָא. ימְצוֹרָע מַהוּ בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל תֵּיקוּ. כאָבֵל אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה דִּכְתִיב {שמואל ב י״ב:כ״ד} וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ מִכְּלָל דְּמֵעִיקָּרָא אָסוּר. מְנוּדֶּה מַהוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אָמַר רַב יוֹסֵף ת״שתָּא שְׁמַע כׇּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר מְנוּדִּין הָיוּ וְשִׁימְּשׁוּ מִטּוֹתֵיהֶן א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְדִלְמָא מְנוּדֶּה לַשָּׁמַיִם שָׁאנֵי דְּקִיל. קִיל וְהָא אָמְרַתְּ חֲמִיר סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ זִיל הָכָא קָמְדַחֵי לֵיהּ וְזִיל הָכָא קָמְדַחֵי לֵיהּ. למְצוֹרָע מַהוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא {ויקרא י״ד:ח׳} וְיָשַׁב מִחוּץ לְאׇהֳלוֹ שֶׁיְּהֵא כִּמְנוּדֶּה וּכְאָבֵל וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה וְאֵין אׇהֳלוֹ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים ה׳:כ״ו} לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאׇהֳלֵיכֶם שְׁמַע מִינַּהּ. וְנִיפְשׁוֹט נָמֵי לִמְנוּדֶּה אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִי קָתָנֵי שֶׁאָסוּר שֶׁיְּהֵא כִּמְנוּדֶּה וּכְאָבֵל בְּמִילֵּי אַחְרָנְיָיתָא וְאָסוּר נָמֵי בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. מאָבֵל אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ קׇרְבְּנוֹתָיו דְּתַנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁלָמִים בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא אוֹנֵן. נמְנוּדֶּה מַהוּ שֶׁיְּשַׁלַּח קׇרְבְּנוֹתָיו אָמַר רַב יוֹסֵף ת״שתָּא שְׁמַע כׇּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר מְנוּדִּין הָיוּ וְשִׁלְּחוּ קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְדִלְמָא מְנוּדֶּה לַשָּׁמַיִם שָׁאנֵי דְּקִיל. קִיל וְהָאָמְרַתְּ חֲמִיר סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ וּמְדַחֵי לֵיהּ. מְצוֹרָע מַהוּ שֶׁיְּשַׁלַּח קׇרְבְּנוֹתָיו סת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא {יחזקאל מ״ד:כ״ו} וְאַחֲרֵי טׇהֳרָתוֹ אַחַר פְּרִישָׁתוֹ מִן הַמֵּת שִׁבְעַת יָמִים יִסְפְּרוּ לוֹ אֵלּוּ ז׳שִׁבְעַת יְמֵי סְפִירוֹ {יחזקאל מ״ד:כ״ז} וּבְיוֹם בֹּאוֹ אֶל הַקּוֹדֶשׁ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית לְשָׁרֵת בַּקּוֹדֶשׁ יַקְרִיב חַטָּאתוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות אבל ה׳:א׳
רמב״ם הלכות אבל ה׳:ז׳
טור יורה דעה ש״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״פ:א׳
ד רמב״ם הלכות אבל ה׳:א׳
רמב״ם הלכות אבל ה׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ב׳
טור יורה דעה ש״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״פ:א׳
ז רמב״ם הלכות אבל ה׳:א׳
רמב״ם הלכות אבל ה׳:ו׳
טור יורה דעה ש״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״פ:א׳
כ רמב״ם הלכות אבל ה׳:א׳
רמב״ם הלכות אבל ה׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ב׳
טור יורה דעה ש״פ:א׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״פ:א׳
E/ע
הערותNotes
ורחיצה בכלל סיכה – תימה אדבעי מהו ברחינה אמאי לא בעי מהו בסיכה. לא אשארא – דמיירי התם בסוף פ״ק דתענית (דף יג.) בנעילת הסנדל ועשיית מלאכה ואעשיית מלאכה לא קאי דהא מנודה שרי במלאכה אלא אנעילת סנדל סוף פ״ק דתענית (שם) מסיק הלכתא אבל אסור בין בחמין בין בצונן אבל לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר ולסוך אפילו כל שהוא אסור ובתוס׳ הרב פי׳ קשיא ליה מאי שנא בט׳ באב ויוה״כ אסור לרחוץ אפילו אצבעות כדמשמע בפרק בתרא דיומא (יומא עח.) ומביאין לו מטפחת כו׳ והא תרוייהו מסיכה נפקי אבילות מואל תסוכי שמן יום הכפורים מוסוך לא סכתי (דניאל י) ובשם רשב״ם דלפי המסקנא דמסיק בפ״ק דתענית דאבל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן הוא הדין ט׳ באב ויוה״כ ותימה אמאי לא מייתי בסוגיין דתענית ההיא דמטפחת כו׳ ובשם רבינו תם שמעתי שהיה אוסר לרחוץ כלל בט׳ באב ויוה״כ חוץ מידיו שחרית דחשיב להו כמו מלוכלכות בטיט וצואה הואיל ואינו יכול ליגע בפיו ועיניו משום בת מלך. לא אשארא – פי׳ לא קאי אנעילת סנדל אלא ארחיצה וזיל הכא קמדחי ליה וזיל הכא קמדחי ליה דאעשיית מלאכה לא קאי כדפרישית לעיל וא״ת ואמאי לא פשיט מר״א דסוף פרק הזהב (ב״מ דף נט:) קרע את בגדיו וחלץ מנעליו וי״ל דשמא היה מחמיר על עצמו אי נמי מספקא ליה כי היכי דמספקא לן. ושמשו מטותיהן – בכל הני דלעיל לא מייתי מבני המדבר דלא ידעי היאך היו נוהגין אלא הא פשיטא לן שהיו משמשים מטותיהן שהרי הם היו פרים ורבים וכן גבי שלחו קרבנות דבסמוך שמא יש להוכיח הכי מן הפסוקים. וישב מחוץ לאהלו – פי׳ בימי ספרו ובימי חלוטו פליגי בה לעיל (דף ז:) כי האי גוונא אמרינן אבל אסור להניח תפילין ולא בכל ימי אבלו קאמרינן אלא יום ראשון בלבד ושני כדלקמן (דף כא.). ואחרי טהרתו – פי׳ בקונטרס דבטומאת מת איירי ז׳ ימים ימי הזאתו יספרו לו איירי בימי ספירו וכמו מילתא אחריתי קמ״ל וביום באו לעבודה יביא כהן הדיוט עשירית האיפה וחטאתו כמו חיטוי וקדושתו לעבודה מילי מילי קאמר וקשה אמאי לא מפרש ליה בכהן גדול ויש לומר משום דבכהן הדיוט איירי דכתיב כי אם לאב ולאם ואילו כ״ג לא יטמא לאביו ולאמו ולא ניחא ליה למימר כדאמרינן בקדושין (דף עח:) רישא בכהן גדול וסיפא בכהן הדיוט ועוד דלא הוה קמ״ל מידי אבל כהן הדיוט ביום חינוכו אינו כתיב בקרא בפירוש מיהו קשה לן כיון דמילי מילי כתיב אמאי ר״ש אומר בבאו מקריב בזמן שראוי לביאה וקשה דבפרק תמיד נשחט (פסחים דף סב. ושם) דקאמרינן כל הזבחים ערל וטמא משלחין קרבנותיהן ועוד דהכא נמי לא משמע דאיירי אלא במצורע דאהא דבעי מצורע מהו שישלח קרבנותיו מייתי ליה ונראה לי דר״ש לאפוקי מצורע אתי דרבי יהודה דריש ביום באו ביום שמתחנך לעבודה ור״ש מוקי לביום באו דקאי אדלעיל דאיירי במצורע ולא איירי מידי בעשירית האיפה אלא בא לומר דבמצורע דאיירי בקרא כשיטהר ויכנס לעזרה דהיינו לאחר ימי ספרו אז יקריב חטאתו או שאר קרבנותיו ובתוספות פי׳ דערל וטמא משלחין קרבנותיהן בטומאת שרץ ולא בטומאה מגופו והקשה על זה מהא דאמרינן במגילה פ״ק (דף ח.) מזובו ולא מנגעו משמע דאם יטהר מזובו יביא קרבן אע״פ שהוא מצורע וכמו כן קשה למאי דפרישית ותירץ דלא איירי התם לענין קרבן אלא שיהא טהור מדין משכב ומושב דחמירא הוה טפי מבמצורע וצ״ע בפרק כל הזבחים שנתערבו (זבחים עד: וטם) ובפרק כל הגט (גיטין דף כח: ושם) מפורש קצת דיני סמיכה שצריך בעלים ואם כן אין טמא מביא קרבנותיו [ועי׳ תוס׳ יבמות קד: ד״ה דאמר].רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144