×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות צ״ה:גמרא
;?!
אָ
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָכוֹל דָּחֲקוּ אזָבִין וּמְצוֹרָעִין וְנִכְנְסוּ לַעֲזָרָה בְּפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין תַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ה׳:ב׳} וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כׇּל צָרוּעַ וְכׇל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ בְּשָׁעָה שֶׁטְּמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין. אֵין טְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין אֵין זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין.: מתני׳מַתְנִיתִין: אַחַת בשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְאַחַת גלֶחֶם הַפָּנִים לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים דוְאֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְנִים רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בַּעֲזָרָה וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פָּאגֵי.: גמ׳גְּמָרָא: הָא גּוּפַאּ קַשְׁיָא. אָמַרְתָּ לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ אַלְמָא מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים אַלְמָא מִדַּת יָבֵשׁ נִתְקַדְּשָׁה אָמַר רַבָּה הֻקְשָׁה אָדָם קָשֶׁה שֶׁהוּא קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל וּמַנּוּ רַב שֵׁשֶׁת. מַאי קַשְׁיָא דִּלְמָא עִשָּׂרוֹן לָא מְקַדֵּשׁ תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ. אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים אַלְמָא תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ וְאֵין דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת אִיפַּסְלָה בְּלִינָה (אֶלָּא) אָמַר רָבָא הֻקְשָׁה אָדָם קָשֶׁה שֶׁהוּא קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל וּמַנּוּ רַב שֵׁשֶׁת. אָמַר רַב אָשֵׁי מַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא מַאי מִבִּפְנִים בִּמְקוֹם זְרִיזִין. וְהָא דְּרַב אָשֵׁי בְּרוּתָא הִיא מָה נַפְשָׁךְ אִי אֲפִיָּיה בָּעֵינַן זְרִיזִין לִישָׁה וַעֲרִיכָה נָמֵי [בָּעֵינַן] זְרִיזִין וְאִי לִישָׁה [וַעֲרִיכָה] לָא בָּעֵינַן זְרִיזִין אֲפִיָּיה נָמֵי לָא בָּעֵינַן זְרִיזִין אֶלָּא דְּרַב אָשֵׁי בְּרוּתָא הִיא.: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל מַעֲשֵׂיהֶן בִּפְנִים [וְכוּ׳].: אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בַּר כָּהֲנָא וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ {שמואל א כ״א:ו׳} וְהוּא דֶּרֶךְ חול אַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר בַּחוֹל אַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא אָפוּ לֵיהּ אֲמַר לְהוּ דֶּרֶךְ חוֹל קָא אָפֵיתוּ לֵיהּ אַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי אִיפְּסִיל לֵיהּ בְּלִינָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר בְּשַׁבָּת אַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא אָפוּ לֵיהּ אֲמַר לְהוּ לָא דֶּרֶךְ חוֹל בָּעֵיתוּ לְמִיעְבְּדֵיהּ מִידֵּי תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ שֻׁלְחָן הוּא דִּמְקַדֵּשׁ. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּבִשְׁעַת אֲפִיָּיה אַשְׁכְּחִינְהוּ וְהָכְתִיב {שמואל א כ״א:ז׳} וַיִּתֵּן לוֹ הַכֹּהֵן קוֹדֶשׁ כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה׳. אֶלָּא מַאי דֶּרֶךְ חול דְּקָא אָמַר לְהוּ הָכִי קָא אָמְרוּ לֵיהּ לֵיכָּא לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה׳. אֲמַר לְהוּ לָא מִיבַּעְיָא הַאי דְּכֵיוָן דִּנְפַק לֵיהּ מִמְּעִילָה דֶּרֶךְ חוֹל הוּא אֶלָּא אֲפִילּוּ הַאיְךְ נָמֵי דְּהַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי הַבוּ לי׳לֵיהּ דְּלֵיכוֹלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אין טמאי מתים משתלחים – כגון עכשיו שהוגללו הפרוכת דאין מחיצה לטמאי מתים להשתלח דטמא מת מותר ליכנס למחנה לויה כדאמרינן בסוטה פרק היה נוטל (סוטה כ:) ובפסחים בריש אלו דברים (פסחים סז.) לא טמא מת בלבד אמרו אלא אפילו מת עצמו שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחיצתו וא״ת והיכי ילפינן טמא מת ממת שאני מת דאין לו טהרה במקוה כדאי׳ בסוף עירובין (דף קד:) המכניס שרץ למקדש פטור ואע״פ שהיו נושאין ארונו של יוסף עמו במחיצתו ומכל מקום קשה הא קא חשיב רבותא אפילו מת עצמו וי״ל דסבר כמאן דאמר חייב אי נמי חשיב במינו טהרה במקוה דיש לאדם חי טהרה. לישתו ועריכתו בחוץ – אלמא מדת יבש לא נתקדשה דאי נתקדשה מיגנייא מילתא אי אפיק להו אבראי ולא כפי׳ הקונטרס דמפרש מטעם פסול יוצא דמשום קידוש כלי לא מיפסיל ביוצא כדפרישית בפ״ק (מנחות ט.) והאי דכל המנחות נילושות בפושרין אפילו מנחת מאפה פירשתי בפ׳ כל המנחות באות מצה (לעיל נה.). שהוא קשה כברזל – שבח הוא לתלמידי חכמים כדאמר בפ״ק דתענית (דף ז.) כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם. ומאי קושיא דילמא עשרון לא מקדש תנור מקדש – תימה אכתי קשיא סיפא דקתני חביתי כ״ג לישתן ועריכתן בפנים אלמא מדת יבש נתקדשה וי״ל דאע״ג דעשרון לא נמשח חצי עשרון נמשח משום דאמרינן בפ״ק (מנחות דף ח.) חביתי כהן גדול רבי יוחנן אמר אינה קדושה לחצאין ובההיא שמעתא א״ר חנינא אין מנחה קדושה בלא שמן ואם כן צריך להניח בביסא או בכלי שרת אחד עשרון שלם של חביתין ושלשת לוגין שמן כדי לקדשן בכלי שרת ובתוך הביסא עצמה היה נתון הסולת לצד אחד והשמן לצד אחר לפי שצריך אחר כך לחלק הסולת בפני עצמו בחצי עשרון והשמן בפני עצמו לוג ומחצה שחרית ולוג ומחצה בין הערבים וכיון דאתקדש בכלי שרת גנאי הוא להשימן אחר כך בכלי חול ולא מסתבר למימר שיוכל לחלוק הסולת והשמן קודם שיתקדש בביסא ויניח בתוך הביסא עצמה של שחרית לצד אחד ושל בין הערבים לצד אחר דהא דריש בפ״ק (מנחות דף ח.) אמר קרא מנחה מחציתה הבא מנחה ואחר כך חוצהו ומיהו למאן דאמר בפ״ק (מנחות דף ח.) קדושה לחצאין ומחצה משלם דמביא לא נצרכא אלא להביאה שלם מביתו קשה מאי שנא חצי עשרון דנמשח ומאי שנא עשרון דלא נמשח ויש פירושים מרש״י שכתוב בהן בסוף התכלת (לעיל דף נ:) לפי שהיו צריכין לעשרון למדוד בו שאר מנחות כל יחיד המתנדב מנחה ופעמים מוציאו לחוץ אבל חצי עשרון היה מיוחד לכהן גדול ולא היה צריך למנחת נדבה של יחיד ולא יתכן טעם זה כלל דהא בפ׳ כל המנחות באות מצה (לעיל דף נז:) דדרשינן מקרא דמנחת יבש לא נתקדשה מדכתיב חמץ תאפינה ביכורים לה׳ אימתי הם לה׳ לאחר אפייה ואע״ג דההוא קרא גבי עשרון כתיב לא שנא ונראה לפרש דלישה ועריכה דלחם הפנים ושתי הלחם מדת יבש הוא דאין בהן שמן ולישתן ועריכתן לא היתה בכלי הלח אבל לישה ועריכה דחביתין היה בכלי הלח דיש בה שמן שנמדד בלוג ומדת הלח נמשחה לכולי עלמא ובין למאן דאמר בפ׳ ואלו מנחות (לעיל דף עה.) בוללן סולת בין למאן דאמר בוללן חלות מכל מקום בכלי שהיה לש ועורך היה בולל לפיכך צריך בכלי שרת והא דנקט במתני׳ חביתי כהן גדול לאו דוקא דהוא הדין שאר מנחות הטעונות שמן כדאיתא בתוספתא דקתני מנחה יש בה מעשה כלים בפנים טחינתו והרקדתו בחוץ ולישתו ועריכתו בפנים כל מעשיהן בפנים ובזר כשרות עד שיבואו לבית הקמיצה והא דלא תני במתניתין אלא חביתין י״ל משום דחביתין חלוקין משתי הלחם ולחם הפנים בשני דברים דאלו לישתן ועריכתן בחוץ ואינן דוחות את השבת ואלו לישתן ועריכתן בפנים ודוחות את השבת ועוד נראה דמתני׳ נמי קתני שאר מנחות דקתני בסיפא כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ופי׳ בקונטרס לישה ועריכה הכל בכלי שרת בפנים ולא בחוץ ואף על גב דמשמע פירוש הקונטרס שזו היא נמי פירושו של ואין בהן מעשה כלי בחוץ והכל חדא מילתא הוא נראה לפרש דאין בהן מעשה כלי בחוץ אטחינה והרקדה קאי דלא בעו כלי שרת כי ההיא דתוספתא. אלא דרב אשי ברותא היא – ותברה מי ששנה זו לא שנה זו. דרך חולין אפיתו להו אף כי היום יקדש בכלי איפסיל ליה בלינה – ואע״ג דאין כלי שרת מקדשין אלא בזמנן וזה אין זמנו בערב שבת לדבריהם קאמר להו כדפרישית בסוף התכלת (לעיל דף נא.) [ד״ה אפי לה].רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144