גמרא
פירוש
אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי תִּהְיֶינָה כְּתִיב אֵימָא עֲשָׂרָה קְפִיזֵי אָמַר רָבָא בְּעֶשְׂרוֹנוֹת דִּבֵּר הַכָּתוּב. לָמַדְנוּ עֲשָׂרָה לְחָמֵץ עֲשָׂרָה לְמַצָּה מִנַּיִן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אמר רב יצחק בר אבדימי תהיינה כתיב – פירוש יו״ד יתירא דריש דמשמע אתביאו קאי שדרשנו לעיל שכל שאתה מביא ממקום אחר כזה דאי אשתי הלחם קאי לא מצי למכתב יו״ד דהא שתים שני עשרונים כתיב ופריך ואימא עשרה קפיזי ומשני אמר רבא בעשרונות דבר הכתוב פי׳ כדדרשי׳ מה כאן עשרון לחלה ובקונט׳ כתב בספר מוגה שלו לא גרסי׳ קפיזי אמר רבא וה״ג אמר רב יצחק תהיינה עשרה דבר הכתוב וי״ס דלא כתיב בהו כלל י׳ עשרונות דיבר הכתוב וגרסי׳ אמר רב יצחק בר אבדימי תהיינה כתיב ותו לא פי׳ דמשמע דאתא למעוטי ולמימר אלו דוקא שני עשרונים ואין הללו שני עשרונים ומיהו קשה כיון דאי לא כתיב תהיינה לא הייתי יודע לענין מה אמר הכתוב כל שאתה מביא ממקום אחר כזה אי לענין שיהא עשרון לחלה כבשתי הלחם והוי להו י׳ עשרונות דמה נפשך איכא עשרון לחלות משום תרומה או לענין למימר דמה אלו שני עשרונים אף להלן שני עשרונים ליו״ד חלות אם כן השתא דכתיב תהיינה מה ראית דדרשת למימר אלו דווקא שני עשרונים אימא אלו דווקא (ב׳ עשרונים) עשרון לחלה ולגירסת הקונט׳ נמי קשה דיו״ד לא מייתרא לדרשא דכמו שיאמר מתעשה לשון יחיד תעשינה לשון רבים כמו כן יאמר מתהיה תהיינה בשני יודין יו״ד אחת של עיקר ויו״ד אחת של שימוש ועוד אי מיו״ד ילפינן עשר חלות למה לן ג״ש דתרומת מעשר הא כיון דאמר רחמנא אחד מכל קרבן ודרשינן (לעיל דף עז.) אחד שלא יטול פרוסה ולמדנו עשרון לחלה על כרחין אחד מי׳ נוטל. הימנו ודבר אחר – פי׳ בקונט׳ כלומר בין מה שכתב בגופו בין מה שלמד מדבר אחר נפקא ליה דעשר עשרונות הוא דבדידיה כתיב תהיינה דמשמע עשר חלות דהא אתביאו קאי ולהכי גמר אשתי הלחם דעשרון יהא בכל חלה הלכך לאו היקש הוא ויכול לחזור וללמד על המצה דעשר עשרונות הוא והיכי דמי היקש גמור כגון אי לאו הוה כתיב בתודה עשר לגמרי ובשתי הלחם הוו עשרה עשרונות וילפי מהדדי ההוא הוי היקש גמור ופי׳ זה יתיישב לפי גירסא דלעיל אבל לאידך גירסא דלא דרשינן יו״ד דתהיינה לא יתכן ובסוף איזהו מקומן (זבחים נז.) פי׳ בקונט׳ דחשיב הימנו מה שאנו למדין מתרומת מעשר בג״ש מנין החלות דדבר הלמד בג״ש חשיב ככתוב בגופיה משום דקי״ל דבר הלמד בג״ש חוזר ומלמד בהיקש ע״י כך אנו יודעים שיש י׳ עשרונות כדילפינן מהיקשא דשתי הלחם דהוי עשרון לחלה ועוד יש לפרש משום דתרומת מעשר חולין הוא חשיב ככתיבה בגופייהו. אחת להמשחו לחביתים ואחת לחנוכו לעבודת כהן גדול – מר בר חייא אמר שלש כדמסיק בשלא עבד עבודה כשהוא הדיוט דאיכא אחת לחנוכו לעבודת כהן הדיוט ואחת לחנוכו לעבודת כ״ג ואחת לחביתין ויש מפרשים כגון שעמד ביום הכיפורים דאיכא עבודת יום הכיפורים בכהן גדול ולא מילתא היא דהא קרבן יחיד אין קרב ביום הכיפורים ובפרק קמא דיומא (יומא יב.) בעי אם אירע פסול בכהן גדול במה מחנכין את השני ביום הכיפורים. אין בכלל אלא מה שבפרט – בכל מקום שיש כלל ופרט רגיל רבינו שמואל לפרש דאיצטריך רחמנא למכתב הכלל שלא נרבה דבר הדומה לפרט וכן מוכיח כאן דאי לאו דהוה כלל ופרט משמע הכא דהוה ילפינן רבוכה מלחמי תודה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush