גמרא
פירוש
מָה לְכִלְאַיִם שֶׁמִּצְוָתוֹ בְּכָךְ.
רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר לִיהְדַּר דִּינָא וְתֵיתֵי בַּמָּה הַצַּד מָה לִמְלִיקָה שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ חֵלֶב וָדָם יוֹכִיחוּ.
מָה לְחֵלֶב וָדָם שֶׁכֵּן בָּאִים מִכְּלַל הֶיתֵּר מְלִיקָה תּוֹכִיחַ.
וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁאֲסוּרִין לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּרִין לַגָּבוֹהַּ אַף אֲנִי אָבִיא טְרֵפָה אַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט תְּהֵא מוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן מִצְוָתָהּ בְּכָךְ.
אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּרְכָא מֵהֵיכָא קָא מַיְיתֵית לַהּ מִבַּעַל מוּם.
מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי יוֹצֵא דּוֹפֶן יוֹכִיחַ שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין וּמוּתָּר לַהֶדְיוֹט וְאָסוּר לַגָּבוֹהַּ.
מָה לְיוֹצֵא דּוֹפֶן שֶׁכֵּן אֵינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה.
בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ מָה לְבַעַל מוּם שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ מַקְרִיבִין כִּקְרֵיבִין יוֹצֵא דּוֹפֶן יוֹכִיחַ.
וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּתָּרִים לַהֶדְיוֹט וַאֲסוּרִים לַגָּבוֹהַּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מה לכלאים שכן מצותו בכך – ואע״ג דאפשר לקיים בטלית של צמר מ״מ בסדין של פשתן שחייב בציצית לא אפשר לקיים בכך וא״ת ולימא גיד הנשה במחובר יוכיח דאין מצותו בכך ושרי לגבוה כדאמר בריש ג״ה (חולין צ:) וכי תימא מה לג״ה שכן מחובר הנך יוכיחו וי״ל כיון דאין לו היתר אלא על ידי חיבור לא שייך למיעבד מיניה יוכיח. בעל מום נמי הותר בעופות – ונ״ל דהשתא מצי למילף ממחוסר אבר ויוצא דופן ולבסוף כשאמר שכן מומן ניכר אתי הכל שפיר. שכן מומן ניכר – ואין לומר דמחוסר זמן ואותו ואת בנו ומוקצה ונעבד ורובע ואתנן ומחיר יוכיחו דכל הני יש להם קול יותר מטריפה בבני מעיים שאין יודע כלל כי היכי דחשיב יוצא דופן מומו ניכר משום דיש לו קול ומחיה דשריא להדיוט ואסורה לגבוה אין ללמוד טריפה דמה לחיה שכן אין במינה לגבוה ושכן מומה ניכר. דומיא דערלה וכלאי הכרם – וא״ת והא אמרינן פ׳ כל שעה (פסחים דף כה.) ובכל הבשר (חולין דף קטז.) זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן נאסר הואיל והיתה להם שעת הכושר קודם השרשה ויש לומר דכלאים דכתיבי בהאי קרא איירי בענבים שעושין מהם יין לנסכים כדדרשינן (פסחים דף מח.) מן המאתים ממותר ב׳ מאות שנשתיירו בבור הנהו לא היתה להם שעת הכושר דדוקא דחרצן שנזרע הוא שהיתה לו שעת הכושר קודם השרשה ומן החרצן אין עושין נסכים וא״ת אותם ענבים עצמן היתה להם שעת הכושר קודם שהוסיפו מאתים וי״ל דמה שנתוסף באיסור אחר שנעשה כלאים שגדל אחרי כן לא היה לו מעולם (אחרי כן) שעת הכושר והאי דמיתסר אף מה שגדל קודם לכן לפי שא״א להבדיל זה מזה להפריש תערובתם. כתב רחמנא כל אשר יעבור – אע״ג דמוכח דהיכא שהיתה לו שעת הכושר לא ילפינן ממשקה ישראל אפ״ה מייתי ליה בכל דוכתא בפ׳ כל האסורין (תמורה דף כט.) גבי נעבד משום דע״י תלתא קראי מסקינן דאין לחלק. שקמצן זר אונן כו׳ – והוא הדין שתויי יין ופרועי ראש במיתה ומחלי עבודה כדאמרינן בפרק אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג:) ותנא ושייר. בן בתירא אומר יחזור ויקמוץ בימין – למאי דמוכח בגמרא דהוא הדין אכולהו פסולי דלעיל יש לתמוה דלא עריב פסול שמאל בהדי פסולי דלעיל וי״ל משום דס״ד דשמאל כיון דאית ליה הכשירא ביום הכיפורים קבוע עבודה ולא תועיל בה חזרה. חסר שקמצו בראשי אצבעותיו – אגב דמפרש יתר חוזר ומפרש חסר כיוצא בו אף על גב דצרור וגרגיר וקורט משום חסר הוא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush