גמרא
פירוש
מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הִיתַּרְתָּה לוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קִיטּוּף זָכוּר הוּא.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי תִּינַח קְצִירָה טְחִינָה וְהַרְקָדָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר.
הָא לָא קַשְׁיָא טְחִינָה בְּרִיחְיָא דִּידָא הַרְקָדָה עַל גַּבֵּי נָפָה.
בֵּית הַשְּׁלָחִין דְּשַׁרְיָא קְצִירָה דִּתְנַן קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁבַּעֲמָקִים אֲבָל לֹא גּוֹדְשִׁין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר.
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי חָדָשׁ בָּדֵיל מִינֵּיהּ חָמֵץ לָא בָּדֵיל מִינֵּיהּ.
אָמַר רָבָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
קוצרים בית השלחים ושל בית העמקים – פירש בקונטרס רעות הן ואין עומר בא מהן ואמרינן בהאי פירקא ממקום שאתה מביא אי אתה קוצר וממקום שאי אתה מביא אתה קוצר וצ״ל דכיון דלכתחילה לא יביא אף על גב דאם הביא כשר ממקום שאי אתה מביא קרינא ביה דהא בית השלחים אם הביא כשר כדתנן בפרק כל הקרבנות (מנחות דף פה.) אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא מבית האילן ואם הביא כשר ותימה דהכא לא חשיב בית הזבלים ובית האילן ובזה יש לתרץ דהני פסידי אי לא קצרי להו ושרו רבנן אבל הנהו לא פסדי אי משהו להו עד לאחר העומר ואחמור בהו רבנן כי היכי דאחמור הכא בגדישה אבל אכתי קשה אמאי לא חשיב [התם] בית העמקים ואית דגרסי הכא בית השלחים שבעמקים דההוא אם הביא פסול דאיכא תרתי ולא קרינא ביה ממקום שאתה מביא אבל היכא דאם הביא כשר אף על גב דלכתחילה לא יביא ממקום שאתה מביא הוא ואסור לקצור וכן מוכח בתוספתא (תוספתא מנחות י׳) דקתני אע״פ שאמרו אין קוצרין מבית השלחין שבהרים ומבית הבעל שבעמקים אבל קוצרים מפני הנטיעות שבו והא דלא תני בית העמקים בפרק כל הקרבנות (מנחות דף פה.) דבית העמקים דלאו בית השלחין פירות טובים הן ולכתחילה יביא וקצת תימה לפירוש זה דלא מישתמיט תנא בשום מקום וליתני בית השלחין שבעמקים לא יביא ואם הביא פסול ועוד תימה דבת״כ דרשינן וקצרתם את קצירה שתהא תחילה לכל הנקצרים יכול אף של בית השלחים ושל בית העמקים כו׳ ת״ל קצירכם של כולכם אמרתי ולא של בית השלחים ושל בית העמקים והשתא למה לן ההיא דרשא הוה ליה למימר מטעמא דממקום שאי אתה מביא אתה קוצר ונראה לפרש דודאי גרסינן בכ״מ בית השלחים שבעמקים כאן ובת״כ ובית השלחים ובית הזבלים ובית האילן מדאורייתא שרו דכיון דלכתחילה לא יביא לאו ממקום שאתה מביא הוא אלא מדרבנן אסירי ואסמכוה אקרא דכתיב בת״כ אבל בית השלחים שבעמקים דאיכא הפסד גדול יותר מדאי לא העמידו חכמים דבריהם לפי שממהרים ביותר להתבשל לפני האחרים ולהפסד מרובה חששו והיינו דקאמר בת״כ קצירכם של כולכם אמרתי כלומר אותו שרגיל להיות נקצר בזמן שהכל קוצרין ומיהו עדיין קשה דהיכי מצינא למימר דלא חשיב בית העמקים בהדי לא יביאם משום דפירות טובים הם הא תנן בפ״ק דביכורים ומייתי לה במקום שנהגו (פסחים נג.) ולקמן בפ׳ כל הקרבנות (מנחות פד.) אין מביאין ביכורים חוץ מז׳ המינין ולא מדקלים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ומדלא חזו לביכורים כ״ש למנחות דלגבוה ושמא שאני ביכורים דכתיב (דברים כו) אשר תביא מארצך דמשמע משבחה של ארץ ישראל ומהשתא אי לאו ההיא דתוספתא אין לחוש אי גרסי׳ של בית השלחים ושל בית העמקים וחד טעמא לתרוייהו ומיהו לא יתכן דלא משום מובחר קרי ליה שבחה לקמן בפ׳ כל קרבנות אלא אז׳ המינין קאי דמשתבח בהו קרא (דברים ח) ארץ חטה ובתוספתא דריש מדכתיב מבחר נדריכם ואי הוה אמרי׳ דבית העמקים אם הביא פסול הוה ניחא הא דלא תני להו בהדי הנהו דלא יביא דהתם אם הביא כשר אי נמי אפילו לכתחילה כשר לשאר מנחות ודווקא לעומר הוא דפסול אפי׳ בדיעבד מדרשא דת״כ דבעי׳ קצירכם של כולכם פרט לבית השלחים ובית העמקים שממהרים להתבשל אבל קשה דא״כ הוה ליה לאיתויי לקמן אמתניתין דקוצרין בית השלחין ובגמ׳ אמר עלה תניא ר׳ בנימין אומר כתוב אחד אומר וקצרתם את קצירה וכתיב ראשית קצירכם הא כיצד ממקום שאתה מביא כו׳ משמע בהדיא דמהתם נפקא לן וההיא דת״כ אסמכתא. אבל לא גודשין – משום דבגדישה ליכא פסידא אי שבקינא עד אחר העומר והא דשרי ר׳ יהודה קמח וקלי במתני׳ משום עולי רגלים התירו וא״ת דבמתני׳ גזר ר״מ בקמח וקלי דאמר שלא ברצון חכמים ולקמן גבי אנשי יריחו (דף עא.) קאמר ר״מ קוצרין ברצון חכמים וי״ל דקצירה שאני משום פסידא כדפרישית וא״ת א״כ מאי קשיא ליה מקצירה אחמץ לר׳ יהודה שאני קצירה דאיכא פסידא וי״ל דכ״ש דאין לגזור במקום מצות ביעור. והא כתיב עד הביאכם למצוה – משמע דאיכא עשה דאורייתא אלא דליכא לאו והא דדחיק משום מצוה ליקו וליגזור אע״ג דאיכא איסורא דאורייתא אין סברא לגזור ולהחמיר כיון דליכא לאו ותימה מי גרע מביצה דאסרינן מהאי טעמא בפ״ק דביצה (דף ה:) דאמר אף מתקנת רבן יוחנן בן זכאי ואילך ביצה אסורה מאי טעמא מהרה יבנה כו׳ ועוד תימה דאי איכא איסורא דאורייתא היכי משנינן בפ״ק (לעיל דף ה:) טעמא דר״ש בן לקיש דאמר מנחת העומר שקמצה שלא לשמה כשרה דהוי מן המותר לישראל משום דקסבר האיר המזרח מתיר מ״מ אסור מדאורייתא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush