Tosafot Menachot 16b – תוספות מנחות טז:‏ – Shas HaMeforash

וְהָא בֵּין בֵּין קָתָנֵי קַשְׁיָא.: אָמַר מָר ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פִּגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת מִכְּדֵי כָּרֵת לָא מִיחַיַּיב עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל הַמַּתִּירִין. דְּאָמַר מָר יֵרָצֶה כְּהַרְצָאַת כָּשֵׁר כָּךְ הַרְצָאַת פָּסוּל מָה הַרְצָאַת כָּשֵׁר עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל הַמַּתִּירִין אַף הַרְצָאַת פָּסוּל עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל הַמַּתִּירִין. וְהַאי כֵּיוָן דְּחַשֵּׁיב בֵּהּ בִּפְנִים פַּסְלֵיהּ כִּי מַדֵּי בְּהֵיכַל מַיָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָא מַדֵּי. אָמַר רַבָּה מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּאַרְבָּעָה פָּרִים וְאַרְבָּעָה שְׂעִירִים. רָבָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא פַּר אֶחָד וְשָׂעִיר אֶחָד לְפַגּוֹלֵי מְרַצֵּי. אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ וְהָתַנְיָא אַרְבָּעִים וָשֶׁבַע לָא קַשְׁיָא הָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר מְעָרְבִין לִקְרָנוֹת וְהָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְעָרְבִין. וְהָתַנְיָא אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה לָא קַשְׁיָא הָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר שִׁירַיִם מְעַכְּבִין הָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר שִׁירַיִם לֹא מְעַכְּבִין.: אִיבַּעְיָא לְהוּ פִּיגֵּל בְּהוֹלָכָה מַהוּ. אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן הוֹלָכָה כִּקְמִיצָה וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר הוֹלָכָה כְּהַקְטָרָה. בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ אִיכָּא נָמֵי הוֹלָכָה דִּלְבוֹנָה אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן מ״טמַאי טַעְמָא. אָמַר רָבָא קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ מַתֶּרֶת עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה הִיא לְפַגֵּל עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הֲרֵי שְׁחִיטַת אֶחָד מִן הַכְּבָשִׂים דַּעֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ מַתִּירָתָהּ וּפְלִיגִי. דִּתְנַן שָׁחַט אֶחָד מִן הַכְּבָשִׂים לֶאֱכוֹל שְׁתֵּי חַלּוֹת לְמָחָר הִקְטִיר אֶחָד מִן הַבָּזִיכִין לֶאֱכוֹל שְׁנֵי סְדָרִים לְמָחָר ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פִּגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל בְּכׇל הַמַּתִּיר. א״לאֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ לֶחֶם בְּתַנּוּר קָדוֹשׁ שְׁחִיטַת כְּבָשִׂים מְקַדְּשָׁא לֵיהּ וְהַבָּא לְקַדֵּשׁ כְּבָא לְהַתִּיר דָּמֵי. מֵתִיב רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי אֲחֵרִים אוֹמְרִים הִקְדִּים מוּלִים לַעֲרֵלִים כָּשֵׁר הִקְדִּים עֲרֵלִים לְמוּלִים פָּסוּל. וקיי״לוְקַיְימָא לַן דְּבַחֲצִי מַתִּיר פְּלִיגִי א״לאֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ דָּם בְּצַוַּאר בְּהֵמָה קָדוֹשׁ דַּם סַכִּין מְקַדְּשָׁא לֵיהּ וְהַבָּא לְקַדֵּשׁ כְּבָא לְהַתִּיר דָּמֵי. תָּא שְׁמַע בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּקְמִיצָה וּבְמַתַּן כְּלִי וּבְהִילּוּךְ. מַאי לָאו הִילּוּךְ דְּהַקְטָרָה לָא הִילּוּךְ דְּמַתַּן כְּלִי. אִי הָכִי בְּמַתַּן כְּלִי וּבְהִילּוּךְ בְּהִילּוּךְ וּבְמַתַּן כְּלִי מִיבְּעֵי לֵיהּ הָא לָא קַשְׁיָא תָּנֵי הָכִי. בָּא לוֹ לְהַקְטָרָה בָּא לוֹ לְהוֹלָכָה מִיבְּעֵי לֵיהּ הָא לָא קַשְׁיָא כֵּיוָן דְּהוֹלָכָה צוֹרֶךְ דְּהַקְטָרָה הִיא קָרֵי לַהּ הַקְטָרָה. אֶלָּא נָתַן אֶת הַקּוֹמֶץ בִּשְׁתִיקָה הוֹלִיךְ מִיבְּעֵי לֵיהּ קַשְׁיָא.: הִקְטִיר שׁוּמְשׁוּם לֶאֱכוֹל שׁוּמְשׁוּם עַד שֶׁכָּלָה קוֹמֶץ כּוּלּוֹ רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא וְרַב שֵׁשֶׁת חַד אָמַר פִּיגּוּל וְחַד אָמַר ^אפָּסוּל וְחַד אָמַר כָּשֵׁר. לֵימָא מ״דמַאן דְּאָמַר פִּיגּוּל כר״מכְּרַבִּי מֵאִיר ומ״דוּמַאן דְּאָמַר פָּסוּל כְּרַבָּנַן ומ״דוּמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר כְּרַבִּי. מִמַּאי דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר׳רַבִּי מֵאִיר הָתָם אֶלָּא דְּחִישֵּׁב בְּשִׁיעוּרוֹ אֲבָל הָכָא דְּלֹא חִישֵּׁב בְּשִׁיעוּרוֹ לָא. וְעַד כָּאן לָא קָא אָמְרִי רַבָּנַן הָתָם אֶלָּא דְּלָא חַישֵּׁב בֵּיהּ בְּכוּלֵּיהּ מַתִּיר אֲבָל הָכָא דְּחַישֵּׁב בֵּיהּ בְּכוּלֵּיהּ מַתִּיר ה״נהָכִי נָמֵי דְּפַגֵּיל. וְעַד כָּאן לָא קָא אָמַר רַבִּי הָתָם אֶלָּא דְּלָא הֲדַר מַלְּיֵיהּ מֵאוֹתָהּ עֲבוֹדָה אֲבָל הָכָא דַּהֲדַר מַלְּיֵיהּ מֵאוֹתָהּ עֲבוֹדָה הָכִי נָמֵי דְּפָסֵיל. אֶלָּא מ״דמַאן דְּאָמַר פִּיגּוּל דִּבְרֵי הַכֹּל מַאן דְּאָמַר פָּסוּל דִּבְרֵי הַכֹּל מַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר דִּבְרֵי הַכֹּל. מַאן דְּאָמַר פִּיגּוּל דִּבְרֵי הַכֹּל קָסָבַר דֶּרֶךְ אֲכִילָה בְּכָךְ וְדֶרֶךְ הַקְטָרָה בְּכָךְ ומ״דוּמַאן דְּאָמַר פָּסוּל דִּבְרֵי הַכֹּל קָסָבַר (אֵין) דֶּרֶךְ אֲכִילָה בְּכָךְ וְאֵין דֶּרֶךְ הַקְטָרָה בְּכָךְ והואי לָהּ כְּמִנְחָה שֶׁלֹּא הוּקְטְרָה וּמַאן דְּאָמַר כָּשֵׁר דִּבְרֵי הַכֹּל קָסָבַר דֶּרֶךְ הַקְטָרָה בְּכָךְ וְאֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָה בְּכָךְ.: אָמְרִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ט״ז:ט׳

כי מדי בהיכל מיא בעלמא קא מדי – הקשה בקונטרס בקומץ ושוחט נמי נימא דלא מיפגל דכי חשיב בקבלה איפסיל וכי זרק מיא זריק ותירץ בפ׳ בית שמאי (זבחים דף מב: ושם) דהתם גזירת הכתוב הוא אבל כאן תירץ דהתם אותה עבודה שפיגל בה נעשית כולה בקדושה אבל הנך הזאות כולהו חדא עבודה ולא קרבו כל מתירי אותה עבודה בקדושתה וקשה דאם כן פיגל בקומץ ולא בלבונה לר״מ אמאי הוי פיגול בחצי מתיר הא חד עבודה לא נעשית בקדושתה וכי מקטיר ללבונה עפרא בעלמא מקטרי וכי תימא משום דהוו ב׳ מינין אכתי קשה משני בזיכין אם לא נחלק דכיון דבעו שני כלים הוו כשני מינין ור״ת מפרש דבחד מקום פשיטא ליה דלא אמרי׳ מיא בעלמא הוא דקא מדי תחילת עבודה כגמר עבודה והכא גזירת הכתוב אבל בשני מקומות בהכי לא איירי קרא ומיא בעלמא קא מדי. משכחת לה בד׳ פרים – פי׳ בקונטרס פר ושעיר פנים וחישב עליו ונשפך הדם לאחר הזאות פנים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון