גמרא
פירוש
אאֵין הָאִשָּׁה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ואין דנין ימים סתם מימים שנאמר בהם חדש – והא דכתיב ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ודרשינן בשילהי החולץ (יבמות דף מח:) ירח שלשים ימים שלשים ולא אמר התם ימים שנים עשר חודש משום דכתיב אצל ירח. אי איהי ניחא לה אביה מאי נפקא ליה מינה – משמע כיון דלא נפקא ליה מינה הוי מרידה ופוחתין מכתובתה ותימה דאטו משום דאין האב רוצה נקנוס הקטנה בכתובתה היא מה פשעה וי״ל דהוה לן למימר יגרשנה בלא כתובה שהרי כתובתה לאב. בגרה יום אחד ונתקדשה כו׳ – וא״ת ומתני׳ דקתני דמשתבעה נותנין לה י״ב חודש היכי משכחת לה כיון דאין נותנין לעולם אלא ל׳ יום בבגרות דמסתמא איירי בנתקדשה כשהיא נערה כמו שדרך בני אדם דאסור לקדש את בתו קטנה ואין פוסקין נמי על הקטנה להשיאה וי״ל דדוקא בבגרה ואח״כ נתקדשה קאמר רב הונא דאין לה אלא ל׳ יום אבל נתקדשה קודם בגרות יש לה י״ב חודש משעת תביעה וטעמא דכשבגרה קודם שנתקדשה אין לה י״ב חודש דמסתמא הכינה כל תכשיטיה שאם ימצא לה בעל יהא הכל מוכן אבל נתקדשה קודם בגרות אינה מקפדת שכבר היא מקודשת. מאי לאו כתבועה דבתולה – ולא מצי לשנויי אין כתבועה דבתולה ובשקידשה ואח״כ בגרה דפשיטא ליה דאז לא הוי בגר כתבועה ור״ת מפרש דסתם האי לישנא דבגרה משמע שנתקדשה בבגר ולא קודם. תיובתא דרב הונא תיובתא – תימה דהכא קאי בתיובתא ובפ׳ נערה המאורסה (נדרים דף ע:) אתיא סוגיא סתמא דהש״ס כוותיה דקאמר אמילתיה דרבי אליעזר [ההיא דבוגרת ששהתה י״ב חודש] דמייתי לעיל בוגרת בל׳ יום סגי אימא בוגרת וששהתה והיינו כרב הונא ונראה לפרש דה״ק בוגרת בל׳ יום סגי והיכי קתני במתני׳ בוגרת ששהתה שנים עשר חודש דמשמע דבוגרת לא סגי לה בשום ענין בלא שנים עשר חודש בל׳ יום סגי כגון שקידשה לאחר ששהתה י״ב חודש בבגרות ומשני תני בוגרת וששהתה והשתא קתני סתם בוגרת בהדי נערה ששהתה שנים עשר חודש ובהדי אלמנה ששהתה שלשים יום משום דיש בוגרת שדינה כנערה בשנים עשר חודש כגון בגרה יום אחד ונתקדשה ויש בוגרת שדינה כאלמנה כגון עמדה י״ב חודש בבגרותה ונתקדשה והשתא אתיא דלא כרב הונא ובפירוש דסוגיא דהתם אין להאריך כאן. לקיט כהן כו׳ – מעשיר לא פריך דלא שכיח שיאכל בבית ישראל וגם אין רגילין להוליך תרומה עמהם אבל לקוטות רגילין להשתכר עם ישראל ופעמים מתפרנסים משל עצמם. השתא מדידהו ספו ליה כו׳ – ולקיט ישראל בבית כה לא חיישינן כלל דדוקא מלקיט כהן בבית ישראל הוא דפריך לפי שדרך האכסנאי להשקות לבני הבית כדי למצוא חן בעיניהם וכשהוא מושיט להם אינו מדקדק מה הוא נותן אבל ללקיט ישראל בבית כהן כשפרנסתו עליו בשעת אכילה מדקדק היטב מה הוא נותן לו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush