גמרא
פירוש
אִי נִשְׁפָּךְ בְּבֵיתוֹ כַּמַּיִם אִיכָּא בְּרָכָה וְאִי לָא לָא. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות עירובין ב׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שפ״ב:י״ז
שולחן ערוך אורח חיים שפ״ב:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים שפ״ב:י״ז
שולחן ערוך אורח חיים שפ״ב:י״ז
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "ונכרי".
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "נכרי".
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "נכרי".
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "נכרי".
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "ונכרי".
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "נכרי".
7 כן בכ״י מינכן 95, דפוס ונציה. בדפוס וילנא: ״תיבעו״.
8 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "נכרי".
התם טעמא מאי משום דשכיח דדייר – וא״ת כיון דשכיח אם כן פנימי במקומו אמאי מותר דע״כ לא שרי ראב״י יחיד במקום נכרי אלא משום דלא שכיח דדייר וי״ל כיון דרוב פעמים חד לא שכיח לא פלוג רבנן ושרו בכולהו וא״ת א״כ מאי קמיבעיא ליה אבל הכא אמינא כו׳ נהי דלא שכיח מ״מ ליתסר דלא פלוג רבנן בכל תרי במקום נכרי וי״ל דלחומרא לא אמר דלא פלוג. ריש לקיש ותלמידי ר׳ חנינא – כאן מוכיח כדברי ר״ת דר״ל גברא רבה הוה קודם שבא לפני רבי יוחנן דהאי עובדא הוה סמוך לפטירתו של רבי כיון דשייליה לרבי אפס דר׳ אפס לא חיה אחר רבי אלא שתי שנים ומחצה כדאיתא בכתובות בסוף הנושא (דף קג:) וכן משמע בפ׳ הבע״י (יבמות נז.) גבי שמעתא דקהל גרים אקרי קהל. איקלעו לההוא פונדק – פי׳ בקונטרס והיו יראין שמא יבא נכרי בשבת רוצה לומר דאם לא היה בא לא היה אוסר והיינו כרבי יהודה דתנן בפרק כיצד משתתפין (לקמן דף פו.) המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד ישראל ואחד נכרי אוסר רבי יהודה אומר אינו אוסר כו׳ ואע״ג דפסקינן לעיל בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מז.) דהלכה כר״ש דאמר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר לא בא ר״ש להחמיר בנכרי יותר מרבי יהודה אלא לגמרי בא להקל ולהתיר בישראל טפי מרבי יהודה דאפילו באותה העיר שרי שכבר הסיח מדעתו ועוד דקיימא לן כדברי המיקל בעירוב ואע״ג דרבי יוחנן לית ליה דלגמרי קאמר הנהו כללי דפרק מי שהוציאוהו (שם דף מו:) דר׳ יהודה ור״ש הלכה כרבי יהודה אפי׳ בעירוב מדבעי למידק דרב לית ליה הני כללי מדאשכחנא דפסיק כר״ש בההיא דעירוב מ״מ קיימא לן כרבי יהושע בן לוי לגבי ר׳ יוחנן דקאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב כמו שרגיל ר״ת לדקדק ממגילה פרק בתרא (מגילה כז.) גבי ואת הבית הגדול שרף באש. דלא הוה שוכר – לא היה שם אפי׳ אחד מבני ביתו דהא אמרינן לקמן דשוכר אפי׳ משכירו ולקיטו ואשתו נמי אם היתה שם היתה יכולה להשכיר כדמשמע לקמן גבי ההוא טורזינא. 1איקלעו לההוא פונדק כו׳ – פירש בקונטרס היו שם הרבה בתים של ישראלים שהיו אוסרים זה על זה ויש פירושים שמוגה בהם פונדק יש בו חדרים הרבה פתוחין לחצר והאכסנאים נכנסין בהן ואוסרין זה על זה וגם זה אמת דכי האי גוונא נמי אסרי כמו חבורה ששבתה בטרקלין. דאתא נכרי בשבתא – פירש בקונטרס ומאתמול לא הוו מצו לאיערובי דיורין מישראל דהוו ביה משום דנכרי אסר עלייהו אע״ג דליתיה ודבריו תמוהים שפירש סוגיא זו דלא כהלכתא דקיימא לן דאין נכרי אוסר אלא היכא דאיתיה כדפירשתי לעיל [ד״ה איקלעו] וכדפי׳ נמי בקונט׳ בההיא עובדא דלעיל ובפי׳ רש״י אחרים מצאתי דמאתמול שפיר מצו לאיערובי דיורין דישראל דהוו ביה משום דנכרי לא אסר עלייהו היכא דליתיה אמרו מהו למיגר מיניה והדר נבטל רשותא לגבי דחד דההוא יהא מותר להוציא עד כאן לשון הקונטרס והדין עמו שפירש דבעי ביטול אחר שכירות כדמוכח כולה שמעתא דבעי תרתי שכירות וביטול ואף על פי שעירבו לא משתרי בשכירות לחודיה דמיד כשבא הנכרי בטל ליה עירוב וכי הדר שכרו אין העירוב חוזר לקדמותו אף על גב דבספינות אמר במסכת שבת (דף קא:) ספינות קשורות זו בזו מערבין ומטלטלין מזו לזו נפסקו נאסרו חזרו ונתקשרו חזרו להתירן הראשון שאני הכא דמתחילה כשעשה העירוב אין סופו להתקיים כל השבת שעתיד הנכרי לבא אבל התם אין הספינות עומדות להפסק ואף על גב דהיכא דשכח אחד מבני חצר ולא עירב אין עירובו בטל אלא מבטל היחיד רשותו לאותן שעירבו ומותרין להכניס ולהוציא שאני התם דחזו כולהו לאיערובי מאתמול לפיכך אין בטל העירוב שלהן כלל וגם אין שייך לומר כלל שבת הואיל והותרה הותרה ולא יתבטל עירוב שלהן כשיבא הנכרי בשבת וזה אין נראה לפרש כלל דכאן לא עירבו ולפיכך לא סגי בשכירות לחוד בלא ביטול דהא על כרחך היו יכולין לערב כאן כדפרישית לעיל דהלכה כר׳ יהודה דנכרי כי ליתיה לא אסר וכיון שהיה מועיל באותו עירוב מנא ליה שלא עירבו ועשו שכירות וביטול דקשיא ליה לקמן דשמואל רביה דאמר אוסרין ואין מערבין אין מבטלין ובסוף שמעתא דקאמר למ״ד שוכרין לא תיבעי לך תרתי עבדינן שכירות וביטול דלמא הכא הוא דעירבו ולא עשו אלא שכירות לחוד על כן נראה כפירוש הקונטרס דאפילו עירבו בטל העירוב לגמרי מיכן כיון שבא הגוי. [הגה״ה: הכי נמי כי לא אמורים שבת הואיל והותרה הותרה אלא במקום שיכול לעמוד ולהתקיים כל השבת כגון עירב דרך הפתח ונסתם או ניטלה קורתו או לחיו ומכאן יש להוכיח היכה שא׳ מבני חצר אחת היה גוסס בשעת העירוב וערבו עמו שבטל העירוב הואיל ורוב גוססים למיתה אינו ראוי להתקיים כל השבת ע״כ לשון ההגהה בשם רבי מאיר מרוטנבורק ז״ל.] ואם תאמר ולמה להו הכא תרתי שכירות וביטול בביטול לחודיה סגי כיון דבטלי רשותייהו לגבי חד הוה ליה יחיד במקום נכרי כדאמר לעיל גבי עובדא דהמן בר רסתק דקיימא לן כראב״י יחיד במקום נכרי שרי ואע״ג דמסיק רבא דלא מהני ביטול לעשותו יחיד במקום נכרי משום דא״כ בטלת תורת עירוב מאותו מבוי ה״מ בנכרי שאינו רוצה להשכיר דלא אפשר להו לערב אבל הכא שהוא מתרצה להשכיר ובשבת אחרת יוכלו לערב להתיר לכולן אלא היום שבא הנכרי בשבת לא אפשר מועיל ביטול לעשות יחיד במקום נכרי דאין שייך כאן לומר בטלת תורת עירוב וי״ל כיון שאם לא היה מתרצה להשכיר לא היה מועיל ביטול משום דא״כ ביטלת תורת עירוב אין לחלק בין מתרצה לשאינו מתרצה דאטו אמירת הנכרי תגרום הביטול שיועיל כשיאמר אתרצה לכם להשכיר או לא יועיל כשיאמר לא אתרצה לכם ועוד י״ל דהני אמוראי סבירא להו כר״מ דאמר אסור יחיד במקום נכרי ור׳ יוחנן דבסמוך נמי לטעמיה דאמר נהגו העם כר״א בן יעקב אבל אורויי לא מורינן אבל אנן סבירא לן ודאי כרבי אליעזר בן יעקב דהא אביי ורבא קיימי כוותיה בעובדא דהמן בר רסתק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 תוס׳ ד״ה ״איקלעו״ מופיע בדפוס וילנא בדף ס״ו.
הערות
Gemara
Peirush