גמרא
פירוש
וְכֵן עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כׇּל צָרְכּוֹ וּמַעֲלֶה עַל שׁוּלְחָנוֹ אֲפִילּוּ כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ חָל לִהְיוֹת תִּשְׁעָה בְּאָב בְּעֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאִין לוֹ כְּבֵיצָה וְאוֹכֵל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות תעניות א׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תקע״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ב:ב׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תקע״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ב:ב׳
ב רמב״ם הלכות תעניות א׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תקע״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ב:ב׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ג׳
טור אורח חיים תקע״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ב:ב׳
[ביצה מגולגלת – בפי׳ ר״ח קבלה בידינו כי ר׳ עקיבא אותה שנה מסוכן היה והביאו לר״ע הרופאים לגמע ביצה מגולגלת באחרית היום ור׳ יהודה לא דקדק לפיכך סמך על מה שראה ולא ידע העיקר על מה עשה כך ותמוז דהאי שתא מלייה מליוה לפיכך חל תשעה באב בערב שבת וחסרו אב ובא ר״ה בשבת תוס׳ שאנ״ץ]. אי אתם מודים בתשעה באב – וא״ת והא אמר שמואל בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נד:) תשעה באב בין השמשות שלו מותר וי״ל דמ״מ מתחיל מבעוד יום לפי שאי אפשר לכוין תחילת הלילה ועוד דר׳ יוסי סבירא ליה בין השמשות כהרף עין ואין אדם יכול לעמוד עליו ואין לפרש דהכי קאמר דהיכא דהפסיק סעודתו דהוי כמו קבלת תענית בשבת דהא לא מצי קביל תענית בשבת עליה ועוד דאמרינן דאפילו יוה״כ דתוספת שלו דאורייתא שרי לאכול אע״פ שכבר הפסיק כדאמרינן באיכה רבתי ר׳ יהודה בן בתירא אזל לנציבין בערבא צומא רבא אזל ריש כנישתא לזמוני ליה א״ל כבר אכלי ופסקי א״ל אשגחאי עלי דלא לימא גברא רבא הוא דלא אשגח עילויה אזיל עמיה ומסיק התם דאכל מכל עיגול חד פתיתא ומכל מאכל פת אחד ומכל חבית חד כוס. מודה היה שאין משלימין – משמע דרבנן דפליגי עליה סברי דאפילו מפסיקין ולקמן אמרינן זו דברי ר׳ מאיר שאמר משום ר״ג אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים אלמא אדרבה דלרבנן משלימין ושמא הנהו חכמים דפליגי אדרבי מאיר סברי דמשלימין והכא קאמר מודה לרבנן דפליגי ארבן גמליאל והנהו סבירא להו דמפסיקין. מבני סנאב בן בנימין – סנאה גרסינן ולא גרסינן סנאב דהכי כתיב בעזרא ועל שם שבטו נקרא בן בנימין דגבי עצי מערכה חשיב ליה בפרק ד׳ דתענית (תענית כו.) וכל הנהו דחשיב התם בני ארח בן יהודה בני דוד בן יהודה כולם על שם שבטן ואע״ג דר׳ אלעזר בן צדוק כהן היה כדמוכח בפרק כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לו.) גבי רבי אלעזר בר צדוק הוה ליה בוכרא וכו׳ שמא אמו היתה מבנימין או חתנם היה והיה עמהם בסייעתם. שאני ימים טובים מדבריהם מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביות – והא דאמרינן בסוף פ״ק דר״ה (דף יט) דימים הכתובים במגילת תענית אסורין בין לפניהם בין לאחריהם ותנן נמי במסכת תענית בפרק שני (תענית טז:) כל הכתובים במגילת תענית דלא למספד בהון לפניו אסור ולאחריו מותר ועשרה באב כתיב בהנהו דלא למספד בהון משמע דיו״ט דדבריהם נמי אסור להתענות בו ערביות הני מילי תענית דרשות אבל תענית חובה כגון תשעה באב מתענין וא״ת והיכי פשיט לעיל מרבי יוסי דאיירי בתענית חובה על בני בי רב דיתבי בתענית דמשמע דאיירי בתענית הרשות וכן משמע בשאלתות דמיירי בכל תעניות ומנהג נמי דאפילו בתענית הרשות משלימין ובירושלמי נמי אמרינן במסכת תענית בשם רב הונא אפילו יחיד הגוזר על עצמו בע״ש תענית מתענה ומשלים וי״ל דשפיר מוכח לעיל דכיון דאמר ר׳ יוסי מתענה ומשלים אע״ג דתענית ט׳ באב לא דחי שבת ש״מ דבמה שנכנס בשבת כשהוא מעונה לא חשיב כמתענה בשבת וא״כ בתענית הרשות נמי שרי להשלים אבל ערב יום טוב דדבריהם שייך לפלוגי בין תשעה באב לתענית הרשות דמה שאסור להתענות בערב יו״ט דדבריהם לאו משום דחשוב כמתענה ביו״ט דהא לאחריו נמי אסור אף על גב דאין מתענין ביו״ט אלא משום דעשו חיזוק ביו״ט דדבריהם שלא יבא להתענות ביו״ט עצמו וכי גזרו בתענית רשות אבל בתשעה באב לא גזרו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush