גמרא
פירוש
הָהוּא בְּאָרוֹן כְּתִיב אֶלָּא מֵהָכָא {שמות כ״ה:ח׳} וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. בֵּין לְרַבָּנַן וּבֵין לְרַבִּי יְהוּדָה לֵילְפוּ מִפֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר דִּכְתִיב {שמות כ״ז:י״ח} אוֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת וּכְתִיב {שמות כ״ז:י״ד} וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים לַכָּתֵף וּכְתִיב {שמות ל״ח:ט״ו} וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית מִזֶּה וּמִזֶּה לְשַׁעַר הֶחָצֵר קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מָה לְּהַלָּן חָמֵשׁ בְּרוֹחַב עֶשְׂרִים אַף כָּאן חָמֵשׁ בְּרוֹחַב עֶשְׂרִים. פָּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר אִיקְּרִי פֶּתַח סְתָמָא לָא אִיקְּרִי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּי כְתִיב קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לַכָּתֵף בְּגוּבְהָה הוּא דִּכְתִיב. גּוּבְהָה וְהָא כְּתִיב וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת הָהוּא מִשְּׂפַת מִזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה. וְרַבִּי יְהוּדָה מִפִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם גָּמַר וְהָא תְּנַן וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת יְמַעֵט וְלָא פְּלִיג כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בין לרבנן ובין לרבי יהודה לילפו מפתח שער החצר – ארוחבה פריך כדפי׳ בקונט׳ דאגובהה לא מצי פריך כיון דאשכחן דאיקרי פתח היכל ועזרה דהוו גביהי עשרים ועוד אי אגובהה פריך לא הוה משני מידי פתח שער החצר איקרי דכל שכן לא איקרי פתח יותר מחמש דשער גדול מפתח אלא ארוחבה פריך דלילפו משער החצר דהוה רוחב כ׳ כדמייתי מקראי אע״ג דג׳ עמודים היו עומדים ברוחב הפתח כדמוכחי קראי מ״מ אתי אויר׳ דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה כדאמר לקמן (דף י:) ומשני דפתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי ואע״ג דבפרשת במדבר סיני מצינו דאיקרי נמי פתח סתמא אין לחוש הואיל ובשאר מקומות איקרי פתח שער וכענין זה מצינו בהקומץ רבה (מנחות דף לז.) דקאמר מצינו ימין שנקראת יד דכתיב כי ישית אביו יד ימינו ואידך יד ימין איקרי יד סתמא לא איקרי ואע״ג דבתר הכי כתיב ויתמוך יד אביו. ואיבעית אימא כי כתיב – ט״ו אמות בגובה הוא דכתיב אבל ברוחב אין שיעור מפורש ואפשר שהיה הפתח רחב עשר או פחות וגרסי׳ בתר הכי משפת מזבח ולמעלה והיינו כר׳ יוסי דבפ׳ קדשי קדשים (זבחים דף נט:) דאמר מזבח גובהו י׳ אמות פי שנים כאורכו והקלעים סביב ט״ו שלא יהא כהן עומד ועבודה בידו וכל העם רואין אותו והא דכתיב בקלעים וקומה ה׳ אמות היינו משפת מזבח ולמעלה והא דכתיב במזבח (שמות כז) ושלש אמות קומתו היינו משפת סובב ולמעלה ור׳ יהודה פליג התם דהמזבח ג׳ אמות דברים ככתבן והקלעים גובהן ה׳ והאי שינויא בתרא דהכא לא משני לר׳ יהודה אלא לרבנן דלר׳ יהודה קלעים ט״ו אמות לאו בגובהן כתיב וא״ת מאי פריך שאני פתח החצר דהוה ליה צורת הפתח שהכלונסות היו על גבי ווי עמודים שהקלעים תלויים בהן וי״ל דאמר לקמן (דף יא.) דצורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום ועוד דלא קשה מידי דאליבא דרב קיימינן ורב תני צריך למעט אע״ג דאית ליה צורת הפתח ולהכי נמי כי פריך בסמוך ור׳ יהודה מפתחו של אולם גמר והא תנן כו׳ ולא פליג ר׳ יהודה ולא משני שאני אולם דה״ל צורת הפתח משום דאליבא דרב קיימינן אך קשה דקראי מוכחי דברוחב כתיב ונראה לריצב״א דמשמע ליה והרחב מי׳ אמות ימעט אפילו אינו גבוה אלא חמש ולהכי פריך היכא דאינו גבוה אלא ה׳ לילפו מפתח החצר דאפילו רוחב כ׳ הוי פתח ואין נראה למקשה דפתח שער איקרי כיון דנמוך כ״כ ועוד דבפ׳ מדבר סיני איקרי פתח סתמא ואתי שפיר דגרס בכל הספרים מה להלן גבוה ה׳ ברוחב כ׳ ומשני דאפ״ה פתח שער איקרי הואיל ורחב כ״כ והא דאיקרי בפרשת במדבר סיני פתח סתמא אין לחוש כדפי׳ לעיל ואיבעית אימא קלעים ט״ו אמה בגובה הוא דכתיב כלומר קרא דויקהל דההוא ודאי ע״כ בגובה נמי כתיב דהא כתיב קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף וגו׳ וכתיב ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר והשתא אי לאו דקרא דלפניו בגובהה כתיב לא הוצרך לכתוב מזה ומזה לשער החצר כיון דכבר פי׳ צד אחד אלא וודאי קרא קמא איירי בגובה והא דכתיב בקרא קמא עמודיהם שלשה דמשמע דארוחבן קאי י״ל דאדלבתריה קאי ותדע דהמקשה הביא קרא דתרומה חמש עשרה אמה קלעים והמתרץ הביא קרא דויקהל קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף וגם רב אשי שסידר הש״ס הביא למעלה ולכתף השנית מזה ומזה דויקהל ולא הביא קרא דתרומה שהוא אצל הפסוק שהביא תחלה דהיינו ולכתף השנית חמש עשרה קלעים והביאו בשביל שתירץ בזה הפסוק והשתא ודאי הואיל וגובה היה כ״כ פשיטא דנקרא שער ומתחלה לא הקשה אלא דלא משמע ליה דאיקרי שער בעבור גובהו חמש. אמר אביי פליג בברייתא – משמע ולעולם מפתח אולם גמר ומכשיר עד רוחב כ׳ וקשה דלקמן (דף י.) אמר דלא מכשיר ר׳ יהודה אלא עד י״ג אמה ושליש. עד ארבעים וחמשים אמה – אין להקשות השתא נ׳ שרי מ׳ מיבעיא דאיכא למימר מ׳ ונ׳ כדחמרי אינשי כדמשמע בפרק מפנין (שבת דף קכו:). ליבעו דלתות כהיכל – ואע״ג דבאהל מועד שהיה נמי הפתח רחב י׳ לא היו דלתות ואפי׳ הכי קרי ליה פתח היינו משום שלא היה גבוה אלא י׳ א״נ ע״כ אהל מועד שלא כדין נקרא פתח שהרי היה פרוץ במלואו דלא הוה ליה גיפופי. אלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח – אבל לא תיהני ליה דלתות לא פריך דפשיטא הואיל ואית ליה דלתות והן ננעלות דהויא כמחיצה מעלייתא ולא שייך נמי למיפרך דליבעי צורת הפתח דצורת הפתח לא הוי אלא משום נוי בעלמא אבל האי פריך שפיר דלא תהני ליה צורת הפתח דאי הוה קרוי פתח אף כשגדול ביותר ע״י צורת הפתח היה לו לעשותו שוה לאולם. מידי הוא טעמא אלא לרב – ואע״ג דברייתא נמי גמרה מהיכל איכא למימר דפליגא אמתני׳ א״נ לא נקט היכל אלא לסימנא בעלמא כדאמרינן בסמוך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush