גמרא
פירוש
לָאו לְמַעוֹטֵי חִיבַּת הַקֹּדֶשׁ לָא חַד בְּטוּמְאַת מֵת וְחַד בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ. וּצְרִיכִי דְּאִי אַשְׁמְעִינַן טוּמְאַת מֵת הָתָם הוּא דְּבָעֵי הֶכְשֵׁר מִשּׁוּם דְּלָא מְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה אֲבָל שֶׁרֶץ דִּמְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה אֵימָא לָא לִיבְעֵי הֶכְשֵׁר. וְאִי אַשְׁמְעִינַן שֶׁרֶץ מִשּׁוּם דְּלָא מְטַמֵּא טוּמְאַת שִׁבְעָה אֲבָל מֵת דִּמְטַמֵּא טוּמְאַת שִׁבְעָה אֵימָא לָא לִיבְעֵי הֶכְשֵׁר צְרִיכָא. מֵתִיב רַב יוֹסֵף רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הוּכְשְׁרוּ בִּשְׁחִיטָה הוּכְשְׁרוּ וַאֲפִילּוּ לְמִימְנֵי בְּהוּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. אַמַּאי וְהָא לָאו אוֹכֶל הַבָּא בְּמַיִם הוּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
חד במת וחד בשרץ וצריכי – וה״ה דהוה מצי למימר חד בנבלה וחד בשרץ וצריכי דנבלה חמירא משרץ לענין משא ושרץ חמור מנבלה דשיעורו בכעדשה אבל ק״ק במת דמטמא טומאת ז׳ מנא לן דבעי הכשר כיון דאיכא לאוקמי אידך קרא בנבלה ואומר הר״י דכיון דתרוייהו בשרץ כתיבי איכא לאוקומי באם אינו ענין לכל הטומאות וא״ת נילף מת ושרץ מהדדי בגזירה שוה דבגד ועור כדילפינן בפ׳ במה אשה (שבת דף סד.) לענין קילקי וחבק וי״ל דלא ילפינן מבגד ועור אלא לענין בגד דחשוב בגד בזה כמו זה אבל לענין הכשר לא שייך למילף בגזירה שוה זו ובפ״ק דפסחים (דף טז.) מייתי עוד קרא שלישי וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא ומאי יטמא הכשר ומפרש חד בתלושין וחד במחוברין וצריכי ואין צריך למת ושרץ לכל חד וחד תרי קראי משום תלושין ומחוברין דכיון דגלי קרא בחד דאין חילוק בין תלושין למחוברים ה״ה באידך. ואי אשמועינן במת כו׳ – לא היה צריך לצריכותא זו דקראי בשרץ כתיב אלא אורחא דגמרא לפרש כאילו חד במת בהדיא כיון שמוצא לעשות צריכותא בתרוייהו. מתיב רב יוסף רבי שמעון אומר הוכשרו בשחיטה – מדרבנן לא פריך דאמרי דם מכשיר דהכשר דם חשוב כהכשר מים ויין שהכל משקה וא״ת אם כן מאי פריך מהבוצר לגת הא התם נמי הוה טעמא כאילו הוכשר ביין כדמפרש בפ״ק דשבת (דף יז.) שמא יבצרנו בקופות מזופפות וי״ל דהכי קאמר כיון דמדאורייתא לא אשכחנא הכשר בלא משקה בבוצר לגת דאזיל לאיבוד ולא חשיב משקה לא הוה להו לרבנן למגזר שמא יבצרנו כו׳ אבל אם אשכחנא מדאורייתא הכשר בלא משקה בשום מקום ניחא. אלא שאין מכשירין – הוה מצי למימר דאיתכשר במים מחוברין דטעמא דרבי יוסי ב״ר חנינא דאמר משקי בי מטבחיא אין מכשירין משום דהוו תלושין וקסבר דתלושין לא מכשרי מדאורייתא דדריש כל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא כמ״ד בפ״ק דפסחים (דף טז.) יטמא ממש וליכא אלא חד קרא בהכשר ומסתבר ליה לאוקמא במחוברין טפי מבתלושין ובעזרה אוקמי אדאורייתא. וכי תימא תרגמא אדם והא משקי קאמר – עיקר דיוקא [לאו] מדקתני משקי ביו״ד דמנא לן דלמא כתיבא משקה בה״א אלא אדכן סמיך דמשמע לשון רבים וגבי מחט שנמצאת בבשר בסוף פ״ק דפסחים (דף כ.) נמי לא בעי לשנויי תרגמא אדם משום הך פירכא אבל התם לעיל (טז.) בההוא פירקא משני תרגמא אדם ולא חייש אהך קושיא ומפרש משקין דעלמא כמו בפרק האומר בקדושין (קידושין סד:) דאמר מאי בוגרות בוגרות דעלמא. ועדיין משקה טופח עליה – פירש הקונטרס ונופל מן העור לבשר וקשיא לפירושו דאם כן הוו תלושין ושמואל סבר בפ״ק דפסחים (דף טז.) דתלושין לא מכשרי דהא דריש יטמא יטמא ממש וליכא אלא חד קרא בהכשר ואין לומר דלשמואל נפקי תלושין ומחוברין מחד קרא דלא משמע הכי מדנקט והעבירה בנהר ונ״ל דע״י העור הבשר הוכשרה דע״כ לא פליגי בריש העור והרוטב (לקמן קיח:) אלא כשיש יד להכשר אבל ביש שומר להכשר כ״ע מודו דהיינו מחוברין דבשעת דיבוקן בעור הוו מחוברין. והבשר לרבות עצים ולבונה – תימה מנא לן דאתא לרבות עצים ולבונה דלמא לבשר דוקא אתי דמהני ליה חבת הקדש ולא בעי הכשר. עצים ולבונה בני אכילה נינהו אלא חבת הקדש כו׳ – וא״ת ומשקי בית המטבחיים אמאי דכן כגון יין ושמן לתכשרי בחבת הקדש להיות אוכל כמו עצים ולבונה וי״ל דחבת הקדש מהני מוהבשר לשוויי אוכל מידי דדמי לאוכל כגון עצים ולבונה שהוא דבר עב וקשה כעין אוכל אבל לשוויי משקה אוכל מוהבשר לא מהניא חבת הקדש.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush