Tosafot Chagigah 4a – תוספות חגיגה ד.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

כְּמִי שֶׁנָּגַח שׁוֹר חֲמוֹר וְגָמָל וְנַעֲשָׂה מוּעָד לַכֹּל אָמַר רַב פָּפָּא אִי שְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַב הוּנָא הָא דְּתַנְיָא אֵי זֶהוּ שׁוֹטֶה זֶה הַמְאַבֵּד כׇּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ הֲוָה הָדַר בֵּיהּ. אִיבַּעְיָא לְהוּ כִּי הֲוָה הָדַר בֵּיהּ מִמְּקָרֵע כְּסוּתוֹ הוּא דַּהֲוָה הָדַר בֵּיהּ דְּדָמְיָא לְהָא אוֹ דִלְמָא מִכּוּלְּהוּ הֲוָה הָדַר תֵּיקוּ.: וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן זְכוּר לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים זְכוּרְךָ לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כָּל זְכוּרְךָ לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. אָמַר מָר זְכוּר לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים הָא לְמָה לִי קְרָא מִכְּדִי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא ^אוְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת. אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נֵילַף רְאִיָּיה רְאִיָּיה מֵהַקְהֵל ^במָה לְהַלָּן נָשִׁים חַיָּיבוֹת אַף כָּאן נָשִׁים חַיָּיבוֹת קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר מָר זְכוּרְךָ לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס בִּשְׁלָמָא אַנְדְּרוֹגִינוֹס אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְאִית לֵיהּ צַד זַכְרוּת לִיחַיַּיב קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דִּבְרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. אֶלָּא טוּמְטוּם סְפֵיקָא הוּא מִי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי סְפֵיקָא אָמַר אַבָּיֵי כְּשֶׁבֵּיצָיו מִבַּחוּץ. אָמַר מָר כׇּל זְכוּרְךָ לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים וְהָתְנַן חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא ^גכָּאן בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ כָּאן בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִינּוּךְ קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ דְּרַבָּנַן הִיא אִין ה״נהָכִי נָמֵי וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וְאֶלָּא קְרָא לְמַאי אֲתָא לִכְדַאֲחֵרִים (דִּתְנַן) אֲחֵרִים אוֹמְרִים ^דהַמְקַמֵּץ וְהַמְצָרֵף נְחֹשֶׁת וְהַבּוּרְסִי פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּיה מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ג:י״ז} כׇּל זְכוּרְךָ מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת עִם כׇּל זְכוּרְךָ יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַעֲלוֹת עִם כׇּל זְכוּרְךָ.: נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִים וְכוּ׳.: בִּשְׁלָמָא נָשִׁים כְּדַאֲמַרַן אֶלָּא עֲבָדִים מְנָלַן אָמַר רַב הוּנָא אָמַר קְרָא {שמות כ״ג:י״ז} אֶל פְּנֵי הָאָדוֹן ה׳ מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אָדוֹן אֶחָד יָצָא זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר. הָא לְמָה לִי קְרָא מִכְּדֵי ^הכׇּל מִצְוָה שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ עֶבֶד חַיָּיב בָּהּ כׇּל מִצְוָה שֶׁאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בֵּהּ אֵין הָעֶבֶד חַיָּיב בָּהּ דְּגָמַר ״לָהּ״ ״לָהּ״ מֵאִשָּׁה. אָמַר רָבִינָא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא ^ולְמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין מַאי שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין אִילֵּימָא שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין כְּלָל לִיתְנֵי עֲבָדִים סְתָמָא אֶלָּא לָאו שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין לִגְמָרֵי וּמַאי נִינְהוּ מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: וְהַחִיגֵּר וְהַסּוֹמֵא וְחוֹלֶה וְהַזָּקֵן.: תָּנוּ רַבָּנַן {שמות כ״ג:י״ד} רְגָלִים פְּרָט לְבַעֲלֵי קַבִּין דָּבָר אַחֵר רְגָלִים ^זפְּרָט לְחִיגֵּר וּלְחוֹלֶה וּלְסוֹמֵא וּלְזָקֵן וּלְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו וְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו לְאֵתוֹיֵי מַאי אָמַר רָבָא לְאֵתוֹיֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י״ב:ג׳

^ב רמב״ם הלכות חגיגה ג׳:ב׳
רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגוים י״ב:ג׳

^ג רמב״ם הלכות חגיגה ב׳:ג׳

^ד רמב״ם הלכות חגיגה ב׳:ב׳

^ה רמב״ם הלכות חגיגה ב׳:א׳

^ו רמב״ם הלכות חגיגה ב׳:א׳

^ז רמב״ם הלכות חגיגה ב׳:א׳

או דלמא מכולהו – מי אמרינן דכיון דמקרע דדמי להאי הדר ביה גם לאינך דחשיב בהדי מקרע הדר ביה או דלמא מהאי לחודיה. זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס – בירושלמי בעי מה אמר רבי יהודה באנדרוגינוס דשמעינן ליה דמתיר דמחללין עליו שבת נשמענא מן הדא רבי יוחנן בן דהבאי בשם רבי יהודה אומר אף הסומא ולית בר נש אמר אף אלא דהוה מודה על קדמייתא כו׳ ומוקי טעמא דהתם גבי שבת דריש זכר מה תלמוד לומר ערל אפילו מקצת ערל והכא כל זכורך פרט לטומטום ואנדרוגינוס. אלא טומטום ספיקא הוא – ואע״ג דאנדרוגינוס נמי ספיקא הוא [אפ״ה מחייבי] מטעם מקצת זכורך כדאמר הש״ס אלא טומטום הואיל ונשים פטורות והאי אימא אשה הוה ממילא הוה פטרינן ליה כי היכי דלא לייתי חולין לעזרה וא״ת בנדה פרק המפלת (דף כח: ושם) מפקינן מזכר [עד נקבה תשלחו] (במדבר ה) [זכר] ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס ולא פריך מידי אומר הר״י דהתם איכא תרי קראי ומפיק ליה מייתורא דקרא אבל הכא ליכא אלא חד קרא הלכך יש לאוקומא באנדרוגינוס מטעם דקאמר ולהכי פריך ליה בבכורות בפ׳ על אלו מומין (דף מא: ושם) בגמרא דרבי ישמעאל אין לך מום גדול מזה אנדרוגינוס ספיקא הוא איצטריך קרא למעוטי ספיקא וכן בפרק דם שחיטה (כריתות כא.) גבי כוי ובריש פרק בתרא דיומא (יומא עד.) דבכל הני ליכא רק מחדא קרא ובהכי יתכן ההיא דשילהי הערל (יבמות דף פא.) קאמר רבי שמעון אנדרוגינוס זכר מאכיל בתרומה ואלו בפרק על אלו מומין (בכורות דף מב.) אמר רבי שמעון בן יהודה בשם רבי שמעון הרי הוא אומר הזכר להוציא טומטום ואנדרוגינוס אלא ודאי התם קרא יתירא הזכר ובפרק קמא דב״מ (ב״מ ז.) העשירי ודאי אמר רחמנא ולא ספק ולא פריך אצטריך קרא למעוטי ספק דכולא קרא יתירא להכי ובשילהי פ״ק דחולין (דף כב: ושם) גבי תחילת הציהוב שבזה ושבזה שפסול פריך ליה אצטריך קרא למעוטי ספיקא מתורים ובני יונה ממה נפשך או קטן או גדול הוי וכשר לחדא מינייהו וקמי שמיא גליא היא ולא למעוטי רק אחד וליתכשר גבי אידך בשם רבי יצחק בן ברוך צ״ע ויש להקשות לייתי על תנאי ואם הוא אשה ליהוי נדבה ואפילו למ״ד נדרים ונדבות אין קריבין ביו״ט ליקרבו למחר דשפיר עדיף אפילו למאן דאמר תשלומין דראשון כדפי׳ לעיל (דף ב.) וי״ל דמבטל ליה מסמיכה ואע״ג דסמיכה לא מיעכבא כדאיתא ביומא (דף ה.) מכל מקום לכתחילה אין לנו לתקן קרבן כדי לבטלו מסמיכה דהכי קאמר הש״ס פרק האשה בפסחים (פסחים פט.) גבי ה׳ שנתערבו פסחיהן ונמצא יבלת באחד מהן ולא דמי לערל וטמא משלחין קרבנותיהן וגם לקמן ממעטינן ליה משום דכל שישנו בביאה ישנו בהבאה ולא משום סמיכה דהתם גברא בר חיובא ואריא הוא דרביעא עליה שאינו יכול לסמוך אבל האי לאו בר חיובא הוי דאימא איתתא הוא אבל הא ק״ל דתיפשוט מהכא דסמיכה בכל כחו בעינן דאי באקפויי ידיו לייתי וליתני ולסמוך דהכי פריך לקמן פרק שני (חגיגה טז:) ואיכא למימר דבכל ענין ממעט ליה קרא. לא נצרכה אלא לחציו עבד וחציו בן חורין – ולא תימא דקאי עליה ג״ש דלה לה מאשה וקשה דעליה כתיב או חופשה לא ניתן לה ומוקי לה רבי עקיבא בהשולח (גיטין דף מא: ושם) ובכריתות (דף יא.) בחציה שפחה וחציה בת חורין וי״ל מכל מקום אצד עבדות כתיב כדמוכח קרא או חופשה לא ניתן לה אך קשה הכא משמע בחציו עבד לפי משנה אחרונה חייב דלפי משנה ראשונה קיימא הכא כדאיתא לעיל ריש מכילתין ואלו בגיטין ריש השולח (דף מב:) מיבעי ליה מי שחציו עבד אם יש לו קנס או לא שלשים שקלים יתן לאדניו אמר רחמנא והאי אדון הוא ולפי משנה אחרונה קאי דקאמר התם מאי לאו לפי משנה אחרונה ואילו הכא פשיטא לן דאין לו אלא אדון אחד ויש לדחות דעד כאן לא מחייבי ליה הכא אלא משום דעומד לכוף את רבו כמאן דשיחרר דמי אבל התם כיון דמית אגליא מילתא דלא הוה עומד לשחרור והתם בכריתות (דף יא.) מתרץ הר״י בענין אחר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון