גמרא
פירוש
דְּאָמַר רָבָא אמָנֶה לִי בְּיָדְךָ וְהַלָּה אוֹמֵר אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים וְהַשְּׁאָר אֵינִי יוֹדֵעַ מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע מְשַׁלֵּם. מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ רֵישָׁא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דאמר רבא מנה לי בידך כו׳ – פי׳ ר״ח דדברי רבא בהאי לישנא לא מצינו עיקרה בגמ׳ ומיהו קבלנו מרבותינו דעיקרה בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מז.) דאמר רבא כוותיה דרבי אבא מסתברא מתוך שאינו יכול לישבע משלם. מתוך שאינו יכול לישבע משלם – ה״נ הוה לן למימר מן הדין בחשוד על השבועה אלא תקנו שיהא כנגדו נשבע ונוטל דבענין אחר לא הוי אפשר שמי שהיה רוצה היה מלוה לו פרוטה ויתבע כל אשר לו ויהא מודה מקצת כמה שחייב ויתחייב שבועה ומתוך שאינו יכול לישבע יקח כל אשר לו בלא שבועה לכך תקנו שישבע שכנגדו אבל הכא ובנסכא שאינו יכול לישבע לא מחמת שהוא חשוד אלא עתה בתביעה זו אינו יכול לישבע מחמת המאורע לא הצריכו לישבע שכנגדו. משכחת לה רישא בתרתי וסיפא בתלת – הך סוגיא אתיא כרבי חייא בר יוסף דאית ליה בהגוזל קמא (ב״ק דף קז. ושם ד״ה עירוב) עירוב פרשיות כתיב כאן וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב אבל בפקדון לא בעי כפירה והודאה בהדי נאנסו כדבעי התם ר׳ חייא בר׳ אבא א״ר יוחנן ופליג אברייתא דרמי בר חמא דבעי ג׳ פרות אלא בשתי פרות סגי בהודאה וכפירה או בהודאה ונאנסו ול״ג ר״ת ה״מ במלוה אבל בפקדון מעיז ומעיז אבל ריב״א גרס ליה ומפרש ה״מ במלוה אבל בפקדון דהיינו בטענה דלא שייכא אלא בפקדון דהיינו טענת אונס מעיז ומעיז דאין חבירו מכיר בשקרו וחייב אפי׳ בלא הודאה ושם מפרש באורך והשתא לפי׳ ריב״א הכא דקטעין שוכר כדרכה מתה אבל איני יודע אם בשעת שאלה אם בשעת שכירות או שאולה או שכורה נהי דלשבועה שמתה כדרכה דהיינו טענה דנאנסו לא בעי הודאה מ״מ מה שטוען איני יודע אם שאולה או שכורה דהיינו כפירה בעי הודאה ולהכי מוקי רישא בב׳ וסיפא בג׳ דהשתא איכא חדא דהודאה והוי מחוייב שבועה לישבע ששכורה מתה דאי לאו דההיא דהודאה הוי כופר הכל ופטור וע״י גלגול דנשבע דכדרכה מתה אין להשביעו כדפרישית במתני׳ ולפר״ת א״ש טפי דלדידיה אפילו נאנסו בעי הודאה ורמי בר חמא מוקי לה בג׳ פרות וכר׳ חייא חדא דהודאה וחדא דכפירה היינו אותה שטוען להד״מ וחדא דנאנסה והיינו ההוא דקטעין איני יודע דטעין בה שמתה כדרכה וא״ת בב׳ סגי בההיא דהודאה ובההיא דאיני יודע דאיכא בה נאנסה וכפירה וי״ל דגזירת הכתוב דאינה עולה לכאן ולכאן דכי הוא זה משמע דאיכא כפירה והודאה מלבד אותה שטוען בה שלא פשע בה ומכאן יש להוכיח דלרמי בר חמא לא סגי בכפירה והודאה בלא נאנסו ולא כדפי׳ בהגוזל קמא (שם) בשם ר״ת דאי סגי לא היה צריך כאן להוסיף פרה של כפירה אליביה דבשל הודאה ואיני יודע הוי סגי כמו לר׳ חייא בר יוסף וא״ת ור׳ חייא בר יוסף היכי פליג אברייתא דרמי בר חמא וי״ל דסבר כמתני׳ דשבועת הדיינין (שבועות דף מב: ושם) זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון וסלע הלויתני עליו כו׳ ועשר גפנים טעונות מסרתי לך דבכולהו לא בעי [אלא] כפירה והודאה וא״ת ור׳ יוחנן היכי פליג אמתני׳ וסבר כברייתא דרמי בר חמא והא״ר יוחנן הלכה כסתם משנה וי״ל דאמוראי נינהו אליביה דר׳ יוחנן כדאמר בריש אלו טריפות (חולין דף מג.) א״נ יאמר שבכל המשניות לא חשש להזכיר אותן של אונסין כדמוקי מתני׳ דהכא ומיהו קשה לפר״ת דפריך בסמוך גבי זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע אמאי מה שטענו לא הודה לו ולרב הונא ולרב יהודה פריך דלא בעו פרת הודאה והוי כופר הכל כדפי׳ בקונט׳ וא״כ מאי משני ע״י גלגול דא״ל אישתבע דכדרכה מתה הא לפר״ת כיון דליכא הודאה לא מיחייב שבועה אפי׳ בטענת נאנסו ובלא פי׳ הקונט׳ תיקשי לרב יהודה היאך יתרץ דכיון דליכא אלא חד פרה ולפי׳ ריב״א אתא בפשיטות וי״ל דההיא שבועה מדרבנן דמדרבנן איכא שבועה בנאנסו בלא שום הודאה ולעיל דמצריך הודאה משום דאיני יודע הוי כפירה כדפרישית לריב״א וכן מפרש ר״ת ההיא דסוף המוכר הבית (ב״ב דף ע: ושם ד״ה סוף) דקאמר אילו אומר נאנסו לאו שבועה בעי דהיינו מדרבנן דאיכא שבועה מדרבנן קודם שבועת היסת כמו פוגם כתובה ועד אחד מעיד שהיא פרועה פרק הכותב (כתובות דף פז.) ועוד אור״ת דרב יהודה מוקי נמי מתני׳ כר״נ ואיכא חדא דהודאה והכי פריך מה שטענו לא הודה לו כלומר למה ישבע ששכורה מתה היה לו לישבע ששאולה קיימת והיא אותה שמחזיר לו ולהשיב על טענתו שאומר שאולה מתה ומשני ע״י גלגול כיון דצריך לישבע על אותה שמתה שכדרכה מתה אוקמה רבנן אידך שבועה נמי עלה בגלגול דטוב לעשות ב׳ שבועות על פרה אחת יותר מעל ב׳ פרות אבל ההיא דהמוכר הבית (ב״ב דף ע.) ליכא לאוקמי כגון דאיכא פרה אחרת של הודאה דלוקמה דליכא הודאה ותיתי ליה שפיר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush