Tosafot Arakhin 32b – תוספות ערכין לב:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר עַד גַּמְלָא בַּגָּלִיל עַד גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַיִם בִּיהוּדָה. רָבָא אָמַר גַּמְלָא בַּגָּלִיל לְאַפּוֹקֵי גַּמְלָא דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְאַפּוֹקֵי גְּדוֹד דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת אִינָךְ דְּלָא אִיכָּא דִּכְוָתַיְיהוּ לָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ. וִירוּשָׁלַיִם מִי מִיחֲלַט בַּהּ וְהָתַנְיָא עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם ^אאֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כִּירוּשָׁלַיִם דְּמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלֹא כִּירוּשָׁלַיִם דְּאִילּוּ יְרוּשָׁלַיִם אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ וְאִילּוּ הָכָא הַבַּיִת חָלוּט בהן רַב אָשֵׁי אָמַר לָאו אָמַר רַב יוֹסֵף תְּרֵי קָדֵשׁ הֲווֹ ה״נהָכָא נָמֵי תְּרֵי יְרוּשָׁלַיִם הֲווֹ. תַּנְיָא ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם אֲבָל רִאשׁוֹנוֹת בָּטְלוּ מִשֶּׁבָּטְלָה קְדוּשַּׁת הָאָרֶץ קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. וּרְמִינְהִי א״ראָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי וְכִי אֵלּוּ בִּלְבַד הָיוּ וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר {דברים ג׳:ד׳} שִׁשִּׁים עִיר כׇּל חֶבֶל אַרְגּוֹב כׇּל אֵלֶּה עָרִים בְּצוּרוֹת אֶלָּא לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם קִידְּשׁוּם הָא אָמְרִינַן דְּלָא צְרִיךְ לְקַדּוֹשִׁינְהוּ אֶלָּא מְנָאוּם. וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד אֶלָּא ^בכֹּל שֶׁתַּעֲלֶה לְךָ מָסוֹרֶת בְּיָדְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כׇּל מִצְוֹת הַלָּלוּ נוֹהֲגוֹת בָּהּ מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. אִיבָּעֵית אֵימָא תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דר׳דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאִיבָּעֵית אֵימָא חַד מִינַּיְיהוּ ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אַמְרַהּ דְּתַנְיָא ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן. מַאי טַעְמָא דמ״דדְּמַאן דְּאָמַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא דִּכְתִיב {נחמיה ח׳:ט״ז,י״ז,י״ח} וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סוּכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסּוּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יהושע בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד אֶפְשָׁר בָּא דָּוִד וְלֹא עָשׂוּ סוּכּוֹת עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא. אֶלָּא ^גמַקִּישׁ בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָה בִּיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה. וְאוֹמֵר {דברים ל׳:ה׳} וֶהֱבִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ מַקִּישׁ יְרוּשָּׁתְךָ לִירוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ מָה יְרוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ בְּחִידּוּשׁ כׇּל דְּבָרִים הַלָּלוּ אַף יְרוּשָּׁתְךָ בְּחִידּוּשׁ כׇּל דְּבָרִים הַלָּלוּ. וְאִידַּךְ דבעי רַחֲמֵי עַל יֵצֶר דַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבַטְּלֵיהּ וְאַגֵּין זְכוּתָא עֲלַיְיהוּ כִּי סוּכָּה. וְהַיְינוּ דְּקָא קָפֵיד קְרָא עִילָּוֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ דִּבְכֹל דּוּכְתָּא כְּתִיב יְהוֹשֻׁעַ וְהָכָא כְּתִיב {נחמיה ח׳:ז׳} יֵשׁוּעַ בִּשְׁלָמָא מֹשֶׁה לָא בְּעָא רַחֲמֵי דְּלָא הֲוָה זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ דַּהֲוָה לֵיהּ זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַמַּאי לָא לִיבְעֵי רַחֲמֵי. וְהָא כְתִיב אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ הָכִי קָאָמַר כֵּיוָן דְּיָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ יָרַשְׁתָּ אַתְּ. וּמִי מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת הַשְׁתָּא מִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת עֶזְרָא דִּכְתִיב בֵּיהּ {עזרא ב׳:ס״ד} כׇּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים הֲוָה מָנֵי. דְּתַנְיָא ^דמִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ה:י׳} וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכׇל יוֹשְׁבֶיהָ בִּזְמַן שֶׁכֹּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁגָּלוּ מִקְצָתָן. יָכוֹל הָיוּ עָלֶיהָ וְהֵן מְעוֹרָבִין שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בִּיהוּדָה וְשֵׁבֶט יְהוּדָה בְּבִנְיָמִין יְהֵא יוֹבֵל נוֹהֵג תַּלְמוּד לוֹמַר לְכׇל יוֹשְׁבֶיהָ בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ כְּתִיקּוּנָן וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוֹרָבִין. א״ראָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מָנוּ יוֹבְלוֹת לְקַדֵּשׁ שְׁמִיטִּיןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות בית הבחירה ז׳:י״ד

^ב רמב״ם הלכות שמיטה ויובל י״ב:ט״ו

^ג רמב״ם הלכות שמיטה ויובל י״ב:ט״ו

^ד רמב״ם הלכות שמיטה ויובל י׳:ח׳

הכא נמי תרתי ירושלים הוו – ותימה דלרבא נמי אנו צריכין לומר כן דתרי ירושלים הוו וי״ל דלרבא אין אנו צריכין לומר ביהודה תרי ירושלים הוו אלא בשאר ארצות אבל לרב אשי צ״ל ביהודה תרי ירושלים הוו. וקדשו ערי חומה – פי׳ לענין מכירת בית בבתי ערי חומה ולענין שילוח מצורעים חוץ לעיר דדוקא בבתי ערי חומה צריך לשלוח המצורעים חוץ לחומה אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ואבנים מנוגעות צריך לשלוח חוץ לעיר ואפי׳ לא היו מוקפות מימות יהושע והכי תניא בתורת כהנים אתהן חוץ לעיר ואין אדם חוץ לכל העיר אלא חוץ לעיירות המוקפות חומה בלבד וא״ת מנלן הא לא כתיב בית חומה גבי אדם מצורע ואומר הרב רבינו יצחק דגמרינן חוץ למחנה מושבו דכתיב ביה במצורע (ויקרא יג) ממושב דכתיב בית מושב עיר חומה (שם כה) ופירש רש״י כאן דמקדש ליה (לארעא) בשתי תודות ובשיר ובית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן כדאיתא בשבועות (דף טז. ושם) ובמס׳ שבועות פירש״י דאשכחן שהיו מקדשין חומות ירושלים בשתי תודות ובשיר כשבאו להוסיף על העיר ועל (העיירות) [העזרות] אבל שאר (ארצות) [עיירות] לא ידעתי היאך היו מקדשין אותן. מנו יובלות לקדש שמיטין – מכאן תימה לברייתא דתני בירושלמי דמסכת גיטין ורש״י כתב בפ׳ השולח (גיטין דף לו.) דתניא בירושלמי וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחד שמיטת יובל ואחד שמיטת שביעית בזמן שאתה משמט [יובל] אתה משמט [שביעית] בזמן שאי אתה משמט יובל אי אתה משמט שביעית וכאן אומר דלא מנו יובלות אלא לקדש שמיטין ופירש רש״י פ׳ השולח (גיטין לו.) דההיא דערכין דמדרבנן היא ואין משמע כן בת״כ (ואומר אני דתנאי היא (עכ״ל רש״י) (דהא דירושלמי רבי היא) ועוד אור״ת דהך ברייתא דמייתי) ריש פרק השולח (גיטין לו.) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים והא דירושלמי רבי היא אבל רבנן פליגי עליה דרבי ואמרי מנין דיש שמיטה אף על פי שאין יובל ת״ל (ויקרא כה) והיו לך שבע שבתות השנים ומנין שיעשה יובל אע״פ שאין שביעית ת״ל (שם) והיו לך תשע וארבעים שנה [וסוגיא] דהכא אתיא כרבנן מיהו יש ליישב ההיא דתורת כהנים אפי׳ כר׳ והא דתני שביעית אע״פ שאין יובל יש לפרשה אע״פ שלא נהגו יובל והניחו בחטאם וכדתני בפ״ק דראש השנה (דף ט: ושם) יובל היא אע״פ שלא שמטו ואע״פ שלא תקעו יכול אע״פ שלא שלחו ת״ל היא דברי ר׳ יהודה רבי יוסי אומר יובל אע״פ שלא שמטו ואע״פ שלא שלחו יכול אף על פי שלא תקעו ת״ל היא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון