×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערכין ב׳:גמרא
;?!
אָ
גּוֹי1 וַחֲבֵירוֹ מֵחַד קְרָא נָפְקִי אִיַּיתַּרִי לְהוּ תְּרֵי חַד קׇרְבָּנוֹ וְלֹא קׇרְבַּן אָבִיו וְאִידָּךְ לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה. וְרַבִּי יְהוּדָה הַאי {ויקרא כ״ז:י׳,ל״ג} הָמֵר יָמִיר מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה דְּתַנְיָא לְפִי שֶׁכׇּל הָעִנְיָן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּלְשׁוֹן זָכָר מַה סּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם הָמֵר יָמִיר. וְרַבָּנַן מִוְּאִם ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה וְאִם לָא דָּרֵישׁ.: הַכֹּל חַיָּיבִין בְּסוּכָּה לְאֵיתוֹיֵי מַאי לְאֵיתוֹיֵי אקָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ דִּתְנַן קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ חַיָּיב בְּסוּכָּה. הַכֹּל חַיָּיבִין בְּלוּלָב לְאֵיתוֹיֵי מַאי לְאֵיתוֹיֵי בקָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ דִּתְנַן קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ חַיָּיב בְּלוּלָב. הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית לְאֵיתוֹיֵי מַאי לְאֵיתוֹיֵי גקָטָן הַיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף דְּתַנְיָא קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף חַיָּיב בְּצִיצִית. הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְפִילִּין לְאֵיתוֹיֵי מַאי לְאֵיתוֹיֵי קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמוֹר תְּפִלִּין דְּתַנְיָא דקָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמוֹר תְּפִלִּין אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִלִּין. הַכֹּל חַיָּיבִין בִּרְאִיָּיה לְאֵיתוֹיֵי מַאי לְאֵיתוֹיֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וּלְרָבֵינָא דְּאָמַר המִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה לְאֵיתוֹיֵי חִיגֵּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְנִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹם שֵׁנִי. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כּוּלָּן תַּשְׁלוּמִין זֶה לָזֶה אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר כּוּלָּן תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן לְאֵיתוֹיֵי מַאי. לְאֵיתוֹיֵי סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו וּדְלָא כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה וסוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ג:י״ז} יִרְאֶה יֵרָאֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לֵירָאוֹת מַה לִּרְאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו אַף לֵירָאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם לְאֵיתוֹיֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ דְּרָבִינָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה כָּאן בְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. דִּתְנַן מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד דִּבְרֵי ב״הבֵּית הִלֵּל. אָמְרוּ לָהֶם ב״שבֵּית שַׁמַּאי תִּיקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִּיקַּנְתֶּם לִישָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל יִבָּטֵל וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו מ״ה:י״ח} לֹא תוֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. זאֶלָּא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי ב״שבֵּית שַׁמַּאי. הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר לְאֵיתוֹיֵי מַאי לְאֵיתוֹיֵי קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ דִּתְנַן חאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַקָּטָן מִלִּתְקוֹעַ ביו״טבְּיוֹם טוֹב. טהַכֹּל חַיָּיבִין בְּמִקְרָא מְגִילָּה הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה לְאֵיתוֹיֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
עובד כוכבים וחבירו מחד כו׳ – דאין ישראל סומך על קרבן עובד כוכבים ולא על קרבן חבירו (מהך) [מחד] קרא נפקי דהני לאו קרבנו נינהו אבל אביו איצטריך קרא דסד״א (דיקריב הוא לה׳) (ויקרא א) (ולא) משום דשקולים הם ויבואו שניהם (אלא) כי היכי שהכהן הוא מקריב קרבן שאינו שלו ס״ד שיסמוך ישראל בקרבן חבירו ובקרבן עובד כוכבים נמי ס״ד [דכהן] סומך כמו שהכהן נותן לו (כדאמר בפרק קמא דתמורה) נסכים משל ציבור כדאמר פ׳ קמא דתמורה (תמורה ב:) להכי אתא קרבנו דממעט תרווייהו דמ״מ אינו שלו. לרבות האשה – שאם המירה קרבנה יהא מומר ל״ה. לפי שכל הענין אינו מדבר אלא בלשון זכר כו׳ ואע״ג דכל התורה כולה נמי בלשון זכר נאמרה מ״מ אמרינן דאיתקש אשה לאיש לכל עונשין אבל בתמורה אי לאו קרא לא הויא שוה לאיש כדאיתא התם פרק קמא דתמורה (תמורה שם). ורבי יהודה ואם לא דריש – כלומר וי״ו לא דריש כדאיתא בתמורה פרק קמא (תמורה ב:). שאינו צריך לאמו – מפרש במס׳ סוכה (דף כח:) כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא. ל״ה. הכל חייבין בציצית – אם יש להם טלית ואם לא יוכל לקנות טלית אינן חייבין לא למ״ד חובת טלית ולא למ״ד חובת גברא (מנחות דף מא.) דליכא בינייהו אלא כלי קופסא ואע״ג דא״ל מלאכא לרב קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתווא ציצית מה תהא עליה כלומר וכי אתה מבקש עלילות להפטר מציצית כדמפרש התם א״ל ענשיתו (עלה) [אעשה] א״ל בעידן ריתחא ענשינן היינו דווקא באותן הימים דכל הטליתות היו בת ארבע כנפות איכא עונש לאותו שמשנה אותו להיפטר אבל בזמן הזה שרוב הטליתות פטורין אין עונש למי שאינו קונה ארבע כנפות. היודע להתעטף – משום דאמר במ״ק (דף כד.) כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה שמעטפין טליתם עד שפמם כדאיתא במדרש. ומצאתי בסילוק א׳ שעשה הר׳ יוסף ט״ע שנותן ציצית א׳ מלפניו ואחד מלאחריו מימין וכן לשמאל. היודע להתעטף – וא״ת למ״ד חובת טלית אפי׳ אינו יודע יתחייב אם יש לו טלית וי״ל דמ״מ לא חייבין כלי קופסא אלא לאותן המחוייבים ויודע להתעטף והלכות גדולות פסק דקיימא לן מנחות (שם) ציצית חובת גברא הוא מדקא מברכין להתעטף בציצית דהכי דייק [בפרק ב׳ דשבת] [דף כה: ושם] דקיימא לן [הכי]. אביו לוקח לו תפלין – וגבי ציצית לא נקט לישנא דלוקח דמסתמא טלית יש לו וגבי לולב נמי יכול לצאת בלולבו של אביו אי נמי משום דתפלין דמיהן יקרים שייך בהו לקיחה. הכל חייבין בראייה – פ״ה במס׳ חגיגה (דף ב.) חייבין בראיית פני עזרה אבל בירושלמי אמרי עלה הדא דאיתא בקרבן אבל בראיית פנים בעזרה אפי׳ טף חייבין דכתיב הקהל הנשים והטף ואינה אלא אסמכתא בעלמא דודאי דלא דומיא דהקהל הוא דממעטי׳ התם נשים מזכורך אלא ודאי נראה דאף בראיית פנים בקרבן (אמרינן) [מיירי] דתנן התם בסמוך הראייה שתי כסף. מי שחציו עבד – אבל עבד גמור פטור דכתיב (שמות לד) את פני האדון ה׳ [מי] שאין לו אדון אלא הוא ל״ה והכי מסקינן ואע״ג דתנא בסיפא דמתני׳ חוץ מנשים ועבדים שאינם משוחררין ומפרשינן התם דבאינן משוחררין כולן אלא חציין צ״ל דרישא דמתניתין לפי משנה אחרונה דחזרו להם ב״ה להורות כב״ש והכי אשכחן בפ״ק דעירובין (דף ו:) ובפרק אלו טריפות (חולין מג:) לעולם הלכה כבית הלל והרוצה לעשות כב״ש עושה ומוקמינן רישא לאחר בת קול וסיפא קודם בת קול. ולרבינא דאמר כו׳ – בפרק קמא דחגיגה (חגיגה ד.) ומייתי לה מסיפא דמתניתין דהתם קתני עבדים שאינן משוחררין וחיגר פטור מן הראיה דרגלים כתיב פרט לבעלי קבין. הניחא למ״ד – בפ׳ קמא דחגיגה (חגיגה ט.) דקתני התם חוגג והולך כל הרגל משום דכל שבעת הימים תשלומין זה לזה שני לראשון ושלישי לשני אלמא כל חד וחד חשוב באפי נפשיה דהא אית ליה תשלומין ואיכא למימר למאן דלא חזי בראשון וחזי בשני חייב. תשלומין לראשון – למי שהיה ראוי ומחוייב בראשון להקריב מקריב והולך כל שבעה ומי שלא נראה בראשון שוב אינו חייב דהא כולן אינן אלא תשלומין לראשון מאי איכא למימר. במשנה ראשונה – קודם שהודו ב״ה היה בחזקת עבד אבל לאחר שחזרו להודות הואיל ובידינו לשחררו כמשוחרר דמי שאין רשות לרבו עליו ולא קרינן ביה אדון אחר ל״ה והא דמיבעיא ליה (גיטין דף מב:) במעוכב גט שחרור גבי קנס או דילמא כיון דמעוכב גט שיחרור אדון קרינא ביה יש לחלק דגבי עולה לרגל אינו אדונו שאינו יכול לעכבו מלעלות לרגל כדי לעשות מלאכתו אבל מכל מקום אדונו מיקרי. שהגיע לחינוך – פלוגתא היא בפרק ח׳ דיומא (יומא פב.) חד אמר כבר (שית) [וחד אמר] כבר תמני וי״א כבר תשע כבר עשר שמחנכין אותו למצות ל״ה. ולא נהירא דהתם בחינוך קטן להתענות איירי אבל בשאר מצות כל אחד ואחד לפי דרכו כדאשכחן לעיל גבי לולב וסוכה ותפלין. אין מעכבין תינוקות מלתקוע – בפרק ד׳ דר״ה (ראש השנה לג.) מקשה הספר מדקתני אין מעכבין הא לכתחילה (מעכבין) לא אמרינן להו זילו תקעו והדר תני אבל מתעסקין בהן שילמדו אפי׳ בשבת ומשני כאן בקטן שהגיע לחינוך כאן בקטן שלא הגיע לחינוך כלומר בקטן שהגיע לחינוך מתעסקין וא״ת פשיטא דאין מעכבין למ״ד ביבמות פרק חרש (יבמות קיד.) קטן אוכל נבילות אין ב״ד מצווין להפרישו וי״ל כגון שהגיע לחינוך שמירת שבת אבל לא הגיע לחינוך תקיעת שופר והוי קצת חידוש.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144