×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים ס״ו:גמרא
;?!
אָ
גמ׳גְּמָרָא: דְּשַׁנִּי בְּמַאי אִילֵימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה נֵימָא דְּלָא כר׳כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּבְדִּילִין בְּחַטַּאת הָעוֹף. וְלָא אוֹקֵימְנָא דְּלָא כר׳כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. לָא דְּשַׁנִּי בְּהַזָּאָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה כּוּלָּן פְּסוּלָה וַאֲפִילּוּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת דְּשַׁנִּי בְּמַאי אִילֵימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה הָאָמַר מָר מְלִיקָה בְּכׇל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁירָה אֶלָּא לָאו דְּשַׁנִּי בְּהַזָּאָה וּמִדְּסֵיפָא בְּהַזָּאָה רֵישָׁא נָמֵי בְּהַזָּאָה. מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.: עוֹלַת הָעוֹף כּוּ׳ דְּשַׁנִּי בְּמַאי. אִילֵּימָא דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא כּוּלָּן אֵין מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִי כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָאָמַר אֵין מוֹעֲלִין. וְאֶלָּא בְּמִיצּוּי. אֵימָא סֵיפָא עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוֹעֲלִין בָּהּ ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ דְּשַׁנִּי בְּמַאי. אִילֵּימָא בְּמִיצּוּי אֵימַר דְּאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּשַׁנִּי בִּמְלִיקָה בְּמִיצּוּי מִי אָמַר. וְאֶלָּא בִּמְלִיקָה רֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְלִיקָה וּמְצִיעֲתָא בְּמִיצּוּי. אִין ארֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְלִיקָה וּמְצִיעֲתָא בְּמִיצּוּי.: מתני׳מַתְנִיתִין: וְכוּלָּן אֵין במְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה גוּמוֹעֲלִים בָּהֶן דחוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת. עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוֹעֲלִים בָּהּ ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר האֵין מוֹעֲלִים בָּהּ. א״ראָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם חַטָּאת שֶׁאֵין מוֹעֲלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ מוֹעֲלִים בָּהּ עוֹלָה שֶׁמּוֹעֲלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ כְּשֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ. א״לאָמַר לוֹ ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם עוֹלָה שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְעִילָה תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְשֵׁם חַטָּאת שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
א גמרא נאמר במשנה שאם עשה חטאת העוף למטה כמעשה עולת העוף הריהי פסולה. ומבררים: דשני במאי [ששינה במה, באיזו עבודה של חטאת העוף] עשה כמעשה עולה ופסל? אילימא [אם תאמר] דשני [ששינה] במליקה שבשעה שמלק הבדיל הראש מן הגוף בחיתוך שני הסימנים, כדרך שנעשית בעולת העוף, אם כן נימא [האם נאמר, נסיק מכאן] שמשנתנו היא שלא כשיטת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון, שאמר: שמעתי שמבדילין בחטאת העוף? ותמהים: ומה הקושי שבדבר, והאם לא אוקימנא [העמדנו] את המשנה בפרק הקודם (סה,א) בענין מליקה שלא כר׳ אלעזר בר׳ שמעון? ודוחים: לא, כאן אין הכרח לומר שהמשנה אינה כשיטתו, שכן אפשר שמדובר במקרה דשני [ששינה] בהזאה כלומר, שלא היזה תחילה את הדם כדרך עבודת חטאת העוף, אלא מיצה (סחט) את הדם מצווארה, כעולה, ובמקרה זה אף ר׳ אלעזר בר׳ שמעון סבור שהיא פסולה. ומוסיפים: הכי נמי מסתברא [כך גם כן מסתבר], שמדובר במשנתנו ששינה בהזאה, מדקתני סיפא מה ששנה בסוף המשנה]: עשאה (לחטאת העוף) למעלה כמעשה כולןפסולה, ואפילו כמעשה חטאת לשם חטאת. ויש לברר: דשני במאי [ששינה במה]? אילימא [אם תאמר] דשני [ששינה] במליקה, שעשאה למעלה — האמר מר [הרי אמר החכם] בענין חטאת העוף: מליקה בכל מקום במזבח כשירה! אלא לאו [האם לא] מדובר איפוא דשני [ששינה] בהזאה, ועשאה למטה. ומדסיפא [ומתוך שבסוף המשנה] מדובר בהזאה, יש לומר כי רישא נמי [בראש המשנה גם כן] מדובר בהזאה. ודוחים: מידי איריא? הא כדאיתא והא כדאיתא [כלום שייכים הדברים? זה כפי שהוא וזה כפי שהוא]! אף שבסוף המשנה השינוי הוא בהזאה, בתחילת המשנה ייתכן והשינוי הוא במליקה, ואין משנתנו כשיטת ר׳ אלעזר בר׳ שמעון. ב שנינו במשנה שאם עשה עולת העוף כמעשה חטאת — הריהי פסולה. ומבררים: דשני במאי [ששינה במה]? מה עשה בה כמעשה חטאת? אילימא [אם תאמר] דשני [ששינה] במליקה שלא הבדיל את הראש מהגוף, אם כן מדקתני סיפא מה ששנינו בסוף המשנה]: כולן (כל אלו המקרים שנשנו במשנה) אין מטמאין את האדם בעת שכזית מהקרבן נתון בבית הבליעה שלו, ומועלין בהן (שהנהנה מהם חייב עליהם משום מעילה), נימא [נאמר] שמשנתנו היא שלא כר׳ יהושע, דאי [שאם] כר׳ יהושע, האמר [הרי אמר] בהמשך, לגבי עולה שעשאה למטה כמעשה חטאת: אין מועלין! ואלא יש לומר שמדובר כאן כששינה במיצוי הדם, שמלקה כעולה, אך היזה דמה תחילה כמעשה חטאת, ולא מיצהו. ובמקרה זה, גם לשיטת ר׳ יהושע מועלים בה. אך מצד אחר אימא סיפא [אמור את סוף המשנה], במשנה הבאה: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאתר׳ אליעזר אומר: מועלין בה, ר׳ יהושע אומר: אין מועלין בה. ויש לברר: דשני במאי [ששינה במה]? אילימא [אם תאמר] ששינה במיצוי, על כך יש להקשות: אימר [אמור] שאמר ר׳ יהושע את שיטתו שאין מועלים בה, הרי זה דווקא דשני [כששינה] במליקה, שכאשר מלק סימן אחד כדרך חטאת העוף, למטה, נעקר ממנה שם עולת העוף, ולכן אין מועלים בה, כדין חטאת העוף שנמלקה. ואולם אם לא שינה במליקה, אלא הבדיל כדין עולה, ורק שינה לאחר מכן במיצוי, מי [האם] אמר ר׳ יהושע שאין מועלים בה? ואלא בהכרח מדובר כאן בשינוי במליקה. ואולם על כך יש לתמוה: משנה זו רישא [ראשה, תחילתה] בענין חטאת שעשאה כמעשה עולה, וסיפא [וסופה], מחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע במשנה הבאה, עוסקים בשינוי במליקה, ואילו מציעתא [אמצעיתה], בענין עולת העוף שעשאה כחטאת, עוסקת כששינה במיצוי? ומשיבים: אין [אכן כן], רישא וסיפא [ראש וסוף המשנה] במליקה, ומציעתא [ואמצע המשנה] במיצוי. ג משנה וכולן כל המקרים שנשנו במשנה הקודמת בקרבנות העוף שנעשה בהם שינוי, אף שהם פסולים ואסורים בהקרבה ובאכילה, אין הן מטמאין כשאר נבלת עוף טהור כשהיא בבית הבליעה של האוכל ממנה, שכן המליקה הוציאתן מכלל נבילה. ומכל מקום, כיון שלא הותרו לכהנים מועלים בהן כלומר, הנהנה מהם מעל, חוץ מחטאת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, שכיון שנעשתה כראוי והרי היא מותרת מעתה באכילה לכהנים, אין בה דין מעילה. עולת העוף שעשאה למטה מחוט הסיקרא שבאמצע המזבח, כדין חטאת, וכמעשה חטאת שלא חתך אלא סימן אחד, ועשה זאת לשם חטאתר׳ אליעזר אומר: מועלים בה, שהרי עולה היא, ואין בה היתר לכהנים כלל. ר׳ יהושע אומר: אין מועלים בה, שכיון שעשה בה מעשה חטאת, בעבודותיה ובמקומה ובשמה, הריהי נעשית כחטאת לענין מעילה. אמר ר׳ אליעזר לר׳ יהושע: והרי קל וחומר הוא זה, שכן מה אם חטאת שאין מועלים בה כאשר היא נעשית לשמה, מכל מקום כששינה את שמה ועשאה לשם עולה — מועלים בה. עולה, שמועלים בה כאשר היא נעשית לשמה, כראוי, כששינה את שמהאינו דין שימעלו בה? אמר לו ר׳ יהושע לר׳ אליעזר: לא, קל וחומר זה יש בו פירכה, שהרי אם אמרת שיש דין מעילה בחטאת ששינה את שמה לשם עולה, טעם הדבר הוא — שכן שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה, האם תאמר כן בעולה ששינה את שמה לשם חטאת? שכן הרי שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה!מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144