×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא תמורה כ״ד:גמרא
;?!
אָ
פרק ה – כיצד מערימין
מתני׳מַתְנִיתִין: כֵּיצַד מַעֲרִימִין עַל הַבְּכוֹר מְבַכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה מְעוּבֶּרֶת אוֹמֵר מַה שֶּׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ אִם זָכָר עוֹלָה יָלְדָה זָכָר יִקְרַב עוֹלָה וְאִם נְקֵבָה זִבְחֵי שְׁלָמִים יָלְדָה נְקֵבָה תִּקְרַב שְׁלָמִים. אִם זָכָר עוֹלָה וְאִם נְקֵבָה זִבְחֵי שְׁלָמִים יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה הַזָּכָר יִקְרַב עוֹלָה וְהַנְּקֵבָה תִּקְרַב שְׁלָמִים יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים אֶחָד מֵהֶם יִקְרַב עוֹלָה וְהַשֵּׁנִי יִמָּכֵר לְחַיָּיבֵי עוֹלָה וְדָמָיו חוּלִּין.א יָלְדָה שְׁתֵּי נְקֵבוֹת אַחַת מֵהֶם תִּקְרַב שְׁלָמִים וְהַשְּׁנִיָּה תִּימָּכֵר לְחַיָּיבֵי שְׁלָמִים וְדָמֶיהָ חוּלִּין יָלְדָה טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב יְהוּדָה מוּתָּר לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם תְּנַן אוֹמֵר אָדָם מַה שֶּׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה עוֹלָה אִין שְׁלָמִים לָא [וְאַתְּ] אָמְרַתְּ דְּמָצֵית מַפְקְעַתְּ לֵיהּ מִקְּדוּשְּׁתַהּ. אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה ה״מהָנֵי מִילֵּי בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא בִּזְמַן גהַזֶּה דְּלָא חֲזֵי לְהַקְרָבָה. אִי בִּזְמַן הַזֶּה מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא נִגְזַר דִּלְמָא נָפֵיק רוֹב רֹאשׁוֹ וְקָשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא.ד וְאֵימָא הָכִי נָמֵי אֲפִילּוּ הָכִי הָא עֲדִיפָא (יַתִּירָא) מִדְּאָתֵי בֵּיהּ לִידֵי גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה.: אִם נְקֵבָה זִבְחֵי שְׁלָמִים.: נְקֵבָה מִי קָא קָדְשָׁה בִּבְכוֹרָה סֵיפָא אָתְיָא לִבְהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ.: יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים כּוּ׳.: אָמְרִי אִי בְּהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ הַיְאךְ דְּאַקְדֵּישׁ עוֹלָה לֶיהְדַּר עוֹלָה אִידַּךְ נֶהֱוֵי בִּקְדוּשְּׁתַיהּ דְּאִימֵּיהּ סֵיפָא אֲתָאן לְבֶהֱמַת חוּלִּין.: יָלְדָה טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כּוּ׳.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
פרק ה
א משנה כיצד (באיזה אופן) הבעלים מערימין (רשאים להתחכם) על הבכור, להפקיעו מהחובה להינתן לכהן, ובמקום זה להשתמש בו לצורך קרבן אחר שהם חייבים בו? — הבהמה המבכרת (שטרם ילדה עד כה, והולד הראשון שיוולד לה הריהו איפוא בכור), בעת שהיתה עדיין מעוברת, אומר הבעלים: ״מה שבמעיה של זו, אם הוא זכר — הריהו מוקדש לקרבן עולה״. ואם אכן ילדה הבהמה זכר — אין הוא קדוש בקדושת בכור, אלא בקדושת עולה, ויקרב כקרבן עולה. ואם אמר הבעלים על הבהמה המעוברת: ״מה שבמעיה של הבהמה זו אם הוא נקבה — הריהו מוקדש לזבחי שלמים״, אם ילדה הבהמה נקבה — הרי זו תקרב כקרבן שלמים. ואם אמר הבעלים על הבהמה המעוברת: ״אם העובר שבמעיה זכר — הריהו מוקדש לעולה, ואם הוא נקבה — הריהו מוקדש לזבחי שלמים״, אם ילדה הבהמה זכר ונקבה, הזכריקרב עולה, והנקבהתקרב שלמים. ואם ילדה שני זכרים — חלה קדושת עולה על שניהם, ואולם מאחר שלא נדר אלא קרבן עולה אחד, אחד מהם — אכן יקרב עולה כנדרו, ואילו השניימכר לאחרים שהם חייבי עולה, ויקרב כעולה לחובתם, ודמיו הריהם חולין. ואם ילדה שתי נקבותאחת מהם תקרב כקרבן שלמים, ואילו השניה תימכר למי שהם חייבי קרבן שלמים, ודמיה הריהם חולין. ואם ילדה טומטום (זה שאין מינו נודע) ואנדרוגינוס (שיש בו סימני הזכר והנקיבה), והרי שני אלה פסולים לקרבן — רבן שמעון בן גמליאל אומר: אין קדושה חלה עליהן. ב גמרא שנינו במשנה בדין הבכור קודם שיצא ממעי אמו, ובענין זה אמר רב יהודה: מותר להטיל מום בבכור קודם שיצא לאויר העולם, שהרי טרם התקדש בקדושת הבכור. ומקשים עליו: תנן [שנינו] במשנתנו, כי אומר אדם (הבעלים) על הבהמה המבכרת: ״מה שבמעיה של בהמה זו יהיה לקרבן עולה״. ונדייק מכאן: רק כאשר הוא מקדיש את הולד בקדושת עולהאין [כן] מותר להפקיעו מקדושת בכור, מפני שקדושת עולה חמורה מקדושת בכור, אבל להקדישו בקדושה קלה וכגון בקדושת שלמיםלא מותר הדבר. ואילו את [אתה] אמרת דמצית מפקעת ליה [אומר אתה שיכול הבעלים להפקיע אותו] מקדושתה מכל וכל, במום שיטיל בו קודם שיצא לאויר העולם? אמר [יכול לומר, להשיב] לך רב יהודה על שאלה זו כך: הני מילי [דברים אלה], שאין רשאים להקדיש את עוברה של המבכרת אלא בקדושה חמורה כקדושת עולה, אמורים דווקא בזמן שבית המקדש היה קיים, והיו הקדשים קרבים על המזבח. ואילו כי קאמינא אנא [כאשר אמרתי אני] שמותר להטיל בו מום ולהפקיעו מן הקדושה — הרי זה דווקא בזמן הזה, דלא חזי [שאינו ראוי] להקרבה, וממילא עתיד הוא להיאכל כחולין לכשיפול בו מום. ומקשים על תירוץ זה: אי [אם] אמר רב יהודה את שיטתו זו רק בזמן הזהמאי למימרא [מה, מקום יש לומר זאת]? והרי פשוט הדבר! ומשיבים: ראוי לומר זאת, שכן מהו דתימא [היה מקום שתאמר]: נגזר [נגזור, נאסור] להטיל מום בבכור אף קודם שיצא לאויר העולם, משום החשש דלמא נפיק [שמא כבר יצא] לאויר העולם רוב ראשו של העובר, ובכך נחשב כבר לנולד, וכבר התקדש הבכור בכך, וקשדי ביה מומא [ויטיל בו מום], והרי זה כמטיל מום בקדשים, ואימא [ויאמר]: הכי נמי [כך, אף באופן זה, גם כן] אסור הדבר. משום כך, השמיענו רב יהודה כי אפילו הכי [כך]הא [היתר זה] להטיל מום בבכור לפני שיצא לאויר העולם כדי שיוכלו לשוחטו מיד כחולין עדיפא יתירא [עדיף יותר] מהחשש שמא יצא כבר רוב ראשו והרי זה כמטיל מום בקדשים, מדאתי ביה [משום שאפשר לחשוש שיבוא בו] הכהן אם נאסור עליו לעשות כן, לידי איסור גיזה ועבודה בו. ג עוד שנינו במשנה מה הדין אם אמר הבעלים על עובר הבהמה המבכרת ״אם נקבה תקדש לזבחי שלמים״. ותוהים על כך: מדוע בבהמה המבכרת צריך להקדישה לשלמים, כדי לפטור בכך את הולד מקדושת הבכור, וכי נקבה מי קא קדשה [האם היא מתקדשת] בבכורה שיש צורך להפקיע קדושה זו? והלא אין בכור אלא זכר! ומשיבים: סיפא אתיא [בסוף חלק זה של המשנה בא, עבר] לענין אחר, שהוא עוסק בבהמה של הקדש, שרוצה להפקיע את הולד שבמעיה מקדושת אמו. וכגון שהאם קדושה בקדושת חטאת, ולכשיוולד העובר יהא דינו למיתה כדין ״ולד חטאת״, ובדרך זו של הערמה הריהו מבקש להביאו לקדושה אחרת. ד מאחר שהעמדנו את המשך דברי המשנה בבהמת הקדש, מבררים את המשך הדברים, שאם ילדה שני זכרים — אחד מהם יקרב כקרבן עולה לנדר הבעלים, והשני ימכר לחייבים בהבאת עולה, ודמיו חולין. וכן אם ילדה שתי נקיבות — אחת מהן תקרב לשלמים, והשניה תימכר לחייבי שלמים ודמיה חולין. ואמרי [אומרים] בשאלה: אי [אם] מדובר בבהמה מעוברת של הקדש, אם כן היאך דאקדיש [עובר זכר זה שהקדיש] אותו לעולה — אכן ליהדר [יחזור, יבוא לכלל] קדושת עולה, ואולם אידך [הזכר האחר] שילדה — נהוי בקדושתיה דאימיה [שיהיה בקדושתה של אמו], ודמיו יהיו של הקודש! ומשיבים: סיפא אתאן [סוף המשך זה של דברי המשנה בא] לענין בהמת חולין המבכרת.
ה שנינו בסוף המשנה את שיטת רבן שמעון בן גמליאל שאם ילדה טומטום ואנדרוגינוס — אין קדושה חלה עליהם.
מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144