Steinsaltz Commentary Sotah 16b – ביאור שטיינזלץ סוטה טז:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

כְּדַלַּעַת מַנִּי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּדָרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי דְּתַנְיָא {ויקרא י״ד:ט׳} וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כׇּל שְׂעָרוֹ רִיבָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבּוֹת עֵינָיו מִיעֵט וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ חָזַר וְרִיבָּה רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רִיבָּה רִיבָּה דְּכוּלֵּיהּ גּוּפֵיהּ וּמַאי מִיעֵט ^אמִיעֵט שֵׂיעָר שֶׁבְּתוֹךְ הַחוֹטֶם. מַאי הָוֵי עֲלַהּ ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב אֵין שָׁם עָפָר ^במֵבִיא רַקְבּוּבִית יָרָק וּמְקַדֵּשׁ. ^גוְלָא הִיא רַקְבּוּבִית יָרָק הוּא דַּהֲוַאי עָפָר אֵפֶר לָא הֲוַאי עָפָר.: כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם.: תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ ^דעֲפַר סוֹטָה ^הוְאֵפֶר פָּרָה ^ווְרוֹק יְבָמָה מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ אַף דַּם צִפּוֹר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:נ״א} וְטָבַל אוֹתָם בְּדַם הַצִּפּוֹר וְגוֹ׳ וְתַנְיָא בְּדַם יָכוֹל בַּדָּם וְלֹא בַּמַּיִם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בַּמַּיִם אִי מַיִם יָכוֹל בַּמַּיִם וְלֹא בַּדָּם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בַּדָּם הָא כֵּיצַד ^זמֵבִיא מַיִם שֶׁדַּם צִיפּוֹר נִיכָּר בָּהֶן וְכַמָּה רְבִיעִית. וְרַבָּנַן הַהוּא לְגוּפֵיהּ דְּהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא אַטְבֵּיל בְּדָם וּבְמַיִם. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא וְטָבַל בָּהֶם בְּדַם וּבַמַּיִם לְמָה לִי לְנִיכָּר. וְרַבָּנַן אִי כְּתַב רַחֲמָנָא וְטָבַל בָּהֶם הֲוָה אָמֵינָא הַאי לְחוֹדֵיהּ וְהַאי לְחוֹדֵיהּ כְּתַב רַחֲמָנָא בְּדַם וּבַמַּיִם לְעָרְבָן. ור׳וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְעָרְבָן קְרָא אַחֲרִינָא כְּתִיב {ויקרא י״ד:ה׳,נ׳} וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת וְגוֹ׳. וְרַבָּנַן אִי מֵהָהוּא הֲוָה אָמֵינָא לִישְׁחֲטֵיהּ סָמוּךְ לְמָנָא וְנִינְקְטִינְהוּ לִוְורִידִין וּלְקַבְּלֵיהּ לְדָם בְּמָנָא אַחֲרִינָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. בְּעָא מִינֵּיהּ ר׳רַבִּי יִרְמְיָה מר׳מֵרַבִּי זֵירָא גְּדוֹלָה וּמַדְחֵת אֶת הַמַּיִם קְטַנָּה וְנִדְחֵית מִפְּנֵי הַמַּיִם מַהוּ. א״לאֲמַר לֵיהּ לָאו אָמֵינָא לָךְ לָא תַּפֵּיק נַפְשָׁךְ לְבַר מֵהִילְכְתָא בְּצִפּוֹר דְּרוֹר שִׁיעֲרוּ רַבָּנַן אֵין לְךָ גְּדוֹלָה שֶׁמַּדְחֵת אֶת הַמַּיִם וְאֵין לְךָ קְטַנָּה שֶׁנִּדְחֵית מִפְּנֵי הַמַּיִם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^חהִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם פָּסוּל ור׳וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּכְתִיב {במדבר י״ט:י״ז} וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵיפַת הַחַטָּאת וְתַנְיָא אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי עָפָר הוּא וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא שִׁינָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ לָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר מָה לְהַלָּן עָפָר עַל גַּבֵּי מַיִם אַף כָּאן עָפָר עַל גַּבֵּי מַיִם. וּמָה כָּאן הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם כָּשֵׁר אַף לְהַלָּן הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם כָּשֵׁר. וְהָתָם מְנָלַן תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי כְּתִיב עָלָיו אַלְמָא אֵפֶר בְּרֵישָׁא וּכְתִיב מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי אַלְמָא מַיִם בְּרֵישָׁא הָא כֵּיצַד רָצָה זֶה נוֹתֵן רָצָה זֶה נוֹתֵן. וְרַבָּנַן אֶל כֶּלִי ^טדַּוְקָא עָלָיו ^ילְעָרְבָן. וְאֵימָא עָלָיו דַּוְקָא אֶל כֶּלִי שֶׁתְּהֵא חִיּוּתָן בִּכְלִי. מָה מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם מַכְשִׁיר לְמַעְלָה אַף כָּאן מַכְשִׁיר לְמַעְלָה.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות טומאת צרעת י״א:א׳
סמ״ג מצוות עשה רל״ו
סמ״ג מצוות עשה רל״ז

^ב רמב״ם הלכות סוטה ד׳:י״ב

^ג רמב״ם הלכות סוטה ד׳:י״ב

^ד רמב״ם הלכות סוטה ג׳:י׳

^ה רמב״ם הלכות פרה אדומה ט׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה רל״ג

^ו רמב״ם הלכות יבום וחליצה ד׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה נ״ב
טור אבן העזר קס״ט:ל״ח
שולחן ערוך אבן העזר קס״ט:ל״ח

^ז רמב״ם הלכות טומאת צרעת י״א:א׳
סמ״ג מצוות עשה רל״ו
סמ״ג מצוות עשה רל״ז

^ח רמב״ם הלכות סוטה ד׳:י״ב

^ט רמב״ם הלכות פרה אדומה ט׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה רל״ג

^י רמב״ם הלכות פרה אדומה ט׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה רל״ג

כדלעת, מני [שיטת מי היא] — שיטת ר׳ עקיבא היא, דדריש [שהוא דורש] את התורה לפי השיטה של ריבויי ומיעוטי [ריבויים ומיעוטים]. דתניא [שכן שנינו בברייתא] אחרת: מה שנאמר ״והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו״ (ויקרא יד, ט) הרי ביטוי זה ריבה את כל שערותיו. ״את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו״ (ויקרא יד, ט) — מיעט. ״ואת כל שערו יגלח״ (ויקרא יד, ט) — חזר וריבה. והכלל בשיטת לימוד זו שריבה ומיעט וריבה — ריבה הכל. מאי [מה] ריבה — ריבה את השיער דכוליה גופיה [של כל גופו], ומאי [ומה] מיעט בכל זאת — מיעט שיער שבתוך החוטם, שאותו אינו צריך לגלח ואין איפוא להקשות על ר׳ ישמעאל מדברים שהם כשיטת ר׳ עקיבא. ושואלים: בסופו של דבר מאי הוי עלה [מה היה עליה] על שאלה זו ששאלנו בענין אפר במקום עפר לצורך השקאת סוטה? ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה שאמר רב הונא בר אשי אמר רב: אין שם עפר — מביא רקבובית, רקב שנוצר על ידי ירק, ומקדש את המים. כלומר, מכשירם לצורך זה. הרי שאין צורך בעפר דווקא. ודוחים: ולא היא, אין מכאן ראיה, ומדוע? רקבובית — ירק הוא שכשירה משום דהואי [שנעשית] לבסוף עפר, ואילו אפר לא הואי [נעשה] עפר, ואין איפוא להביא ראיה מכאן. א שנינו במשנה: כמה עפר נותן — כדי שיראה על המים. תנו רבנן [שנו חכמים], שלשה צריכין שיראו: עפר סוטה, ואפר פרה במי חטאת, ורוק יבמה היורקת לפני הדיינים בזמן שחולצת. משום (בשם) ר׳ ישמעאל אמרו: אף דם צפור של מצורע צריך להיראות על פני המים שבכלי. ומבארים: מאי טעמא [מה הטעם] של ר׳ ישמעאל — דכתיב [שנאמר]: ״וטבל אתם בדם הצפר״ (ויקרא יד, נא), ותניא [ושנויה ברייתא]: ״בדם״, יכול בדם ולא במים כלל — תלמוד לומר: ״במים״ (ויקרא יד, נא). אי [אם] במים, יכול במים ולא בדם — תלמוד לומר: ״בדם״. הא כיצד יתקיימו שני הכתובים? מביא מים בכמות כזו שדם ציפור עדיין ניכר בהן, וכמה הם — רביעית הלוג. ורבנן [וחכמים] שאינם מצריכים שייראה דם הציפור, כיצד הם מבינים את הכתוב — הם אומרים כי הכתוב ההוא נצרך לגופיה [לגופו], דהכי קאמר רחמנא [שכך אמרה תורה]: אטביל [הטבל] את הציפור בדם ובמים יחד. ור׳ ישמעאל אומר: אם כן, שרק לצורך זה בא הכתוב, לכתוב רחמנא [שתכתוב התורה] ״וטבל בהם״, ומה ששנה הכתוב ואמר ״בדם הציפור ובמים״ למה לי — ללמד שיהא הדם ניכר. ורבנן [וחכמים] מה הם משיבים על כך: אי כתב רחמנא [אילו היתה כותבת התורה] ״וטבל בהם״ — הוה אמינא [הייתי אומר]: האי לחודיה והאי לחודיה [זה לחוד וזה לחוד], לכן כתב רחמנא [כתבה תורה] ״בדם הציפור ובמים״ כדי לחייב לערבן יחד. ור׳ ישמעאל סבור כי על המצוה לערבן קרא אחרינא כתיב [כתוב אחר נאמר] ״ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים״ (ויקרא יד, נ), הרי שהדם נופל לתוך המים ומעורב בהם. ורבנן [וחכמים] אומרים: אי מההוא הוה אמינא [אם מאותו פסוק הייתי אומר]: לישחטיה [שישחוט] את הציפור סמוך למנא [לכלי] שבו המים ונינקטינהו [ויאחוז] לוורידין שלא יצא הדם, ולקבליה [ויקבלו] לדם במנא אחרינא [בכלי אחר], ויהיו כלים מיוחדים לדם ולמים, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] הכתוב שצריך לערבם יחד, וגם לשחוט לתוך הכלי. בעא מיניה [שאל אותו] ר׳ ירמיה מר׳ זירא: היתה ציפור גדולה שלה דם רב ומדחת את המים שאין המים ניכרים בדם, או להיפך, ציפור קטנה ונדחית מפני המים שאין הדם ניכר במים, מהו הדין בכגון זה? אמר ליה [לו]: לאו אמינא לך לא תפיק נפשך לבר מהילכתא [האם לא אמרתי לך אל תוציא את עצמך מחוץ להלכה], כלומר, אל תנסה לערער על תחומי ההלכה, בצפור דרור שיערו רבנן [חכמים], אין לך ציפור דרור גדולה כל כך שמדחת את המים, ואין לך קטנה כל כך שנדחית מפני המים. ב ועוד לענין עפר סוטה. תנו רבנן [שנו חכמים]: הקדים עפר למים — פסול, ור׳ שמעון מכשיר. ומבארים: מאי טעמיה [מה טעמו] של ר׳ שמעון — דכתיב [שנאמר]: לענין פרה אדומה ״ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי״ (במדבר יט, יז), ותניא [ושנויה ברייתא], אמר ר׳ שמעון: וכי עפר הוא? והלא אפר הוא! אלא שינה הכתוב במשמעו ולא נאמר ״אפר״ במפורש אלא ״עפר״ לדון הימנו גזירה שוה; נאמר כאן בפרה אדומה ״עפר״ ונאמר להלן בסוטה ״עפר״, מה להלן בסוטה נותן עפר על גבי מים כלשון הכתוב ״ומן העפר... יקח הכהן ונתן אל המים״ (במדבר ה, יז) — אף כאן בפרה אדומה עפר (אפר) על גבי מים. ומה כאן בפרה אדומה אם הקדים עפר למים — כשר, אף להלן בסוטה הקדים עפר למים — כשר. ושואלים: והתם מנלן [ושם בפרה אדומה מניין לנו] שאם הקדים עפר למים כשר? ומשיבים: תרי קראי כתיבי [שני מקראות כתובים]; כתיב [נאמר]: ״ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים״ (במדבר יט, יז), אלמא [מכאן] שהאפר ברישא [בתחילה], וכתיב [ונאמר] באותו פסוק: ״מים חיים אל כלי״, לומר שיהיו המים חיים וצלולים ניתנים לתוך הכלי שעדיין אין כלום בכלי, אלמא [מכאן] שמים ברישא [בתחילה], הא [הרי] כיצד אתה מקיים את שניהם? רצה — זה נותן תחילה, רצה — זה נותן. ורבנן [וחכמים] הפוסלים סבורים כי מה שנאמר ״אל כלי״ — דוקא הוא, ומה שנאמר ״עליו״ — הרי זה בא ללמד שמצוה לערבן את האפר במים. ושואלים: ואימא [ואמור] אחרת: ״עליו״ כוונתו דוקא שיהא אפר תחילה, ומה שנאמר ״אל כלי״ — שתהא חיותן בכלי, שהמים יינתנו אל הכלי בעודם חיים, כלומר, במישרין מן המעיין ולא מכלי אחר! ומשיבים: מה מצינו בכל מקום (כגון בסוטה) שהעפר שהוא מכשיר את המים לצורך המצוה נמצא למעלה, אף כאן בפרה, האפר המכשיר את המים להזאה למעלה.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון