×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדרים ד׳:גמרא
;?!
אָ
אוְאִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלׇשְׁתָּן יָצָא לָא לַיעֲבוֹר עֲלֵיהּ בְּבַל תְּאַחֵר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מַאי חִדּוּשֵׁיהּ מִשּׁוּם דְּלֹא מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר וְהָא דְּקָא קַשְׁיָא לָךְ חַטַּאת חֵלֶב חַטַּאת חֵלֶב קָאָתְיָא לְכַפָּרָה חַטַּאת נָזִיר לְמַאי אָתְיָא. וַהֲרֵי חַטַּאת יוֹלֶדֶת דְּלָא אָתְיָא לְכַפָּרָה וְעָבַר עֲלַהּ מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר הָהִיא קָא שָׁרְיָא לַהּ לְמֵיכַל בקדשי׳בְּקָדָשִׁים. אָמַר מָר וּמָה נְדָרִים הָאָב מֵיפֵר נִדְרֵי בִתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ אַף נְזִירוּת בהָאָב מֵיפֵר נְזִירוּת בִּתּוֹ וּבַעַל מֵיפֵר נְזִירוּת אִשְׁתּוֹ לְמָה לִי הֶיקֵּשָׁא תֵּיתֵי בְּמָה מָצִינוּ מִנְּדָרִים. דִּילְמָא גַּבֵּי נְדָרִים הוּא דְּמֵיפַר מִשּׁוּם דְּלָא אִית לֵיהּ קִיצּוּתָא אֲבָל גַּבֵּי נְזִירוּת דְּאִית לֵיהּ קִיצּוּתָא דִּסְתַם נְזִירוּת ל׳שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵימָא לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ מוּדָּר אֲנִי וְכוּ׳.: אָמַר שְׁמוּאֵל גבְּכוּלָּן עַד שֶׁיֹּאמַר שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ. מֵיתִיבִי מוּדָּר אֲנִי מִמָּךְ מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ מְרוּחָקֵנִי מִמָּךְ ה״זהֲרֵי זֶה אָסוּר שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ ה״זהֲרֵי זֶה אָסוּר הָכִי קָתָנֵי בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאוֹמֵר שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ אָסוּר מוּדְּרַנִי מִמָּךְ וּמוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ מְרוּחֲקַנִי מִמָּךְ ה״זהֲרֵי זֶה אָסוּר תָּנֵי הָכִי וּכְבָר אָמַר מוּדְּרַנִי. אִי הָכִי הַיְינוּ רֵישָׁא וְעוֹד אָסוּר אָסוּר ל״ללְמָה לֵיהּ לְמִתְנֵי. אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל טַעְמָא דְּאָמַר שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ הוּא דְּאָסוּר וַחֲבֵירוֹ מוּתָּרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ואם גילח על אחת משלשתן, שצריך הנזיר כשמשלים נזירותו להביא שלשה קרבנות, עולה חטאת ושלמים, ואם גילח לאחר שהביא רק אחד מהם — יצא ידי חובתו, וזהו חידוש להקל, ומשום כך היינו אומרים שלא ליעבור עליה [יעבור עליו] ב״בל תאחר״, שהרי עיקר נזרו יוצא בו בקרבן אחד בלבד, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שעל כל קרבן וקרבן יש גם ציווי של ״בל תאחר״. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] כפי שכבר אמרנו קודם: מאי חדושיה [מה חידושו] של הנזיר — משום שקרבנות נזיר לא מתפיסו [נתפסים] בנדר, שאינו יכול להקדיש אותם אלא אם כן היה נזיר כפי שאמרנו. והא דקא קשיא [וזה שהיה קשה] לך מענין חטאת חלב שגם אותה אי אפשר לנדור אלא אם כן מתחייב בה, ובכל זאת עובר עליה ב״בל תאחר״ — זו אינה קושיה, כי יש הבדל בין הדברים, שהרי חטאת חלב קאתיא [באה] לכפרה, ומשום כך עובר ב״בל תאחר״ כשמאחר להביא כפרתו. אבל חטאת נזיר למאי אתיא [למה היא באה]? שהרי אינה באה לכפר על עוון, ומכל מקום אינה נתפסת בנדר, ומשום כך יש מקום לומר שלא יעבור עליה ב״בל תאחר״. ומקשים: והרי חטאת יולדת שגם היא לא אתיא [באה] לכפרה, ובכל זאת עבר עלה [עובר עליה] משום ״בל תאחר״! ומשיבים: ההיא, חטאת יולדת, שונה היא, משום שיש לה מטרה מסויימת — דקא שריא [שהיא מתירה] לה, ליולדת, למיכל [לאכול] בקדשים, ולכן, אף שאינה באה לכפרת עוון, מכל מקום היא באה להתיר. אבל חטאת נזיר אין לה תפקיד מסויים ומיוחד, ולכן חידוש הוא שאינה באה בנדר, ומשום כך צריכים אנו לימוד מיוחד לחייב נזיר ב״בל תאחר״. א אמר מר [החכם] באותה ברייתא: ומה נדרים האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו — אף נזירות האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו. ושואלים: למה לי היקשא [ההיקש] שבכתוב כדי ללמדנו הלכה זו? תיתי [תבוא, תילמד] הלכה זו בדרך הלימוד של ״מה מצינו (מצאנו) ״מן הדין של נדרים; מה מצאנו בנדרים שהבעל והאב מפירים — אף בנדרים של נזירות כן, ואין צורך לכך להיקש מיוחד בכתוב! ודוחים: אילו לא למדנו מההיקש לא היינו לומדים כן מנדרים, כי דילמא [שמא] היינו אומרים כך: רק גבי [אצל] נדרים הוא שמיפר, משום דלא אית ליה קיצותא [שאין לו קיצבה], שהרי נדר יכול להיות לזמן בלתי מוגבל, ומשום כך יכול האב או הבעל להפר, אבל גבי [אצל] נזירות דאית ליה קיצותא [שיש לו לנדר קיצבה] שהרי סתם נזירות שלשים יום, אימא [אמור] שלא יוכל להפר, שהרי יש לנדר תקנה, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שבכל זאת יכול להפר. ודין זה היה צריך להיקש מיוחד, ולא יכולנו ללמדו בדרך ״מה מצינו״. ב שנינו במשנה שהאומר לחבירו מודר אני, וכן שאר לשונות שאינן אלא ידות נדרים, ר׳ עקיבא היה חוכך בהן להחמיר ולהחשיבם כנדר. אמר שמואל: בכולן, בכל אותן ידות נדרים שאמרנו שנאסר מחמת הנדר: ״מודרני ממך״ ״מופרשני ממך״ ״מרוחקני ממך״, אין די שיאמר בנוסח ״מודר אני״ כדי לאוסרו בנדר, שאין בו כל הגדרה של מהות הנדר, אלא עד שיאמר בנוסח מוגדר, כגון ״מודר אני שאני אוכל לך״, או ״מודר אני שאני טועם לך״. מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: אם אמר ״מודר אני ממך״ ״מופרשני ממך״ ״מרוחקני ממך״ — הרי זה אסור. ״שאני אוכל לך״ ״שאני טועם לך״ — הרי זה אסור! משמע שאלה הם שני עניינים נבדלים, ודי באחד מהם כדי לאוסרו, ואין צריך לומר את שניהם יחד. ומשיבים: הכי קתני [כך שנה], כלומר, כך צריך להבין: אין כאן שתי סדרות של דינים שונים, אלא הקטע השני כוונתו: במה דברים אמורים שהאומר ״מודר אני ממך״ אסור — באומר ומוסיף ״שאני אוכל לך״ ״שאני טועם לך״. ומקשים: והתניא איפכא [והרי שנויה ברייתא בסדר הפוך]: ״שאני אוכל לך״ ״שאני טועם לך״ — אסור, ״מודרני ממך״ ו״מופרשני ממך״ ״מרוחקני ממך״ — הרי זה אסור! וסדר זה ש״מודרני״ בא לאחר ״שאני אוכל לך״ וודאי שלא ניתן לפרש בדרך של ״במה דברים אמורים״! ומשיבים: תני הכי [שנה כך]: כשהוא אומר ״שאני טועם לך״ ״שאני אוכל לך״ מתי הוא אסור — דווקא כאשר וכבר אמר ״מודרני״. ומקשים: אי הכי היינו רישא [אם כך זהו ראשה] של הברייתא, כלומר, הרי זו כעין הברייתא הראשונה, בלא חידוש! ועוד: אם היה כל זה ענין אחד — לשון ״אסור״ ״אסור״ הכתובה פעמיים בהלכה זו למה ליה למתני [לו לשנות]? שהרי לפירוש זה יש כאן רק ענין אחד! אלא יש לחזור בנו ממה שאמרנו, ולומר את הדברים באופן אחר, אמר שמואל: טעמא [הטעם, דווקא] שאמר והוסיף למילים ״מודרני ממך״ הפירוט ״שאני אוכל לך״ ״שאני טועם לך״ הוא אסור בשל חבירו וחבירו מותר בשלו, שלשון זו מוכיחה שהוא מחיל את הנדר רק על עצמו.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144