×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. ברכותBerakhot
  2. שבתShabbat
  3. ערוביןEiruvin
  4. פסחיםPesachim
  5. ראש השנהRosh HaShanah
  6. יומאYoma
  7. סוכהSukkah
  8. ביצהBeitzah
  9. תעניתTaanit
  10. מגילהMegillah
  11. מועד קטןMoed Katan
  12. חגיגהChagigah
  1. יבמותYevamot
  2. כתובותKetubot
  3. נדריםNedarim
  4. נזירNazir
  5. סוטהSotah
  6. גיטיןGittin
  7. קידושיןKiddushin
  1. בבא קמאBava Kamma
  2. בבא מציעאBava Metzia
  3. בבא בתראBava Batra
  4. סנהדריןSanhedrin
  5. מכותMakkot
  6. שבועותShevuot
  7. עבודה זרהAvodah Zarah
  8. הוריותHorayot
  1. זבחיםZevachim
  2. מנחותMenachot
  3. חוליןChulin
  4. בכורותBekhorot
  5. ערכיןArakhin
  6. תמורהTemurah
  7. כריתותKeritot
  8. מעילהMeilah
  9. תמידTamid
  10. נדהNiddah
  1. בחרו פרקChoose a chapter
  2. בחרו עמודChoose a page
  1. כל כנוייכל כנויי
  2. ואלו מותריןואלו מותרין
  3. ארבעה נדריםארבעה נדרים
  4. אין בין המודראין בין המודר
  5. השותפין שנדרוהשותפין שנדרו
  6. הנודר מן המבושלהנודר מן המבושל
  7. הנודר מן הירקהנודר מן הירק
  8. קונם ייןקונם יין
  9. רבי אליעזררבי אליעזר
  10. נערה המאורסהנערה המאורסה
  11. ואלו נדריםואלו נדרים
  1. הקדמותIntros
  2. ב.2a
  3. ב:2b
  4. ג.3a
  5. ג:3b
  6. ד.4a
  7. ד:4b
  8. ה.5a
  9. ה:5b
  10. ו.6a
  11. ו:6b
  12. ז.7a
  13. ז:7b
  14. ח.8a
  15. ח:8b
  16. ט.9a
  17. ט:9b
  18. י.10a
  19. י:10b
  20. יא.11a
  21. יא:11b
  22. יב.12a
  23. יב:12b
  24. יג.13a
  25. יג:13b
  26. יד.14a
  27. יד:14b
  28. טו.15a
  29. טו:15b
  30. טז.16a
  31. טז:16b
  32. יז.17a
  33. יז:17b
  34. יח.18a
  35. יח:18b
  36. יט.19a
  37. יט:19b
  38. כ.20a
  39. כ:20b
  40. כא.21a
  41. כא:21b
  42. כב.22a
  43. כב:22b
  44. כג.23a
  45. כג:23b
  46. כד.24a
  47. כד:24b
  48. כה.25a
  49. כה:25b
  50. כו.26a
  51. כו:26b
  52. כז.27a
  53. כז:27b
  54. כח.28a
  55. כח:28b
  56. כט.29a
  57. כט:29b
  58. ל.30a
  59. ל:30b
  60. לא.31a
  61. לא:31b
  62. לב.32a
  63. לב:32b
  64. לג.33a
  65. לג:33b
  66. לד.34a
  67. לד:34b
  68. לה.35a
  69. לה:35b
  70. לו.36a
  71. לו:36b
  72. לז.37a
  73. לז:37b
  74. לח.38a
  75. לח:38b
  76. לט.39a
  77. לט:39b
  78. מ.40a
  79. מ:40b
  80. מא.41a
  81. מא:41b
  82. מב.42a
  83. מב:42b
  84. מג.43a
  85. מג:43b
  86. מד.44a
  87. מד:44b
  88. מה.45a
  89. מה:45b
  90. מו.46a
  91. מו:46b
  92. מז.47a
  93. מז:47b
  94. מח.48a
  95. מח:48b
  96. מט.49a
  97. מט:49b
  98. נ.50a
  99. נ:50b
  100. נא.51a
  101. נא:51b
  102. נב.52a
  103. נב:52b
  104. נג.53a
  105. נג:53b
  106. נד.54a
  107. נד:54b
  108. נה.55a
  109. נה:55b
  110. נו.56a
  111. נו:56b
  112. נז.57a
  113. נז:57b
  114. נח.58a
  115. נח:58b
  116. נט.59a
  117. נט:59b
  118. ס.60a
  119. ס:60b
  120. סא.61a
  121. סא:61b
  122. סב.62a
  123. סב:62b
  124. סג.63a
  125. סג:63b
  126. סד.64a
  127. סד:64b
  128. סה.65a
  129. סה:65b
  130. סו.66a
  131. סו:66b
  132. סז.67a
  133. סז:67b
  134. סח.68a
  135. סח:68b
  136. סט.69a
  137. סט:69b
  138. ע.70a
  139. ע:70b
  140. עא.71a
  141. עא:71b
  142. עב.72a
  143. עב:72b
  144. עג.73a
  145. עג:73b
  146. עד.74a
  147. עד:74b
  148. עה.75a
  149. עה:75b
  150. עו.76a
  151. עו:76b
  152. עז.77a
  153. עז:77b
  154. עח.78a
  155. עח:78b
  156. עט.79a
  157. עט:79b
  158. פ.80a
  159. פ:80b
  160. פא.81a
  161. פא:81b
  162. פב.82a
  163. פב:82b
  164. פג.83a
  165. פג:83b
  166. פד.84a
  167. פד:84b
  168. פה.85a
  169. פה:85b
  170. פו.86a
  171. פו:86b
  172. פז.87a
  173. פז:87b
  174. פח.88a
  175. פח:88b
  176. פט.89a
  177. פט:89b
  178. צ.90a
  179. צ:90b
  180. צא.91a
  181. צא:91b
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדרים מ״ט:גמרא
;?!
אָ
כְּמַאן מְצַלִּינַן עַל קְצִירֵי וְעַל מְרִיעֵי [כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי] מִדְּאָמַר קְצִירֵי וּמְרִיעֵי שְׁמַע מִינַּהּ קְצִירֵי קְצִירֵי מַמָּשׁ מְרִיעֵי רַבָּנַן.: וּמוּתָּר בְּעָבָה.: מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבַבְלָאֵי דְּאָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי דְּאָכְלִי לַחְמָא בְּלַחְמָא. א״ראָמַר רַב חִסְדָּא דִּמְשַׁאֵיל לְהוֹן לְהָלֵין נַקְדָּנֵי דְּהוּצַל הָדֵין דַּיְיסָא הֵיכֵין מְעַלֵּי לְמֵיכְלַהּ דְּחִיטֵּי בְּלַחְמָא דְחִיטֵּי וְדִשְׂעָרֵי בְּלַחְמָא דִשְׂעָרֵי אוֹ דִּלְמָא דְּחִיטֵּי בְּדִשְׂעָרֵי וְדִשְׂעָרֵי בִּדְחִיטֵּי. רָבָא אַכְלֵיהּ בַּחֲסִיסֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אשכחי׳אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּקָאָכֵיל דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ אמ׳אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי קָאָכֵיל מָר בִּידֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַב דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתָא בְּסִים וְכֹל דְּכֵן בְּתַרְתֵּין וְכֹל דְּכֵן בִּתְלָת. אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ וְכֵן אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ מְזַמְּנִים לָךְ לְמֵיכַל דַּיְיסָא עַד פַּרְסָה לְמֵיכַל בִּישְׂרָא דְתוֹרָא עַד תְּלָתָא פַּרְסִין אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ וְכֵן א״לאֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ כֹּל מִידַּעַם לָא תִּפְלוֹט קַמֵּיהּ רַבָּךְ לְבַר מִן קַרָא וְדַיְיסָא שֶׁהֵן דּוֹמִין לִפְתִילְתָּא שֶׁל אֲבָר וַאֲפִילּוּ קַמֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא פְּלוֹט. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה חַד אָכֵיל דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ וְחַד אָכֵיל בְּהוּצָא א״לאֲמַר לֵיהּ דְּאָכֵיל בְּהוּצָא לִדְאָכֵיל בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צוֹאָתְךָ אֲמַר לֵיהּ דְּאָכֵיל בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ לִדְאָכֵיל בְּהוּצָא עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רוּקְּךָ. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ בְּלוּסְפִיין רַבִּי יְהוּדָה אֲכַל ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן לָא אֲכַל א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה מַאי טַעְמָא לָא אָכֵיל מָר אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵלּוּ אֵין יוֹצְאִין מִבְּנֵי מֵעַיִם כׇּל עִיקָּר אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה כ״שכׇּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּסְמוֹךְ עֲלֵיהֶן לְמָחָר. רַבִּי יְהוּדָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי טַרְפוֹן אֲמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן הַיּוֹם פָּנֶיךָ צְהוּבִּין אֲמַר לֵיהּ אֶמֶשׁ יָצְאוּ עֲבָדֶיךָ לַשָּׂדֶה וְהֵבִיאוּ לָנוּ תְּרָדִין וַאֲכַלְנוּם בְּלֹא מֶלַח וְאִם אֲכַלְנוּם בְּמֶלַח כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ פָּנֵינוּ צְהוּבִּין. אֲמַרָה הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא לְרַבִּי יְהוּדָה מוֹרֶה וְרָוֵי אֲמַר לַהּ הֵימָנוּתָא בִּידָא דְּהָהִיא אִיתְּתָא אִי טָעֵימְנָא אֶלָּא קִידּוּשָׁא וְאַבְדָּלְתָּא וְאַרְבְּעָה כָּסֵי דְפִסְחָא וְחוֹגְרַנִי צִידְעַי מִן הַפֶּסַח עַד הָעֲצֶרֶת אֶלָּא {קהלת ח׳:א׳} חׇכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו. אֲמַר לי׳לֵיהּ הָהוּא מִינָא1 לְרַבִּי יְהוּדָה פָּנֶיךָ דּוֹמִין אִי כְּמַלְוֵי רִבִּית אִי כִּמְגַדְּלֵי חֲזִירִין א״לאֲמַר לֵיהּ בִּיהוּדָאֵי תַּרְוַיְיהוּ אֲסִירָן אֶלָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֵּית הַכִּסֵּא אִית לִי מִן בֵּיתָא עַד בֵּי מִדְרְשָׁא וְכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה אֲנִי נִכְנָס לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. ר׳רַבִּי יְהוּדָה כַּד אָזֵיל לְבֵי מִדְרְשָׁא שָׁקֵיל גּוּלְפָּא עַל כַּתְפֵּיהּ אָמַר גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁקֵיל צַנָּא עַל כַּתְפֵּיהּ אָמַר גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְפַקַת נְקַטַת עַמְרָא עֲבַדָה גְּלִימָא דְּהוּטְבֵי כַּד נְפַקַת לְשׁוּקָא מִיכַּסְּיָא בֵּיהּ וְכַד נָפֵיק רַבִּי יְהוּדָה לְצַלּוֹיֵי הֲוָה מִיכַּסֵּי וּמְצַלֵּי וְכַד מִיכַּסֵּי בֵּיהּ הֲוָה מְבָרַךְ בָּרוּךְ שֶׁעָטַנִי מְעִיל. זִימְנָא חֲדָא גְּזַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תַּעֲנִיתָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה לָא אֲתָא לְבֵי תַעֲנִיתָא אָמְרִין לֵיהּ לָא אִית לֵיהּ כִּסּוּיָא שַׁדַּר לֵיהּ גְּלִימָא וְלָא קַבֵּילמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.
E/ע
הערותNotes
כמאן מצלינן על קצירי ועל מריעי [כדעת מי אנו מתפללים בכל יום על החולים ועל הסובלים] [כמאן [כדעת מי] — כדעת ר׳ יוסי], שאומר שאדם נידון בכל יום, ולא רק בראש השנה, ולכן יש טעם להתפלל עליו. מדאמר קצירי ומריעי [מתוך שאמר חולים וסובלים] שמע מינה [למד מכאן]: קצירי כוונתו קצירי [חולים] ממש, מריעי [סובלים] הם רבנן [חכמים], כי בדרך כלל חכמים חלושים הם בגופם. א שנינו במשנה כי הנודר מן התבשיל מותר בתבשיל עבה. ומעירים: מתניתין דלא כבבלאי [משנתנו אינה כמנהג הבבלים] שאמר ר׳ זירא: בבלאי טפשאי [בבליים טפשים הם], דאכלי לחמא בלחמא [שאוכלים לחם בלחם], שאוכלים תבשיל עבה של דייסה בלחם, ונמצא כאילו אוכלים סוג אחד של לחם בלחם אחר. ולמנהגם, אף תבשיל עבה אסור על הנודר מן התבשיל. ובאותו ענין אמר רב חסדא: דמשאיל להון להלין נקדני [ששאלו אותם את המפונקים הללו] של העיר הוצל שבבבל: הדין דייסא, היכין מעלי למיכלה [דייסה זו, איך טוב יותר לאכול אותה]? דחיטי [דייסה של חיטים] — בלחמא דחיטי [בלחם חיטים], ודשערי — בלחמא דשערי [בלחם שעורים], או דלמא [שמא] דחיטי [דייסה של חיטים] — בדשערי [בלחם שעורים] ודשערי [ודייסה של שעורים] — בדחיטי [בלחם חיטים]? ומספרים: רבא אכליה [היה אוכלו] עם חסיסי שהוא דייסה של קליות שעורים. ועוד מסופר: רבה בר רב הונא אשכחיה [מצא אותו] לרב הונא דקאכיל דייסא באצבעתיה [שהוא אוכל דייסה באצבעותיו]. אמר ליה [לו]: אמאי קאכיל מר בידיה [מדוע אוכל אדוני בידו]? אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר רב: דייסא באצבעתא בסים [דייסה הנאכלת באצבע טעימה יותר], וכל שכן אם נאכלת בתרתין [בשתיים, אצבעות] וכל שכן בתלת [בשלוש], שנעים יותר לאכול אותה בידיים. אמר ליה [לו] רב לחייא בריה [בנו], וכן אמר ליה [לו] רב הונא לרבה בריה [בנו]: אם מזמנים לך למיכל דייסא [מזמינים אותך לאכול דייסה] לך לסעודה כזו עד מרחק של פרסה. אם מזמינים אותך למיכל בישרא דתורא [לאכול בשר שור] לך אפילו עד תלתא פרסין [שלוש פרסות]. אמר ליה [לו] רב לחייא בריה [בנו], וכן אמר ליה [לו] רב הונא לרבה בריה [בנו]: כל מידעם [דבר] לא תפלוט קמיה [לפני] רבך, שיש בכך משום ביזיון לרב, לבר מן קרא ודייסא [חוץ מדלעת ודייסה] שכאשר אינם מתעכלים הן דומין לפתילתא של אבר [פתילת עופרת] רותחת במעיים, ואפילו קמי [לפני] שבור מלכא [המלך] פלוט אותן, משום שיש סכנה בדבר. מסופר: ר׳ יוסי ור׳ יהודה אכלו יחד; חד אכיל דייסא באצבעתיה [אחד מהם היה אוכל דייסה באצבעותיו] וחד אכיל בהוצא [ואחד היה אוכל במקל, כעין מזלג]. אמר ליה [לו] דאכיל בהוצא לדאכיל באצבעתיה [זה שהיה אוכל במקל לזה שהיה אוכל באצבעותיו]: עד מתי אתה מאכילני צואתך, את לכלוך הציפורניים שלך! אמר ליה [לו] דאכיל באצבעתיה לדאכיל בהוצא [זה שהיה אוכל באצבעותיו לזה שהיה אוכל במקל]: עד מתי אתה מאכילני רוקך שאתה מכניס את המקל לפיך ואחר כך אתה מכניס אותו שוב לקערה המשותפת! מסופר: ר׳ יהודה ור׳ שמעון אייתו לקמייהו בלוספיין [הביאו לפניהם מין תאנים]. ר׳ יהודה אכל, ר׳ שמעון לא אכל. אמר ליה [לו] ר׳ יהודה: מאי טעמא לא אכיל מר [מה טעם אין אדוני אוכל]? אמר ליה [לו] ר׳ שמעון: אלו אין יוצאין מבני מעים כל עיקר, כלומר, אינם מתעכלים. אמר ליה [לו] ר׳ יהודה: אם כך הם ממלאים את המעיים כל שכן שנסמוך עליהן למחר, שראוי לנו לאכול מהם, כדי שנרגיש שבעים גם למחר. מסופר: ר׳ יהודה הוה יתיב קמיה [היה יושב לפני] ר׳ טרפון. אמר ליה [לו] ר׳ טרפון: היום פניך צהובין (אדומים וטובים). אמר ליה [לו]: אמש יצאו עבדיך כלומר, אנו, התלמידים, לשדה, והביאו לנו תרדין, ואכלנום בלא מלח ומשום כך פנינו צהובים, ואם אכלנום במלח — כל שכן שהיו פנינו צהובין. אגב כך מספרים: אמרה ההיא מטרוניתא [גבירה גויה אחת] לר׳ יהודה: כיצד ייתכן שיהא אדם מורה הוראות לישראל ורוי [וגם שיכור]? שהיו פניו אדומים ויפים. אמר לה: הימנותא בידא דההיא איתתא [נאמנות, באמונה, בידי אשה זו] אי טעימנא אלא קידושא ואבדלתא וארבעה כסי דפסחא [אם אני טועם יין אלא של קידוש והבדלה וארבע כוסות של פסח], וגם אחרי ארבע כוסות אלה חוגרני (קושר אני) את צידעי (רקותי) מן הפסח עד העצרת, מפני שהיין קשה לי וגורם לי לכאב הראש. אלא מדוע פניו אדומים וטובים — כאמור: ״חכמת אדם תאיר פניו״ (קהלת ח, א). מסופר: אמר ליה [לו] ההוא מינא [מין אחד] לר׳ יהודה שהיו פניו טובים: פניך דומין אי [או] כמלוי רבית אי [או] כמגדלי חזירין, שהם אנשים שמרוויחים הרבה ויגעים מעט, ולכן פניהם שמנות וטובות. אמר ליה [לו]: ביהודאי תרוייהו אסירן [אצל יהודים שניהם אסורים]. אלא מדוע פני טובים כל כך — עשרים וארבעה בית הכסא אית [יש] לי בדרך מן ביתא עד בי מדרשא [מן הבית עד בית המדרש] וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד. ומכיון שאיננו סובל מעצירות דבר זה גורם לו שיהיו פניו טובים. ב מסופר: ר׳ יהודה כד אזיל לבי מדרשא [כאשר היה הולך לבית המדרש] שקיל גולפא על כתפיה [היה נוטל קנקן על כתפו] כדי שיוכל אחר כך לשבת עליו, אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה, שבגלל מלאכה זו יוכל אחר כך לשבת בכבוד בבית המדרש. כעין זה מסופר שר׳ שמעון שקיל צנא על כתפיה [נוטל סל על כתפו], אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה. מסופר: דביתהו [אשתו] של ר׳ יהודה נפקת [יצאה לשוק], נקטת עמרא [ליקטה צמר], עבדה גלימא דהוטבי [ועשתה ממנו גלימה עבה]. כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה [כאשר היתה יוצאת לשוק היתה מתכסה בה], וכד נפיק [וכאשר היה יוצא] ר׳ יהודה לצלויי הוה מכסי ומצלי [להתפלל, היה מתכסה בגלימה זו ומתפלל]. וכד מיכסי ביה [וכאשר היה מתכסה בו] הוה [היה] מברך ״ברוך שעטני מעיל״ שכל כך נהנה מכך. מסופר: זימנא חדא [פעם אחת] גזר רבן שמעון בן גמליאל הנשיא תעניתא [תענית], ר׳ יהודה לא אתא [בא] לבי תעניתא [לבית התענית], למקום שבו נאספו הכל. אמרין ליה [אמרו לו] לרבן שמעון בן גמליאל: לא אית ליה כסויא [אין לו כיסוי], שאין לו בגד מכובד להתכסות בו ולכן איננו בא לאסיפת הרבים. שדר ליה [שלח לו] רבן שמעון בן גמליאל גלימא [גלימה] משלו שיוכל להתכסות, ולא קביל [קיבל], לא הסכים ר׳ יהודה לקבל מתנה זו.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144