×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות ל״ה.גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא גַּוָּיְיתָא לְבָרַיְיתָא וּבָרַיְיתָא לְגַוָּיְיתָא אֲבָל גַּוָּיְיתָא לְגַוָּיְיתָא וּבָרַיְיתָא לְבָרַיְיתָא לֵית לַן בַּהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא מַאי שְׁנָא גַּוָּיְיתָא לְבָרַיְיתָא וּבָרַיְיתָא לְגַוָּיְיתָא דְּלָא דְּהָךְ דְּבָעֵי לְמִיחְזֵי אַוֵּירָא לָא קָא חָזְיָיא וְהָא דְּלָא קָא בָעֵי לְמִיחְזֵי אַוֵּירָא קָא חָזְיָיא בָּרַיְיתָא לְבָרַיְיתָא וְגַוָּיְיתָא לְגַוָּיְיתָא נָמֵי הָךְ דְּבָעֲיָא לְמִיחְזֵי אַוֵּירָא דְּיָמִין קָא חָזְיָא אַוֵּירָא דִּשְׂמֹאל וְדִשְׂמֹאל קָא חָזְיָא אַוֵּירָא דְּיָמִין אֶלָּא ל״שלָא שְׁנָא. וְאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב אתִּיתּוּרָא דִּתְפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי אָמַר אַבָּיֵי במַעְבַּרְתָּא דִּתְפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְאָמַר אַבָּיֵי גשי״ןשִׁין שֶׁל תְּפִילִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. דוְצָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ חָרִיץ לִמְקוֹם הַתֶּפֶר רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר כֵּיוָן דְּמִנְּכַר לָא צְרִיךְ. וְאָמַר אַבָּיֵי הַאי קִילְפָּא דִּתְפִילִּין צָרִיךְ לְמִיבְדְּקֵיהּ דְּדִילְמָא אִית בַּהּ רֵיעוּתָא וּבָעֵינָא כְּתִיבָה תַּמָּה וְלֵיכָּא רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר לָא צְרִיךְ קוּלְמוֹסָא בָּדֵיק לַהּ. א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק רְצוּעוֹת השְׁחוֹרוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי מֵיתִיבִי תְּפִילִּין אֵין קוֹשְׁרִין אוֹתָן אֶלָּא בְּמִינָן בֵּין יְרוּקּוֹת בֵּין שְׁחוֹרוֹת בֵּין לְבָנוֹת אֲדוּמּוֹת לֹא יַעֲשֶׂה מִפְּנֵי גְּנַאי וְדָבָר אַחֵר. א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידוֹ שֶׁל ר״ערַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר תְּפִילָּיו בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת וְלָא אָמַר לוֹ דָּבָר אִיפְשָׁר אוֹתוֹ צַדִּיק רָאָה תַּלְמִידוֹ וְלֹא מִיחָה בּוֹ אָמַר לוֹ הֵן לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְאִם רָאָה אוֹתוֹ לֹא הָיָה מַנִּיחוֹ. מַעֲשֶׂה בְּהוּרְקָנוֹס בְּנוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר תְּפִילָּיו בִּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר אִיפְשָׁר אוֹתוֹ צַדִּיק רָאָה בְּנוֹ וְלֹא מִיחָה בּוֹ אָמְרוּ לוֹ הֵן לֹא רָאָה אוֹתוֹ וְאִם רָאָה אוֹתוֹ לֹא הָיָה מַנִּיחוֹ. קָתָנֵי מִיהָא בֵּין יְרוּקּוֹת בֵּין שְׁחוֹרוֹת וּבֵין לְבָנוֹת לָא קַשְׁיָא כָּאן מִבִּפְנִים וכָּאן מִבַּחוּץ. אִי מִבִּפְנִים מַאי גְּנַאי וְדָבָר אַחֵר אִיכָּא זִימְנִין דְּמִתְהַפְכִין לֵיהּ. תָּנָא תְּפִילִּין זמְרוּבָּעוֹת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי אָמַר רַב פָּפָּא בְּתִפְרָן חוּבַאֲלַכְסוֹנָן. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ הָעוֹשֶׂה טתְּפִילָּתוֹ עֲגוּלָּה סַכָּנָה וְאֵין בָּהּ מִצְוָה אָמַר רַב פָּפָּא מתני׳מַתְנִיתִין דַּעֲבִידָא כִּי אַמְגּוּזָא. אָמַר רַב הוּנָא תְּפִילִּין כָּל זְמַן שֶׁפְּנֵי טַבְלָא קַיֶּימֶת כְּשֵׁירוֹת רַב חִסְדָּא אָמַר ינִפְסְקוּ שְׁתַּיִם כְּשֵׁירוֹת שָׁלֹשׁ פְּסוּלוֹת. אָמַר רָבָא הָא דְּאָמְרַתְּ שְׁתַּיִם כְּשֵׁירוֹת לָא אֲמַרַן אֶלָּא כזֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה אֲבָל זֶה כְּנֶגֶד זֶה פְּסוּלוֹת וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּחַדְתָּתָא אֲבָל בְּעַתִּיקָתָא לֵית לַן בַּהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף הֵיכִי דָּמְיָין חַדְתָּתָא וְהֵיכִי דָּמְיָין עַתִּיקָתָא אֲמַר לֵיהּ כֹּל הֵיכָא כִּי ממִיתְּלֵי בֵּיהּ בְּשִׁלְחָא וַהֲדַר חָלֵים עַתִּיקָתָא וְאִידַּךְ חַדְתָּתָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
אלא כשמחליף גוייתא לברייתא [פרשה חיצונית לפנימית], כגון שנתן ״והיה כי יביאך״ מימין ל״קדש״, וברייתא לגוייתא פרשה פנימית לחיצונית], שנתן ״והיה אם שמוע״ מימין ל״שמע״, אבל גוייתא לגוייתא [פנימית לפנימית], שהחליף ״והיה כי יביאך״ ו״שמע״, וברייתא לברייתא [וחיצונית לחיצונית], ״קדש״ ו״והיה אם שמוע״ — לית לן [אין לנו] בה איסור. אמר ליה [לו] רבא: מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא דלא [במה שונה פנימית לחיצונית וחיצונית לפנימית שלא] יחליף — דהך דבעי למיחזי אוירא לא קא חזייא [שזו שצריכה לראות את האויר, להיות בצד החיצוני, אינה רואה], והא דלא קא בעי למיחזי אוירא קא חזייא [וזו שאינה צריכה לראות אויר רואה], והרי ברייתא לברייתא וגוייתא לגוייתא נמי [כשמחליף חיצונית לחיצונית ופנימית לפנימית גם כן]הך דבעיא למיחזי אוירא [זו שצריכה לראות אויר] של ימין קא חזיא אוירא [רואה אויר] של שמאל, וזו של שמאל קא חזיא אוירא [רואה אויר] של ימין! אלא לא שנא [אינו שונה], וכל שהופך את הסדר — פסול. א ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא [גשר, הבסיס] של התפילין, שעליו יושבים הבתים — הלכה למשה מסיני. אמר אביי: מעברתא [המעבורת] של התפילין, שבה משחילים את הרצועה — גם היא הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: שי״ן של תפילין שמקמטים את העור בתפילין של ראש כצורת שי״ן — הלכה למשה מסיני. ועוד אמר: צריך שיגיע החריץ שבין בית לבית בתפילין של ראש עד למקום התפר כלומר, עד לתיתורא שאליה תופרים את הבתים. רב דימי מנהרדעא אמר: כיון דמנכר [שניכר] שיש חריץ ביניהם לא צריך שיגיע עד לתפר. ואמר אביי: האי קילפא [קלף זה] שכותבים עליו את פרשיות התפילין צריך למיבדקיה [לבדוק אותו] קודם כתיבה, דדילמא אית בה ריעותא [שמא יש בו פגם, נקב], ובעינא [וצריכים אנו] שתהיה כתיבה תמה וליכא [ואין כאן], אם יהיה נקב בתוך האות. רב דימי מנהרדעא אמר: לא צריך בדיקה מוקדמת, אלא קולמוסא בדיק לה [הקולמוס בודק אותה] בתוך כדי כתיבה, וכל נקב שהדיו עובר עליו אינו נחשב. אמר ר׳ יצחק: רצועות שחורות שבתפילין — הלכה למשה מסיני. מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו: תפילין אין קושרין אותן אלא במינן, כלומר, צריך שיהיו הרצועות מעור, בין ירוקות בין שחורות בין לבנות, אבל רצועות אדומות לא יעשה, מפני גנאי שיש בזה, כאילו יש פצעים בראשו, ועוד מפני דבר אחר, שמא יאמרו שבעל אשתו בנידתה. אמר ר׳ יהודה: מעשה בתלמידו של ר׳ עקיבא שהיה קושר תפיליו בלשונות של צמר צבוע בתכלת, ולא בעור, ולא אמר לו דבר, וכי איפשר אותו צדיק ראה תלמידו שעושה דבר שלא כדין ולא מיחה בו? משמע שהדבר מותר! אמר לו: הן [כן], לא ראה אותו, ואם ראה אותו לא היה מניחו. ועוד אמר ר׳ יהודה: מעשה בהורקנוס בנו של ר׳ אליעזר בן הורקנוס שהיה קושר תפיליו בלשונות של ארגמן, ולא אמר לו דבר, וכי איפשר אותו צדיק ראה בנו ולא מיחה בו? אמרו לו: הן [כן], לא ראה אותו, ואם ראה אותו באמת לא היה מניחו. קתני מיהא [הריהו שונה על כל פנים] לדעת הכל, שעושה רצועות בין ירוקות בין שחורות ובין לבנות, שלא כפי שאמר ר׳ יצחק שרצועות שחורות הן הלכה למשה מסיני! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], כאן בברייתא, שצובע בכל גוון (חוץ מאדום), מדובר מבפנים, בצד המונח על גופו. כאן שהרצועות צריכות להיות שחורות — בצד שמבחוץ. ושואלים: אי [אם] מבפנים מאי [מה] גנאי ודבר אחר איכא [יש] בצבע אדום? הרי אין רואים צד זה של הרצועה! ומשיבים: זימנין דמתהפכין ליה [פעמים שמתהפכות לו] הרצועות. תנא [שנה החכם]: תפילין מרובעותהלכה למשה מסיני. אמר רב פפא: וצריכות להיות מרובעות בתפרן ובאלכסונן, כלומר, בתפירה של הבתים לתיתורא, שיהיה אורכה ורוחבה שווה בכל צד. ומציעים: לימא מסייע ליה [האם נאמר שמסייע לו] מה ששנינו במשנה: העושה תפילתו (תפילין שלו) עגולה — הרי זו סכנה וגם אין בה מצוה? אמר רב פפא: אין מכאן ראיה, שכן יש לומר כי מתניתין [המשנה] עוסקת בתפילין דעבידא כי אמגוזא [שעשויה כאגוז], שהתחתית שלה מעוגלת, ולכן יש בה סכנה אם ייתקל בקיר וכדומה, וייחבל בראשו. אבל אם היתה התחתית שטוחה היינו אומרים כי היא כשירה למרות שאינה מרובעת, לכן נאמר בברייתא כי צריך שתהיה מרובעת. ב אמר רב הונא: תפילין של ראש, כל זמן שפני טבלא (העור החיצון) קיימת, שלא נקרע — הרי הם כשירות, אף על פי שנקרע העור שבין בית לבית. רב חסדא אמר: אם נפסקו שתים שתי דפנות של שני בתים — כשירות, אבל אם נפסקו שלשפסולות. אמר רבא: הא דאמרת [זה שאתה אומר] שאם נפסקו עד שתים כשירות, לא אמרן [לא אמרנו] אלא שנפסקו הדפנות זה שלא כנגד זה, אבל נפסקו זה כנגד זהפסולות. ועוד, זה כנגד זה נמי [גם כן] שאמרנו שהן פסולות, לא אמרן [לא אמרנו] אלא בחדתתא [בחדשות], שוודאי עור מקולקל הוא ופסול, אבל בעתיקתא לית לן [בישנות אין לנו] בה, שמחמת היושן נקרעו. אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: היכי דמיין חדתתא, והיכי דמיין עתיקתא [כיצד הוא בדיוק חדשות, וכיצד הוא עתיקות]? אמר ליה [לו]: כל היכא כי מיתלי ביה בשלחא והדר חלים [כל מקום שכאשר הוא אוחז בעור ומושך אותו, הוא חוזר למקומו] — הרי הן עתיקתא [ישנות], ואידך [והאחרות], כאשר העור נמשך אינו חוזר למקומו הרי הן נקראות חדתתא [חדשות].מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144