×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות פ״ד:גמרא
;?!
אָ
ור״עוְרַבִּי עֲקִיבָא תְּפִיסָה לָא מַהְנְיָא כְּלָל אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן אוְהוּא שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים. וּלְרַבִּי טַרְפוֹן דְּמַנְּחִי הֵיכָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ וְהוּא שֶׁצְּבוּרִין וּמוּנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֲבָל בְּסִימְטָא לֹא וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אפי׳אֲפִילּוּ בְּסִימְטָא. דּוּן דַּיָּינֵי כר׳כְּרַבִּי טַרְפוֹן וְאַהְדְּרֵיהּ ר״לרֵישׁ לָקִישׁ לְעוֹבָדָא מִינַּיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן עָשִׂיתָ כְּשֶׁל תּוֹרָה. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דמ״סדְּמָר סָבַר טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר וּמָר סָבַר טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה אֵינוֹ חוֹזֵר. לָא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא בטָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר הֲלָכָה כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא מֵרַבּוֹ וּמָר סָבַר הֲלָכָה אפי׳אֲפִילּוּ מֵרַבּוֹ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא דכ״עדְּכוּלֵּי עָלְמָא הֲלָכָה כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא מֵרַבּוֹ וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר רַבִּי טַרְפוֹן רַבּוֹ הֲוָה ומ״סוּמָר סָבַר חֲבֵירוֹ הֲוָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא חֲבֵירוֹ הֲוָה וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר הֲלָכָה אִיתְּמַר וּמָר סָבַר מַטִּין אִיתְּמַר. קָרִיבֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן תְּפוּס פָּרָה דְיַתְמֵי מִסִּימְטָא אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לְהוּ שַׁפִּיר תְּפַסְתּוּהָ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לְהוּ זִילוּ אַהְדּוּר אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לְהוּ מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁכְּנֶגְדִּי חָלוּק עָלַי. הָהוּא בַּקָּרָא דְיַתְמֵי דְּתָפְסִי תּוֹרָא מִינֵּיהּ בע״חבַּעַל חוֹב אָמַר מֵחַיִּים תְּפֵיסְנָא לֵיהּ וּבַקָּרָא אָמַר לְאַחַר מִיתָה תַּפְסֵיהּ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ אִית לְךָ סָהֲדֵי דְּתַפְסֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לָאו גאֲמַר לֵיהּ מִגּוֹ דְּיָכוֹל לְמֵימַר לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי יָכוֹל נָמֵי לְמֵימַר מֵחַיִּים תְּפֵיסְנָא לֵיהּ. וְהָאָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ דהַגּוֹדְרוֹת אֵין לָהֶן חֲזָקָה שָׁאנֵי תּוֹרָא דִּמְסִירָה לְרוֹעֶה. דְּבֵי נְשִׂיאָה תְּפוּס אַמְתָא דְיַתְמֵי מִסִּימְטָא יְתֵיב ר׳רַבִּי אֲבָהוּ ור׳וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי ור׳וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וִיתֵיב רַבִּי אַבָּא גַּבַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ שַׁפִּיר תָּפְסִיתוּהָ אֲמַר לְהוּ ר׳רַבִּי אַבָּא מִשּׁוּם דְּבֵי נְשִׂיאָה נִינְהוּ מְחַנְּפִיתוּ לְהוּ וְהָא דּוּן דַּיָּינֵי כר׳כְּרַבִּי טַרְפוֹן וְאַהְדְּרֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ עוֹבָדָא מִינַּיְיהוּ. יֵימַר בַּר חָשׁוּ הֲוָה מַסֵּיק בֵּיהּ זוּזֵי בְּהָהוּא גַּבְרָא שְׁכֵיב ושביק אַרְבָּא א״לאֲמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחֵיהּ זִיל תְּפַסָה ניהליה אֲזַל תַּפְסַהּ פְּגַעוּ בֵּיהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא ברי׳בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֲמַרוּ לֵיהּ אַתְּ תּוֹפֵס לב״חלְבַעַל חוֹב בְּמָקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ההַתּוֹפֵס לבע״חלְבַעַל חוֹב בְּמָקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ולדעת ר׳ עקיבא האם תפיסה שאדם תופס דבר, עבור חוב שחייבים לו למרות שיש לאחרים זכות קודמת בו, לא מהניא [מועילה] כלל? אמר רבא אמר רב נחמן: גם ר׳ עקיבא מודה שתפיסה מועילה, ואולם דבר זה הוא דווקא כשתפס מחיים, כלומר, בחייו של החייב, אבל לאחר מותו כבר זכו בהם היורשים ולכך אין מועילה בזה תפיסה. ושואלים: ולר׳ טרפון שאמר כי בפירות תלושים כל הקודם ליטול אותם זכה בהם ולאו דווקא היורשים, דמנחי היכא [היכן היו הפירות הללו מונחים] בשעת מיתה, שעליהם אמר כי כל הקודם זכה בהם? רב ושמואל דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: והוא שצבורין ומונחין ברשות הרבים, שרשות הרבים אינה מקום הראוי לקנין ולכך לא זכו בהם היורשים, ולכן אפשר שכל אחד יטול אותם משם ויזכה בהם, אבל אם היו מונחים בסימטא, פינה הסמוכה לרשות הרבים שאין הרבים מצויים בה — לא, משום שסימטא היא מקום הראוי לקנין, ולכן מה שנמצא שם נקנה מיד ליורשים. ור׳ יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: אפילו התופס בסימטא זוכה. מסופר: דון דייני [דנו דיינים] במקרה כגון זה כדעת ר׳ טרפון, ואהדריה [והחזירו] ריש לקיש לעובדא מינייהו [את המעשה מהם], שריש לקיש ביטל את החלטת הדיינים והחזיר את הכספים ליורשים משום שסבור הוא שהלכה כר׳ עקיבא. אמר ליה [לו] ר׳ יוחנן: עשית את שיטת ר׳ עקיבא כאילו היתה דין של דברי תורה, שאם טעו בו הדיינים מחזירים את מעשה בית הדין, ובאמת רק מלכתחילה אומרים אנו שהלכה כמותו, ואולם אם עשו כבר מעשה בניגוד לדבריו, אין לחזור. ומציעים: לימא בהא קמיפלגי [האם לומר שבכך הם חלוקים] דמר סבר [שחכם זה, ריש לקיש, סבור] כי מי שטעה בדבר הכתוב במשנה — חוזר הדין, ומר סבר [וחכם זה, ר׳ יוחנן, סבור] כי טעה בדבר משנה — אינו חוזר? ודוחים: לא, אפשר לומר דכולי עלמא [לדעת הכל] טעה בדבר משנה — חוזר. והכא בהא קמיפלגי [וכאן בנושא זה הם חלוקים] מר סבר [חכם זה, ר׳ יוחנן, סבור] כי הכלל שהלכה כר׳ עקיבא בכל מקום בו חלוק עליו אחר, הרי זה דווקא במחלוקתו מחבירו, ולא במחלוקת מרבו, ור׳ טרפון היה רבו של ר׳ עקיבא. ומר סבר [וחכם זה, ריש לקיש, סבור] שהלכה כמותו אפילו מרבו. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] דכולי עלמא [לדעת הכל] הלכה כר׳ עקיבא מחבירו ולא מרבו. והכא בהא קמיפלגי [וכאן בזה הם חלוקים]: מר סבר [חכם זה, ר׳ יוחנן, סבור] שר׳ טרפון רבו של ר׳ עקיבא הוה [היה], ומר סבר [וחכם זה, ריש לקיש, סבור] כי חבירו הוה [היה]. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: דכולי עלמא [לדעת הכל] ר׳ טרפון חבירו של ר׳ עקיבא הוה [היה], והכא בהא קמיפלגי [וכאן בזה הם חלוקים]: מר סבר [חכם זה, ריש לקיש, סבור] כי הלכה איתמר [נאמר], כלומר, יש פסק הלכה ברור כר׳ עקיבא מחבירו. ומר סבר [וחכם זה, ר׳ יוחנן, סבור] שמטין איתמר [נאמר]. כלומר, כך נוהגים בפועל לכתחילה, אבל אין זה פסק הלכה מוחלט, ולכן אם פסקו דיינים כנגד הנחיה זו של ״הלכה כרבי עקיבא מחבירו״ — אין מבטלין את דינם. מסופר: קריביה [קרוביו] של ר׳ יוחנן תפוס [תפסו] פרה דיתמי [של יתומים] מסימטא, משום שהיה אבי היתומים חייב להם סכום כסף. אתו לקמיה [באו לפני] ר׳ יוחנן לדין בענין זה, אמר להו [להם]: שפיר תפסתוה [יפה תפסתם אותה], וזכיתם בה, כדעת ר׳ טרפון. אתו לקמיה [באו לפני] ר׳ שמעון בן לקיש, אמר להו [להם]: זילו אהדור [לכו החזירו] את הפרה ליתומים, שהלכה כר׳ עקיבא שאין בתפיסה שלאחר מיתה ולא כלום. אתו לקמיה [באו לפני] ר׳ יוחנן להתלונן שריש לקיש אמר להם להחזיר, כנגד דברי ר׳ יוחנן. אמר להו [להם]: מה אעשה? שכנגדי, כלומר, אדם כמותי, בשיעור הקומה שלי, חלוק עלי, ואיני יכול לבטל את דבריו. מסופר: ההוא בקרא דיתמי דתפסי תורא מיניה [אחד, שומר הבקר של יתומים שבעלי חוב תפסו שור ממנו] כדי להיפרע בו חוב של המת, אבי היתומים. בעל חוב אמר: מחיים של הנפטר תפיסנא ליה [תפסתי אותו], וכפי שאמרנו שתפיסה זו מועילה אף לדעת ר׳ עקיבא. ובקרא [ושומר הבקר] אמר: לאחר מיתה תפסיה [תפס אותו]. אתו לקמיה [באו לפני] רב נחמן בדין זה. אמר ליה [לו] רב נחמן לשומר הבקר: אית [יש] לך סהדי דתפסיה [עדים שתפס] את השור ממך? אמר ליה [לו] השומר: לאו [לא]. אמר ליה [לו]: אם כן, מגו [מתוך] שיכול התופס למימר [לומר] ״לקוח (קנוי) הוא בידי״, שהרי אין ראיה שהגיע השור לידיו שלא כדין, יכול נמי למימר [גם כן לומר] ש״מחיים של הנפטר תפיסנא ליה [תפסתי אותו]״. ומקשים: והאמר [והרי אמר] ריש לקיש: הגודרות (צאן) אין להן חזקה, שעצם החזקה בהן אינה הוכחה על בעלות עליהן, ואין תפיסה מועילה בהן, מפני שהן נודדות ממקום למקום, וקל לתופסן, כך שלתפיסה זו אין ערך כחזקה, והוא הדין אם כן לבקר! ומשיבים: שאני תורא דמסירה [שונה השור מן הצאן לפי שהוא מסור] לרועה ואינו משוטט בכל מקום, ולכן יש בו דין תפיסה. ועוד מסופר: דבי נשיאה תפוס אמתא דיתמי [בני בית הנשיא בארץ ישראל תפסו שפחה של יתומים] מסימטא, לפרעון חוב שהיה אבי יתומים חייב להם. יתיב [ישבו] ר׳ אבהו ור׳ חנינא בר פפי ור׳ יצחק נפחא, כדיינים, ויתיב [וישב] ר׳ אבא גבייהו [אצלם]. אמר להו [להם] ר׳ אבהו: שפיר [יפה] תפסתוה והדין עמכם וזכיתם בה. אמר להו [להם] ר׳ אבא לדיינים: משום דבי נשיאה נינהו מחנפיתו להו בני בית הנשיא הם אתם מחניפים להם] ופוסקים שלא כדין? והא דון דייני [והרי דנו דיינים] כשיטת ר׳ טרפון, ואהדריה [והחזיר] ריש לקיש עובדא מינייהו [את המעשה מהם], משמע שאין הלכה כר׳ טרפון כלל. ועוד מסופר: איש אחר ושמו יימר בר חשו הוה מסיק ביה זוזי בההוא גברא [היה נושה בו כסף באדם אחד], שכיב ושביק ארבא [מת האיש והניח אניה]. אמר ליה [לו] יימר בר חשו לשלוחיה [לשלוחו]: זיל, תפסה ניהליה [לך, תפוס אותה עבורי]. אזל [הלך] השליח תפסה. פגעו ביה [פגשו בו] רב פפא ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע, אמרו ליה [לו]: את, אתה השליח, במעשיך תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים. שאמנם תפסת עבור בעל חוב, אבל יש עוד בעלי חוב אחרים שנושים באותו אדם, ובכגון זה אמר ר׳ יוחנן: התופס לבעל חוב, במקום שהאיש חב גם לאחריםמהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144