×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא כתובות פ״ג.גמרא
;?!
אָ
פרק ט – הכותב לאשתו
מתני׳מַתְנִיתִין: הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ הֲרֵי זֶה אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ וְאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ אִם כֵּן לָמָּה כָּתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה קַיָּים. אכָּתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ וְאִם מֵתָה יוֹרְשָׁהּ ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אוֹכֵל פֵּירֵי פֵירוֹת עַד שֶׁיִּכְתּוֹב לַהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן וּבְפֵירֵי פֵירוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם. כְּתַב לַהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וּבְפֵירוֹתֵיהֶן וּבְפֵירֵי פֵירוֹתֵיהֶן בְּחַיַּיִךְ וּבְמוֹתֵךְ אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּירוֹת בְּחַיֶּיהָ וְאִם מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה מִפְּנֵי שֶׁמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְכׇל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָּטֵל.:ב גמ׳גְּמָרָא: תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ.ג וְכִי כְּתַב לַהּ הָכִי מַאי הָוֵי וְהָתַנְיָא הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ וְאֵין לִי עֵסֶק בָּהּ וְיָדַי מְסוּלָּקֹת הֵימֶנָּה לֹא אָמַר כְּלוּם.ה אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי בְּכוֹתֵב לָהּ וְעוֹדָהּ אֲרוּסָה כִּדְרַב כָּהֲנָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא נַחֲלָה הַבָּאָה לְאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִירָשֶׁנָּה וְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא הָאוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי בְּתַקָּנַת חֲכָמִים כְּגוֹן זוֹ שׁוֹמְעִין לוֹ. מַאי כְּגוֹן זוֹ כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ אֵינִי נִיזּוֹנֶת וְאֵינִי עוֹשָׂה.ה אִי הָכִי אֲפִילּוּ נְשׂוּאָה נָמֵי. אָמַר אַבָּיֵי נְשׂוּאָה יָדוֹ כְּיָדָהּ רָבָא אָמַר יָדוֹ עֲדִיפָא מִיָּדָהּ נָפְקָא מִינַּהּ לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. אִיבַּעְיָא לְהוּ קָנוּ מִיָּדוֹ מַהוּ אָמַר רַב יוֹסֵף מִדִּין וּדְבָרִים קָנוּ מִיָּדוֹ רַב נַחְמָן אָמַר מִגּוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע קָנוּ מִיָּדוֹ אָמַר אַבָּיֵי מִסְתַּבְּרָא מִילְּתָא דְּרַב יוֹסֵףמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
פרק ט
הכותב לאשתו תנאי מיוחד: ״דין ודברים אין לי בנכסיך״, שמתנה אתה שהוא מוותר על זכותו בנכסיה — בכל זאת הרי זה אוכל פירות הנכסים בחייה, ואם מתה — יורשה. אם כן, כיון שבכל זאת יש בידו את כל הזכות הזו למה, מה המשמעות, במה שכתב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך״? — המשמעות המעשית של תנאי זה היא, שאם מכרה או נתנה מנכסיה לאחר — מה שעשתה קיים ואינו יכול להוציא. ואם כתב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן״ — הרי זה אינו אוכל פירות בחייה, ואם מתה — יורשה, שהרי לא סילק את עצמו מן הירושה. ר׳ יהודה אומר: לעולם, אף על פי שויתר על זכותו בפירות עצמם, מכל מקום נעשים הפירות עצמם כנכסי מלוג שלה ולכן הריהו אוכל פירי פירות. ואינו מסולק לגמרי מאכילת פירות עד שיכתוב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם״, כלומר, פירי פירי פירות וכן הלאה. כתב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך״ — אינו אוכל פירות בחייה, ואם מתה אינו יורשה. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם מתה — יירשנה, מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה, שלדעתו מדין תורה הבעל יורש את אשתו, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה לבטלו — תנאו בטל. ב גמרא תני [שנה] ר׳ חייא: ״האומר לאשתו״, ולא שנה ״הכותב״, שאף באמירה בלבד בלא כתיבת שטר מועיל תנאי זה. על עיקר ההלכה שואלים: וכי כתב [וכאשר הוא כותב] או אומר לה הכי [כך], מאי הוי [מה יהיה]? כלומר, כיצד תועיל כתיבה או אמירה זו? והתניא [והרי שנינו בברייתא]: האומר לחבירו שהוא שותף בנכסיו, בין באמירה בעל פה ובין בהודעה בכתב ״דין ודברים אין לי על שדה זו״, או ״ואין לי עסק בה״, או ״וידי מסולקת הימנה״ — לא אמר כלום, שאין תוקף לויתור בנוסח זה שאיננו נוסח של מתנה! אמרי דבי [אמרו החכמים בבית מדרשו] של ר׳ ינאי: במשנתנו מדובר בכותב לה ועודה ארוסה, שכאשר כותב נוסח זה, עדיין אין הנכס ברשותו ולכן יכול הוא לסלק עצמו, וכדברי רב כהנא, שאמר רב כהנא: נחלה הבאה לאדם ממקום אחר, שאינה ירושה ישירה, אלא מכוח אשתו, או על ידי מתנה — אדם מתנה עליה שלא יירשנה. שבכגון זה תנאו קיים, למרות שאיננו יכול לוותר על נחלה שכבר הגיעה לו! וכדברי רבא, שאמר רבא: האומר ״אי אפשי (אין רצוני) בתקנת חכמים כגון זו״ — שומעין לו. ושואלים: מאי [מה הוא] ״כגון זו״? ומסבירים: כדברי רב הונא אמר רב, שאמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה שתאמר לבעלה ״איני ניזונת משלך ואיני עושה מלאכה עבורך״, שכיון שתקנה זו נעשתה לטובת האשה, יכולה היא לומר שהיא מוותרת עליו. ושואלים: אי הכי [אם כך] אם מקבלים את שיטת רבא שאדם יכול לוותר על זכות שיש לו מכוח תקנת חכמים שנעשתה לטובתו, אפילו בכותב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך״ בזמן שכבר נשואה נמי [גם כן] יש תוקף לתנאי שעושה, וכדין האשה שאומרת ״איני ניזונת״. ומדוע הוצרך ר׳ ינאי להסביר את משנתנו בארוסה דווקא? אמר אביי: נשואה, ידו (זכותו ורשותו בנכסים) — כידה והריהו כשותף בנכסיה. ולכן, כיון שאנו אומרים שמכוח הנישואין יש לו קנין מסויים בנכסי אשתו — אין הקנין הזה מסולק על ידי נוסח ויתור שאין לו תוקף משפטי. רבא אמר: אשה נשואה — ידו עדיפא מידה, שבעצם זכותו בנכסיה גדולה מזכותה בהם. ומסבירים: נפקא מינה [יוצא מזה] הבדל מעשי בין שיטת רבא לשיטת אביי לענין שומרת יבם, שאם אנו אומרים שבנשואה ידו כידה, אם היתה רק שומרת יבם שיש לו רק איזה זיקה אך אינה נשואה — הרי ידה⁠־זכותה, עדיפה מידו. אבל אם אנו אומרים שבנשואה ידו עדיפה מידה — בשומרת יבם שניהם שווים.
איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] בענין הדינים שנאמרו בברייתא: אם קנו מידו, מהו? כלומר, אם לא רק כתב לחבירו שהוא מוותר על הנכסים (שכפי שאמרנו כתיבה זו איננה מועילה) אלא גם עשו קנין על כך, מה הדין? אמר רב יוסף: מדין ודברים קנו מידו, שאין דין קנין חל על מה שאינו אלא הבטחה בלבד, ואין לקנין שנעשה כדי לחזק הבטחה, תוקף רב יותר מאשר להבטחה עצמה. רב נחמן אמר: מגופה של קרקע קנו מידו. כלומר, הקנין הזה באמת חל על גופה של הקרקע, והרי זה כנתינת הקרקע עצמה. אמר אביי: מסתברא מילתא [מסתבר הדבר] שאמר רב יוסף
מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144