גמרא
פירוש
דְּהָא אִיכָּא מְחִיצָתָא וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת מְחִיצוֹת לְהַבְרִיחַ מַיִם עֲשׂוּיוֹת.
אֲמַר לֵיהּ רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף לִשְׁמוּאֵל הִילְכְתָא כְּוָותָךְ אוֹ הִילְכְתָא כְּרַב אֲמַר לֵיהּ אהִילְכְתָא כְּרַב.
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף בוּמוֹדֶה רַב שֶׁאִם כְּפָאָהּ עַל פִּיהָ שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת כְּפָאָהּ לְמַאי אִילֵימָא לָדוּר תַּחְתֶּיהָ מַאי שְׁנָא מִגַּג יְחִידִי.
אֶלָּא שֶׁכְּפָאָהּ לְזוֹפְתָהּ.
רַב אָשֵׁי מַתְנֵי לַהּ אַסְּפִינָה וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ אַאַכְסַדְרָא דְּאִיתְּמַר אַכְסַדְרָה בְּבִקְעָה רַב אָמַר גמוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע.
רַב אָמַר מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע לָא אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם.
וְרַב אַלִּיבָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דהא איכא מחיצתא [שהרי יש מחיצות]. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, וטעמו כי מחיצות הספינה להבריח מים הן עשויות, ולא כדי לשמש בה לדירה. אמר ליה [לו] רב חייא בר יוסף לשמואל: הילכתא כוותך [הלכה כמותך] או הילכתא [הלכה] כרב? אמר ליה [לו]: הילכתא [הלכה] כרב, שטעמו מסתבר. אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף: ומודה רב שאם כפאה את הספינה על פיה וגבוהה יותר מעשרה טפחים, שאין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. ושואלים: כפאה, למאי [למה, לאיזה צורך]? אילימא [אם תאמר] שכפאה על מנת לדור תחתיה, אם כן מאי שנא [במה שונה] היא מגג יחידי? והרי עתה דינה לכל דבר כבית ומותר לטלטל בכולה, אלא שכפאה כדי לזופתה, לצפות את קרקעיתה מחדש בזפת. שודאי אין גבה של הספינה עשוי לדיור כלל, ואין המחיצות דרושות לצורך דיור כל זמן שהפוכה לצורך זה. א רב אשי מתני לה [היה שונה אותה] כאמור לענין ספינה, ורב אחא בן רבא מתני לה [היה שונה אותה] הסכמתו זו של שמואל לדברי רב החולק עליו (ריטב״א) לענין אכסדרה. דאיתמר [שנאמר] שנחלקו אמוראים בדבר אכסדרה בבקעה, שלאכסדרה אין מחיצות בכלל אלא תקרה, ואם מצויה היא בבקעה (שדה) שדינה ככרמלית יש לדון מה דינה לענין טלטול. רב אמר: מותר לטלטל באכסדרה כולה. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. ומפרטים, רב אמר: מותר לטלטל בכולה, כי אמרינן [אומרים אנו] פי תקרה יורד וסותם, שאנו מחשיבים את תקרת האכסדרה כאילו הקצה יורד עד למטה ויוצר מחיצה לאכסדרה. ונמצאת כאילו סגורה מכל צד כרשות היחיד גמורה. ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע, כי לא אמרינן [אומרים אנו] פי תקרה יורד וסותם. ושואלים לעיקרי השיטות: ורב אליבא [לפי שיטת] ר׳ מאיר, שלדעתו מותר לטלטל בין גגות השוים בכל שיעור שהוא, אם כן ליטלטלי [שיטלטלו] מגג לחצר?! ומשיבים: שר׳ מאיר אוסר זאת מטעם גזירה משום הסברו של רב יצחק בר אבדימי שהיה אומר בשם ר׳ מאיר שתי רשויות הנבדלות זו מזו בגובה מעשרה טפחים ומעלה, אף שהן רשות אחת מדין תורה — אין מטלטלים מזו לזו, שמא יבואו לטלטל בכגון זו אף ברשות הרבים. ועוד שואלים: ושמואל אליבא דרבנן [לפי שיטת חכמים] גג יתר מבית סאתים דינו ככרמלית, אם כן ניטלטל מגג יחידי לקרפף שתי אמות בכל אחד, שהרי אף הקרפף ככרמלית הוא. אמר רבא בר עולא: גזירה שמא יפחת הגג עד פחות מבית סאתים, ויהא דינו כרשות היחיד, וייאסר הטלטול ממנו לקרפף. ושואלים: אי הכי [אם כן], מקרפף לקרפף נמי [גם כן] לא יטלטל, דילמא מיפחית ואתי לטלטולי [שמא יפחת שיעורו ויבוא לטלטל]? ומשיבים: התם, אי מיפחית, מינכרא ליה מילתא [שם, אם נפחת השיעור, ניכר לו הדבר] שהכל רואים שנפחתו מחיצות הקרפף. הכא, אי מיפחית, לא מינכרא מילתא [כאן, אם יפחת השיעור, אין הדבר ניכר] שהרי אין לגג עצמו מחיצות. ב אמר רב יהודה: כשתמצא לומר ותמצה את השיטות בנושא זה הרי לדברי ר׳ מאיר גגין רשות לעצמן ומטלטלים מגג של אחד לשל אחר, וכן חצרות רשות לעצמן ומטלטלים מחצר של אחד לשל אחר.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
הערות
Gemara
Peirush