×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין מ״ג.גמרא
;?!
אָ
לְהַבְרִיחַ מַיִם עֲשׂוּיוֹת. וְרַבָּה מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי זֵירָא בִּמְהַלֶּכֶת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי כִּי פְּלִיגִי בְּשֶׁעָמְדָה. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מתני׳מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּבִמְהַלֶּכֶת לָא פְּלִיגִי מִמַּאי מִדְּקָתָנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּלַנְדַּרְסִין וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָלְכוּ אֶת כּוּלָּהּ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא לֹא זָזוּ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁרָצוּ לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בִּמְהַלֶּכֶת לָא פְּלִיגִי הַיְינוּ דְּקָתָנֵי רָצוּ דִּילְמָא עָמְדָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פְּלִיגִי הַאי רָצוּ לְהַחֲמִיר אִיסּוּרָא הוּא. אָמַר רַב אָשֵׁי מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּקָתָנֵי סְפִינָה דֻּומְיָא דְּדִיר וְסַהַר מָה דִּיר וְסַהַר דִּקְבִיעִי אַף סְפִינָה נָמֵי דִּקְבִיעָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי הִלְכְתָא כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּסְפִינָה הִלְכְתָא מִכְּלָל דִּפְלִיגִי. אִין וְהָתַנְיָא חֲנַנְיָא (בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ) אוֹמֵר כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם יָשְׁבוּ וְדָנוּ בִּדְבַר הֲלָכָה אֶמֶשׁ הִכְרִיעַ אֲחִי אַבָּא הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּסְפִינָה וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא בְּדִיר וְסַהַר.: בָּעֵי רַב חֲנַנְיָא יֵשׁ תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אוֹ אֵין תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. עַמּוּד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּאַרְעָא סְמִיכְתָּא הִיא. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ בְּעַמּוּד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְאֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה אִי נָמֵי דְּקָאָזֵיל בִּקְפִיצָה. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא בִּסְפִינָה מַאי. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא ת״שתָּא שְׁמַע מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּלַנְדַּרְסִין וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם וְכוּ׳ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא יֵשׁ תְּחוּמִין מִשּׁוּם הָכִי רָצוּ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵין תְּחוּמִין אַמַּאי רָצוּ. כִּדְאָמַר רָבָא בִּמְהַלֶּכֶת בִּרְקָק הָכָא נָמֵי בִּמְהַלֶּכֶת בִּרְקָק. תָּא שְׁמַע אפַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַנָּמָל עַד שֶׁחָשֵׁיכָה וְכוּ׳ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא יֵשׁ תְּחוּמִין שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵין תְּחוּמִין כִּי לֹא הָיִינוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם מַאי הָוֵי. אָמַר רָבָא בבִּמְהַלֶּכֶת בִּרְקָק. תָּא שְׁמַע הָנֵי שָׁב שְׁמַעְתָּא דְּאִיתְאַמְרָן בצפר׳בְּצַפְרָא בְּשַׁבְּתָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא בְּסוּרָא בַּהֲדֵי פַּנְיָא בְּשַׁבְּתָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא בְּפוּמְבְּדִיתָא. מַאן אַמְרִינְהוּ לָאו אֵלִיָּהוּ אַמְרִינְהוּ אַלְמָא אֵין תְּחוּמִין לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה לָא דִּלְמָא יוֹסֵף שֵׁידָא אַמְרִינְהוּ. תָּא שְׁמַע הֲרֵינִי נָזִיר בַּיּוֹם שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא מוּתָּר לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
להבריח מים עשויות, שאין המחיצות בספינה מיועדות להכשירה לדירה אלא להגן מפני המים. ולכן אינן כמחיצות שנעשו לצורך דירה. ושואלים: ורבה, מאי טעמא [מה טעם] לא אמר כר׳ זירא? ומשיבים: במצב שבו היתה הספינה מהלכת — כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים], שאף ר׳ יהושע ור׳ עקיבא מתירים בספינה שאיננה קבועה במקומה. כי פליגי [כאשר נחלקו] היה זה בספינה שעמדה, שלדעת ר׳ יהושע אין מחיצותיה חשובות, ולדעת רבן גמליאל מחיצותיה מועילות. אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דיקא דבמהלכת לא פליגי [משנתנו גם כן מדוייקת שבספינה מהלכת לא נחלקו] ושואלים: ממאי [ממה] מסיקים דבר זה? מדקתני הלשון ששנינו]: מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים, רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה הלכו את כל הספינה כולה, ור׳ יהושע ור׳ עקיבא לא זזו מארבע אמות, שרצו להחמיר על עצמן. ומעתה נדייק: אי אמרת בשלמא [נניח שאומר אתה] במהלכת לא פליגי [נחלקו]היינו דקתני [זה הוא ששנינו] ״רצו״, כלומר רצו להחמיר על עצמן ולא שהיו חייבים בכך, אלא חששו דילמא עמדה [שמא תעמוד]. אלא אי אמרת פליגי [אם אומר אתה שנחלקו] אף בספינה מהלכת, האי [לשון זו] ״רצו להחמיר״ אינה מובנת, שהרי כאן אין לדבר על רצון להחמיר, שכן לשיטתם איסורא [איסור גמור] הוא! אמר רב אשי והוסיף על כך: מתניתין נמי דיקא [משנתנו גם כן מדוייקת] מצד אחר, דקתני [ששנינו בה]: ספינה, דומיא [בדומה] לדיר וסהר. מה דיר וסהר — דקביעי הם קבועים], אף ספינה נמי דקביעא [גם כן שהיא קבועה]. אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: הלא אמרו רב ושמואל הלכה כרבן גמליאל בספינה, ואם אמרו הלכתא [נפסקה הלכה] — מכלל דפליגי [מכאן שנחלקו באותו דבר] והרי מן הלשון ״שרצו להחמיר״ נראה כי בעיקרי הדברים לא נחלקו כלל! ענה לו: אין [כן] והתניא [וכן אמנם שנינו בברייתא] חנניא בן אחי ר׳ יהושע אומר: כל אותו היום שהיו בספינה ישבו ודנו בדבר הלכה, אמש הכריע אחי אבא (הוא ר׳ יהושע) הלכה כרבן גמליאל בספינה המהלכת שמותר לטלטל בכולה, והלכה כר׳ עקיבא בדיר וסהר שאין להלך אלא בתוך ארבע אמות, והוא הדין גם בספינה עומדת. א בעי [שאל] רב חנניא: האם יש איסור תחומין למעלה מעשרה טפחים, או שמא אין תחומין למעלה מעשרה? כלומר האם גבול תחום שבת הוא על הקרקע בלבד, ואם יכול בדרך כלשהי להלך גבוה יותר מעשרה טפחים מותר לו? ומפרטים את הבעיה; עמוד גבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה, וחלקו האחד בתוך התחום והשני מחוצה לו, לא תיבעי [תישאל] לך שאלה זו, שעמוד יציב כזה דארעא סמיכתא כאדמה צפופה] היא ודינו כקרקע ממש, אף שהוא שונה בגובהו משאר מקומות, כי תיבעי [כאשר תישאל] לך השאלה, יהא זה בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה וכיוצא בו. אי נמי [או גם כן] דקאזיל [שהולך] בקפיצה (בקפיצת הדרך) בדרך נס למעלה מעשרה טפחים. לישנא אחרינא [לשון אחרת]: אפשר לשאול את השאלה: בספינה שעל פני הים, הגבוהה למעלה מעשרה טפחים מקרקע הים או הנהר, מאי [מה הדין] האם יש בה איסור תחומין או אין? אמר רב הושעיא: תא שמע [בוא ושמע] פתרון ממה ששנינו: מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים וכו׳, אי אמרת בשלמא [נניח אם אומר אתה] שיש תחומין למעלה מעשרה — משום הכי [כך] רצו ר׳ עקיבא ור׳ יהושע להחמיר. אלא, אי אמרת [אם אומר אתה] אין תחומין — אמאי [מדוע] רצו להחמיר, הלא אין תחומין למעלה מעשרה?! ומתרצים כי אפשר לומר כאן כפי שאמר רבא לענין דומה, שמדובר כשהיתה הספינה מהלכת ברקק (בבוץ), הכא נמי [כאן גם כן] במהלכת ברקק, והיתה סמוכה לקרקע בפחות מעשרה טפחים וודאי חל עליה איסור תחומים. תא שמע [בוא ושמע] פתרון ממה ששנינו בהמשך הדברים: פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו׳. אי אמרת בשלמא [נניח אם אומר אתה] שיש תחומין למעלה מעשרה — שפיר [יפה] שאלוהו אם מותר להם לרדת לחוף, אלא אי אמרת [אם אומר אתה] שאין תחומין — כי [כאשר] אפילו לא היינו בתוך התחום מבעוד יום, ויש מקום לחשש בענין זה, כדבריהם, מאי הוי [מה נהיה על ידי כך] הרי היו למעלה מעשרה ואין איסור תחומין חל עליהם! אמר רבא שכאן היה מקרה מיוחד שהיתה הספינה מהלכת ברקק — בתוך עשרה טפחים. תא שמע [בוא ושמע] ראיה מן המעשה הידוע בהני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה [אותן שבע הלכות שנאמרו בבוקר השבת לפני] רב חסדא בסורא, בהדי פניא בשבתא [קרוב למוצאי השבת] נאמרו אותן הלכות עצמן קמיה [לפני] רבא בפומבדיתא והמרחק גדול מכדי שיעבור אותו אדם בדרך הטבע באותו יום. מאן אמרינהו [מי אמר אותן] שמועות והעבירן ממקום למקום? לאו [האם לא] אליהו הנביא אמרינהו [אמרן], והלך בקפיצת הדרך למעלה מעשרה, ועבר מסורא לפומבדיתא? אלמא [מכאן] שאין תחומין למעלה מעשרה! שבוודאי לא היה אליהו עובר עבירה זו. ומשיבים: לא, אין זו הוכחה, דלמא [שמא] יוסף שידא [השד] שאיננו שומר שבת אמרינהו [אמרן את ההלכות הללו]. ומנסים להביא ראיה אחרת: תא שמע [בוא ושמע]: מי שאמר הריני נזיר ביום שבן דוד בא (ביום שמשיח בא בו) — מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים, שאז משיח איננו בא,מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144