Steinsaltz Commentary Berakhot 56b – ביאור שטיינזלץ ברכות נו:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

שִׁירָאֵי דְּמַלְכָּא! כְּפִיתוּ תְּרֵין אַרְזֵי בְּחַבְלָא, אֲסוּר חַד כְּרָעֵיהּ לְחַד אַרְזָא וְחַד כְּרָעֵיהּ לְחַד אַרְזָא, וּשְׁרוֹ לְחַבְלָא עַד דְּאִצְטְלִיק רֵישֵׁיהּ. אֲזַל כׇּל חַד וְחַד וְקָם אַדּוּכְתֵּיהּ וְאִצְטְלִיק וּנְפַל בִּתְרֵין. שָׁאַל בֶּן דָּמָא בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רָאִיתִי שְׁנֵי לְחָיַי שֶׁנָּשְׁרוּ. אָמַר: שְׁנֵי גְּדוּדֵי רוֹמִי יָעֲצוּ עָלֶיךָ רָעָה, וּמֵתוּ. אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי: רָאִיתִי חוֹטְמִי שֶׁנָּשַׁר. אֲמַר לֵיהּ: חֲרוֹן אַף נִסְתַּלֵּק מִמְּךָ. אֲמַר לֵיהּ: רָאִיתִי שְׁנֵי יָדַי שֶׁנֶּחְתְּכוּ. אֲמַר לֵיהּ: לֹא תִּצְטָרֵךְ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. אֲמַר לֵיהּ: רָאִיתִי ב׳שְׁתֵּי רַגְלַי שֶׁנִּקְטְעוּ. אֲמַר לֵיהּ: עַל סוּס אַתָּה רוֹכֵב. חֲזַאי דְּאָמְרִי לִי בַּאֲדָר מָיְתַתְּ וְנִיסָן לָא חָזֵית. אֲמַר לֵיהּ: בְּאַדְרוּתָא מָיְתַתְּ וְלָא אָתֵית לִידֵי נִסָּיוֹן. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא¹ לר׳לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רָאִיתִי שֶׁאֲנִי מַשְׁקֶה שֶׁמֶן לְזֵיתִים. אֲמַר לֵיהּ: בָּא עַל אִמּוֹ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּקְטִיף לִי כּוֹכְבָא. אֲמַר לֵיהּ: בַּר יִשְׂרָאֵל גְּנַבְתְּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דבלעתי לְכוֹכְבָא. אֲמַר לֵיהּ: בַּר יִשְׂרָאֵל זַבֵּנְתֵּיהּ וַאֲכַלְתְּ לִדְמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי עֵינַי דְּנָשְׁקָן אַהֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ: בָּא עַל אֲחוֹתוֹ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דִּנְשַׁקִי סֵיהֲרָא. אֲמַר לֵיהּ: בָּא עַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּדָרֵיכְנָא בְּטוּנָא דְּאָסָא. אֲמַר לֵיהּ: בָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי טוּנָא מֵעִילַּאי וְהוּא מִתַּתַּאי. אֲמַר לֵיהּ: מִשְׁכָּבְךָ הָפוּךְ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי עוֹרְבֵי דְּהָדְרִי לְפוּרְיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִשְׁתְּךָ זָנְתָה מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי יוֹנֵי דְּהָדְרִי לְפוּרְיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: נָשִׁים הַרְבֵּה טִמֵּאתָ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דנקיט תְּרֵי יוֹנֵי וּפָרְחָן. אֲמַר לֵיהּ: תַּרְתֵּי נְשֵׁי נְסַבְתְּ וּפְטַרְתִּינּוּן בְּלָא גֵּט. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּקָלֵיפְנָא בֵּיעֵי. אֲמַר לֵיהּ: שָׁכְבֵי קָא מְשַׁלְּחַתְּ. אֲמַר לֵיהּ: כּוּלְּהוּ אִיתַנְהוּ בִּי, בַּר מֵהָא דְּלֵיתֵיהּ. אַדְּהָכִי וְהָכִי אָתְיָא הַאי אִיתְּתָא וְאָמְרָה לֵיהּ: הַאי גְּלִימָא דְּמִכַּסַּתְּ – דְּגַבְרָא פְּלוֹנִי הוּא, דְּמִית וְאַשְׁלַחְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזַאי דְּאָמְרִי לִי: שְׁבַק לָךְ אֲבוּךְ נִכְסֵי בְּקַפּוֹדְקְיָא. אֲמַר לֵיהּ: אִית לָךְ נִכְסֵי בְּקַפּוֹדְקְיָא? אֲמַר לֵיהּ לָאו. אֲזַל אֲבוּךְ לְקַפּוֹדְקְיָא? אֲמַר לֵיהּ: לָאו. אִם כֵּן: קַפָּא כְּשׁוּרָא, דֵּיקָא עַשְׂרָה. זִיל חֲזִי קַפָּא דְּרֵישׁ עַשְׂרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה זוּזֵי. אֲזַל אַשְׁכַּח שֶׁהִיא מְלֵאָה זוּזֵי. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הָרוֹאֶה בְּאֵר בַּחֲלוֹם – רוֹאֶה שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים״ (בראשית כ״ו:י״ט). ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מָצָא תּוֹרָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים״ (משלי ח׳:ל״ה), וּכְתִיב הָכָא: ״בְּאֵר מַיִם חַיִּים״. רָבָא אָמַר: חַיִּים מַמָּשׁ. אָמַר רַבִּי חָנָן שָׁלֹשׁ שְׁלוֹמוֹת הֵן: נָהָר, צִפּוֹר, וּקְדֵרָה. נָהָר – דִּכְתִיב: ״הִנְנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם״ (ישעיהו ס״ו:י״ב). צִפּוֹר – דִּכְתִיב: ״כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה׳ צְבָאוֹת״ וְגוֹ׳ (ישעיהו ל״א:ה׳). קְדֵרָה – דִּכְתִיב: ״ה׳ תִּשְׁפּוֹת שָׁלוֹם לָנוּ״ (ישעיהו ס״ו:כ״ו). אָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא: וּבִקְדֵרָה שֶׁאֵין בָּהּ בָּשָׂר שָׁנִינוּ. ״וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּחַת״ (מיכה ג׳:ג׳). אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה נָהָר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: ״הִנְנִי נוֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״כִּי יָבֹא כַנָּהָר צָר״ (ישעיהו נ״ט:י״ט). הָרוֹאֶה צִפּוֹר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן״ וְגוֹ׳, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ״ וְגוֹ׳ (משלי כ״ז:ח׳). הָרוֹאֶה קְדֵרָה בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: ״ה׳ תִּשְׁפּוֹת שָׁלוֹם לָנוּ״, קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר ״שפות הַסִּיר שְׁפוֹת״ (יחזקאל כ״ד:ג׳) הָרוֹאֶה עֲנָבִים בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר״ (הושע ט׳:י׳), קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר ״ענבימו עִנְּבֵי רוֹשׁ״ (דברים ל״ב:ל״ב). הָרוֹאֶה הַר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר – ״מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר״ (ישעיהו נ״ב:ז׳), קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי״ (ירמיהו ט׳:ט׳). הָרוֹאֶה שׁוֹפָר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל״ (ישעיהו כ״ז:י״ג), קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה״ (הושע ה׳:ח׳). הָרוֹאֶה כֶּלֶב בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ״ (שמות י״א:ז׳), קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ״ (ישעיהו נ״ו:י״א). הָרוֹאֶה אֲרִי בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא״ (עמוס ג׳:ח׳), קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ״ (ירמיהו ד׳:ז׳). הָרוֹאֶה תִּגְלַחַת בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלוֹתָיו״ (בראשית מ״א:י״ד) קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״(כִּי) אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי״ (שופטים ט״ז:י״ז). הָרוֹאֶה בְּאֵר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״בְּאֵר מַיִם חַיִּים״ (שיר השירים ד׳:ט״ו), קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָ״ (ירמיהו ו׳:ז׳). הָרוֹאֶה קָנֶה בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבֹּר״ (ישעיהו מ״ב:ג׳) קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ״ (מלכים ב י״ח:כ״א). תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה קָנֶה בַּחֲלוֹם – יְצַפֶּה לְחׇכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קְנֵה חָכְמָה״ (משלי ד׳:ה׳). קָנִים – יְצַפֶּה לְבִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְכׇל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה״ (משלי ד׳:ז׳). אָמַר רַבִּי זֵירָא: קָרָא, קוּרָא, קִירָא, קַנְיָא – כּוּלְּהוּ מְעַלּוּ לְחֶלְמָא. תַּנְיָא: אֵין מַרְאִין דִּלּוּעִין אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם בְּכָל כֹּחוֹ. הָרוֹאֶה שׁוֹר בַּחֲלוֹם, יַשְׁכִּים וְיֹאמַר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״ (דברים ל״ג:י״ז), קוֹדֶם שֶׁיִּקְדְּמֶנּוּ פָּסוּק אַחֵר – ״כִּי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ״ (שמות כ״א:כ״ח). תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּשׁוֹר. הָאוֹכֵל מִבְּשָׂרוֹ – מִתְעַשֵּׁר. נְגָחוֹ – הָוְיִין לֵיהּ בָּנִים שֶׁמְנַגְּחִים בַּתּוֹרָה. נְשָׁכוֹ – יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו. בְּעָטוֹ – דֶּרֶךְ רְחוֹקָה נִזְדַּמְּנָה לוֹ. רְכָבוֹ – עוֹלֶה לִגְדוּלָּה. וְהָתַנְיָא רְכָבוֹ – מֵת! לָא קַשְׁיָא, הָא דְּרָכֵיב הוּא לְתוֹרָא. הָא, דְּרָכֵיב תּוֹרָא לְדִידֵיהּ. הָרוֹאֶה חֲמוֹר בַּחֲלוֹם – יְצַפֶּה לִישׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״ (זכריה ט׳:ט׳). הָרוֹאֶה חָתוּל בַּחֲלוֹם – בְּאַתְרָא דְּקָרוּ לֵיהּ ״שׁוּנָּרָא״ – נַעֲשֵׂית לוֹ שִׁירָה נָאָה. ״שִׁינָּרָא״ – נַעֲשֶׂה לוֹ שִׁינּוּי רַע. הָרוֹאֶה עֲנָבִים בַּחֲלוֹם, לְבָנוֹת, בֵּין בִּזְמַנָּן, בין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן – יָפוֹת. שְׁחוֹרוֹת בִּזְמַנָּן – יָפוֹת. שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן – רָעוֹת. הָרוֹאֶה סוּס לָבָן בַּחֲלוֹם, בֵּין בְּנַחַת, בֵּין בְּרָדוּף – יָפֶה לוֹ. אָדוֹם, בְּנַחַת – יָפֶה, בְּרָדוּף – קָשֶׁה. הָרוֹאֶה יִשְׁמָעֵאל בַּחֲלוֹם – תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת. וְדַוְקָא יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, אֲבָל טַיָּיעָא בְּעָלְמָא – לָא. הָרוֹאֶה גָּמָל בַּחֲלוֹם – מִיתָה נִקְנְסָה לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִצִּילוּהוּ מִמֶּנָּה. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי קְרָאָה – ״וְאָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה״ (בראשית מ״ו:ד׳). רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֵהָכָא: ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת״ (שמואל ב י״ב:י״ג). הָרוֹאֶה פִּינְחָס בַּחֲלוֹם – פֶּלֶא נַעֲשָׂה לוֹ. הָרוֹאֶה פִּיל בַּחֲלוֹם – פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ לוֹ. פִּילִים – פִּלְאֵי פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ לוֹ. וְהָתַנְיָא כׇּל מִינֵי חַיּוֹת יָפִין לַחֲלוֹם, חוּץ מִן הַפִּיל וּמִן הַקּוֹף! לָא קַשְׁיָא,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״צדוקי״.

שיראי דמלכא [מעילי המלך]! כפיתו תרין ארזי בחבלא [קשרו שני ארזים בחבל], אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה לחד ארזא [קשרו רגל אחת לארז אחד ורגל אחת, האחרת, לארז אחד, אחר], ושרו לחבלא עד דאצטליק רישיה [והתירו את החבל עד שיתפצל ראשו]. אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה ואצטליק ונפל בתרין [הלך כל אחד ואחד, כל חלק וחלק ועמד במקומו והתפצל ונפל בשתים]. א סיפור אחר ביחס לחכם שהיה פותר חלומות מספרים על ר׳ ישמעאל. ששאל בן דמא בן אחותו של ר׳ ישמעאל את ר׳ ישמעאל דודו: ראיתי בחלום על שני לחיי שנשרו, מהו פתרון חלומי? אמר לו ר׳ ישמעאל: שני גדודי רומי יעצו עליך רעה, ומתו, שהלחיים מסמלים פה שדיבר רע. בדומה מסופר: אמר ליה [לו] בר קפרא לרבי: ראיתי בחלום את חוטמי שנשר, מהו פתרון חלומי? אמר ליה [לו]: הרי זה מרמז שחרון אף נסתלק ממך. הוסיף ואמר ליה [לו] בר קפרא: ראיתי בחלום את שני ידי שנחתכו. אמר ליה [לו] רבי: פתרון חלומך הוא שלא תצטרך למעשה ידיך, שתהיה עשיר ותהיה פרנסתך ברווח גם בלא מאמץ. עוד אמר ליה [לו] בר קפרא: ראיתי שני רגלי שנקטעו. אמר ליה [לו] רבי כפתרון לחלומו: על סוס אתה רוכב. הוסיף ואמר לו: חזאי דאמרי [ראיתי שאומרים] לי בחודש אדר מיתת [תמות] ואת ניסן לא חזית [תראה]. אמר ליה [לו]: באדרותא מיתת [בהדר תמות] ולא אתית [תבוא] לידי נסיון. ב על פתרון חלומות בדרך אחרת מסופר: אמר ליה ההוא [לו אותו] מינא [מין] לר׳ ישמעאל: ראיתי בחלומי שאני משקה שמן לזיתים, מהו פתרון חלומי? אמר ליה [לו]: סימן הוא שאותו אדם בא על אמו, שהרי השמן בא מן הזית והוא מחזיר השמן לזיתים. אמר ליה [לו] אותו מין: חזאי דקטיף לי כוכבא [ראיתי שאני קוטף כוכב]. אמר ליה [לו]: בר [בן] ישראל גנבת, שנמשלו ישראל לכוכבים. אמר ליה [לו] המין: חזאי [ראיתי] שבלעתי לכוכבא [את הכוכב]. אמר ליה [לו]: בר [בן] ישראל זבנתיה [מכרת] ואכלת לדמיה [את כספו], הכסף שקבלת בעדו. אמר ליה [לו] המין: חזאי [ראיתי] את עיני דנשקן אהדדי [שהן נושקות זו לזו]. אמר ליה [לו]: אותו אדם בא על אחותו, שהיא והוא כשתי עינים. אמר ליה [לו] המין: חזאי דנשקי סיהרא [ראיתי שאני נושק את הירח]. אמר ליה [לו]: אותו אדם בא על אשת ישראל שנמשלה לירח. אמר ליה [לו]: חזאי דדריכנא בטונא דאסא [ראיתי שאני דורך במיטה של הדס]. אמר ליה [לו]: בא על נערה המאורסה, שרגילים היו לעשות לה בשעת אירוסין חופת הדסים. אמר ליה [לו]: חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי [ראיתי שהמיטה מעלי, והוא, אני, מתחתיה]. אמר ליה [לו]: משכבך הפוך. אמר ליה [לו]: חזאי עורבי דהדרי לפורייה [ראיתי עורבים שמסתובבים מסביב למיטתי]. אמר ליה [לו]: אשתך זנתה מאנשים הרבה. אמר ליה [לו]: חזאי יוני דהדרי לפורייה [ראיתי יונים הסובבות את מיטתי]. אמר ליה [לו]: נשים הרבה טמאת. אמר ליה [לו]: חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן [ראיתי שאני מחזיק שתי יונים והן פורחות]. אמר ליה [לו]: תרתי נשי נסבת ופטרתינון [שתי נשים נשאת ופטרתן מביתך] בלא גט. אמר ליה [לו]: חזאי דקליפנא ביעי [ראיתי שאני קולף ביצים]. אמר ליה [לו]: שכבי קא משלחת [מתים אתה מפשיט], שהביצה נאכלת בסעודת הבראה על המת. אמר ליה [לו] אותו מין: כולהו [כל מה שפתרת] אכן איתנהו [יש] בי, לבר מהא [חוץ מזה הפתרון האחרון] דליתא [שאין] בי. אדהכי והכי אתיא האי איתתא [בין כה וכה באה אשה אחת] ואמרה ליה [לו]: האי גלימא דמכסא — דגברא פלוני הוא, דמית ואשלחתיה [גלימה זו שאתה מתכסה בה — של אדם פלוני היא, שמת והפשטת אותו]. המשיך ואמר ליה [לו] המין לר׳ ישמעאל: חזאי דאמרי [ראיתי שאמרו] לי בחלום: שבק [הניח] לך אבוך נכסי [אביך נכסים] בקפודקיא. אמר ליה [לו] ר׳ ישמעאל: האם אית [יש] לך נכסי [נכסים] בקפודקיא? האם אזל אבוך [הלך אביך] לקפודקיא? אמר ליה [לו]: לאו [לא]. אמר ליה [לו]: אם כן, יש להבין כך: קפא ביוונית הוא כשורא [קורה], דיקא הוא ביוונית עשרה. זיל חזי קפא דריש עשרה [ראה את הקורה העשירית] בביתך שהיא מלאה זוזי [זוזים, כסף]. אזל אשכח [הלך ומצא] שהיא מלאה זוזי [זוזים]. ג ומכאן ואילך פתרונות לפרטי חלומות. אמר ר׳ חנינא: הרואה באר בחלום — רואה שלום, שנאמר ״ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים״ (בראשית כו, יט), וסופה היה שלום. ר׳ נתן אומר: הרואה באר בחלומו סימן הוא כי מצא תורה, שהבאר מסמלת תורה, ומנין למד אתה זאת — שנאמר על התורה ״כי מצאי מצא חיים״ (משלי ח, לה), וכתיב הכא [ונאמר כאן] ״באר מים חיים״, והרי ש״חיים״ הם תורה. רבא אמר: הבאר מסמלת חיים ממש. אמר ר׳ חנן: שלש שלומות הן, ששלושה דברים הנראים בחלום מרמזים לשלום: נהר, צפור, וקדרה. ומפרטים: נהר — דכתיב [שנאמר]: ״הנני נטה אליה כנהר שלום״ (ישעיהו סו, יב). צפור — דכתיב [שנאמר]: ״כצפרים עפות כן יגן ה׳ צבאות על ירושלים״ וגו׳ (שם לא, ה). קדרה — דכתיב [שנאמר]: ״ה׳ תשפת שלום לנו״ (שם כו, יב), שהשלום מדומה בפסוק זה כקדרה ששופתים אותה על האש. ואמר ר׳ חנינא: ודווקא בקדרה שאין בה בשר שנינו כאן. שקדרה שיש בה בשר מסמלת פורענות, וכפי שנאמר: ״ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת״ (מיכה ג, ג). ד מאחר ובכתובים יש דברים להם שתי משמעויות, לטוב ולרע, לכן אמר ר׳ יהושע בן לוי שכל הרואה בחלום דבר שיש לו משמעות כפולה, ימהר ויאמר את הפסוק הקשור לאותו דבר והוא בעל משמעות טובה. וכגון: הרואה נהר בחלום, ישכים ויאמר את הפסוק המפרשו לטובה: ״הנני נטה אליה כנהר שלום״, קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר המשתמש לרע בסמל זה, והוא ״כי יבא כנהר צר״ (ישעיהו נט יט). הרואה צפור בחלום, ישכים ויאמר ״כצפרים עפות כן יגן ה׳ צבאות על ירושלים״, קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו״ (משלי כז, ח). הרואה קדרה בחלום, ישכים ויאמר ״ויאמר ה׳ תשפת שלום לנו״ קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״שפת הסיר שפת״ (יחזקאל כד, ג) המסיים שם בנבואת זעם. הרואה ענבים בחלום, ישכים ויאמר ״כענבים במדבר מצאתי אבותיכם״ (הושע ט, י), קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״ענבמו ענבי רוש אשכלות מרורות למו״ (דברים לב, לב). הרואה הר בחלום, ישכים ויאמר ״מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה״ (ישעיהו נב, ז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״על ההרים אשא בכי ונהי״ (ירמיהו ט, ט). הרואה שופר בחלום, ישכים ויאמר ״והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים״ (ישעיהו כז, יג), קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״תקעו שופר בגבעה״ (הושע ה, ח) כסמל מלחמה. הרואה כלב בחלום, ישכים ויאמר ״ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו״ (שמות יא, ז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר: ״והכלבים עזי נפש״ (ישעיהו נו, יא). הרואה ארי בחלום, ישכים ויאמר ״אריה שאג מי לא יירא ה׳ אלהים דבר מי לא ינבא״ (עמוס ג, ח) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקומו״ (ירמיהו ד, ז). הרואה תגלחת בחלום, ישכים ויאמר ״ויגלח ויחלף שמלתיו״ (בראשית מא, יד), שכן נאמר ביוסף כשיצא מבית הסוהר ועלה לגדולה, קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר שנאמר בשמשון ״כי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי״ (שופטים טז, יז). הרואה באר בחלום, ישכים ויאמר ״באר מים חיים״ (שיר השירים ד, טו) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״כהקיר ביר מימיה כן הקרה רעתה״ (ירמיהו ו, ז). הרואה קנה בחלום, ישכים ויאמר ״קנה רצוץ לא ישבור״ (ישעיהו מב, ג) האמור בשבחו של המשיח, קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ״ (מלכים ב׳ יח, כא). תנו רבנן [שנו חכמים]: הרואה קנה בחלום — יצפה לחכמה, שנאמר: ״קנה חכמה״ (משלי ד, ז). הרואה קנים — יצפה לבינה, שנאמר: ״ובכל קנינך קנה בינה״ (שם). הוסיף ואמר ר׳ זירא: קרא [דלעת], קורא [קור הדקל], קירא [שעוה] וקניא [קנה] — כולהו מעלו לחלמא [כולם מעולים יפים, לחלום], כשאדם חולם עליהם. תניא [שנויה ברייתא]: אין מראין דלועין בחלום אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו. שדלועים נדרשים כקיצור ״דלו עיני למרום״ (ישעיהו לח, יד). הרואה שור בחלום, ישכים ויאמר ״בכור שורו הדר לו״ (דברים לג, יז) קודם שיקדמנו בהתגשמות פסוק אחר ״ו כי יגח שור את איש״ (שמות כא, כח). תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: חמשה דברים נאמרו בחלומות הקשורים בשור. החולם שאוכל מבשרו — מתעשר. החולם שנגחו — הויין [יהיו] ליה [לו] בנים תלמידי חכמים שמנגחים בתורה. אם ראה בחלום שנשכו השור — יסורין באים עליו. חלם שבעטו השור — דרך רחוקה נזדמנה לו ללכת בעתיד. ראה שרכבו — סימן הוא שיהא עולה לגדולה. ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שאם ראה שרכבו — הרי זה סימן לכך שהוא מת! ומשיבים: לא קשיא [אין זה קשה], הא [זה] ששנינו שהוא עולה לגדולה הרי זה באופן שראה בחלום דרכיב [שרוכב] הוא לתורא [על השור]. הא [זה] ששנינו שזהו סימן למיתתו הקרובה, הרי זה באופן שראה דרכיב תורא לדידיה [שרוכב השור עליו]. ה הרואה חמור בחלום — יצפה לישועה, שנאמר ״הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור״ (זכריה ט, ט). הרואה חתול בחלום — באתרא דקרו ליה [במקום שקוראים לו] בארמית ״שונרא״ — נעשית לו שירה נאה. ובמקום קוראים לחתול ״שינרא״ — סימן הוא שנעשה לו שינוי רע. הרואה ענבים בחלום, אם ראה ענבים לבנות, כלומר, בהירות, בין שראה אותם בזמנן שהיא עונת הבשלת ענבים אלה, ובין שלא בזמנן — יפות הן לו. ואם ראה ענבים שחורות רק אם ראה אותם בזמנן — יפות. ואולם אם ראה אותם שלא בזמנן — רעות. הרואה סוס לבן בחלום, בין שהיה הסוס מהלך בנחת, בין ברדוף (ממהר) — סימן יפה לו. ואולם אם ראה סוס אדום, בנחת — סימן יפה, ברדוף — קשה. אמרו: הרואה ישמעאל בחלום — סימן הוא כי תפלתו תהא נשמעת, כשם שנשמעה תפילתו של ישמעאל. ומעירים: ודוקא כשראה את ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא [סתם ערבי] — לא, אינו סימן יפה. הרואה גמל בחלום — סימן הוא שמיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה. אמר ר׳ חמא בר׳ חנינא: מאי קראה [מהו הכתוב] המרמז על דבר זה — ״ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה״ (בראשית מו, ד), ״גם עלה״ נדרש כהרחבה של ״גמל״. רב נחמן בר יצחק אמר: המקור לדבר הוא מהכא [מכאן] מפסוק אחר: ״גם ה׳ העביר חטאתך לא תמות״ (שמואל ב׳ יב, יג). הרואה פינחס בחלום — הרי זה סימן כי פלא נעשה לו, כדרך שנעשו ניסים לפנחס. הרואה פיל בחלום — הרי זה סימן כי פלאות נעשו לו (מקירבת המלים פיל—פלא). והרואה פילים בחלום — פלאי פלאות נעשו לו. ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שכל מיני חיות יפין לחלום, כשאדם חולם עליהם חוץ מן הפיל ומן הקוף! ומתרצים: לא קשיא [אין זה קשה],מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון