×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בכורות י״ז:גמרא
;?!
אָ
אוְחַיָּיב בַּמַּתָּנוֹת וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר מֵת אֶחָד מֵהֶן ר״טרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר יַחְלוֹקוּ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה גזָכָר וּנְקֵבָה אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם.: גמ׳גְּמָרָא: אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שָׁמְעִינַן לֵיהּ דְּאָמַר אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם בִּידֵי שָׁמַיִם וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן בִּידֵי אָדָם וְרַבָּנַן בִּידֵי שָׁמַיִם אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם בִּידֵי אָדָם מַאי. ת״שתָּא שְׁמַע דחוּט שֶׁל סִיקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים וּבֵין דָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים וְאִי אָמְרַתְּ אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם בִּידֵי אָדָם זִימְנִין דְּקָא יָהֵיב עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה דְּמַרְוַוח בָּהּ פּוּרְתָּא. תָּא שְׁמַע מִמִּדַּת כֵּלִים מִמִּדַּת מִזְבֵּחַ שָׁאנֵי הָתָם דְּרַחֲמָנָא אָמַר עֲבֵיד וּבְכֹל הֵיכִי דְּמָצֵית לְמִיעְבַּד נִיחָא לֵיהּ {דברי הימים א כ״ח:י״ט} הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל. אָמַר רַב קַטִּינָא ת״שתָּא שְׁמַע חִלְּקוֹ הלִשְׁנַיִם וְהֵן שָׁוִין שְׁנֵיהֶן טְמֵאִים לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם אָמַר רַב כָּהֲנָא שָׁאנֵי כְּלִי חֶרֶס הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ גּוּמּוֹת. ת״שתָּא שְׁמַע נִמְצָא מְכוּוָן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת שְׁתֵּי עֲגָלוֹת דִּבְרֵי ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר מ״טמַאי טַעְמָא. לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר בִּידֵי אָדָם אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם וּקְרוֹבָה וַאֲפִילּוּ קְרוֹבוֹת. לָא ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
וכשיישחט חייב במתנות, צריך לתת לכהן זרוע לחיים וקיבה, ככל בהמת חולין. ור׳ יוסי פוטר אותו ממתנות. מת אחד מהן, מן השניים שנולדו יחד, ואין לפנינו אלא אחד שהוא ספק בכור, מה דינו? ר׳ טרפון אומר: יחלוקו הבעלים והכהן. ר׳ עקיבא אומר: כיון שיש ספק אם הוא הבכור — יישאר ביד הבעלים, שכן המוציא ממון מחזקת חבירו עליו מוטלת הראיה ששלו הוא. וכל זה אם נולדו שני זכרים, ואחד מהם בוודאי בכור, אלא שיש ספק איזה מבין השנים. אבל אם נולדו זכר ונקבה ואז ייתכן שאין כאן כלל בכור — אין כאן לכהן כלום לדעת הכל. א גמרא אמרי דבי [אמרו בבית מדרשו] של ר׳ ינאי: לר׳ יוסי הגלילי שמעינן ליה דאמר [שמענו אותו שהוא אומר] במשנתנו כי אפשר לצמצם, כלומר, ייתכן ששני דברים מתרחשים בדיוק יחד, בדבר שקורה בידי שמים, כלומר, מאליו, וכגון יציאת שני ראשים כאחד. וכל שכן שהוא סבור שאפשר לצמצם בדבר שנעשה בידי אדם, שמכוון לעשות בדיוק ובמכוון. ואולם רבנן [חכמים], שמענו אותם במשנתנו שהם אומרים: בידי שמים אי אפשר לצמצם, שאין להניח שדבר הנעשה מאליו נעשה בדיוק מוחלט. לענין צמצום בידי אדם, שמכוון לעשות דבר בדיוק, מאי [מה] דעתם? ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו במשנה: חוט של סיקרא (צבע אדום) היה חוגרו למזבח באמצע גובהו, כדי להבדיל בין מקום דמים העליונים, שצריך ליתנם בחציו העליון של המזבח, ובין מקום דמים התחתונים, שצריך לזורקם בחציו התחתון. ואי אמרת [ואם אתה אומר] שלדעת חכמים אי אפשר לצמצם גם בידי אדם, הרי ייתכן שלא היה חוט הסיקרא בדיוק באמצע, ונמצא כשהוא נותן את הדם בסמוך לו, זימנין דקא יהיב [פעמים שהוא נותן] דמים עליונים למטה מאמצע המזבח, ותחתונים למעלה משם! ומשיבים: מדובר היה דמרווח בה פורתא [שמרווח, מרחיב אותו מעט] את חוט הסיקרא, וכך כשהוא נותן למעלה ולמטה ממנו בוודאי עושה כדין. ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממדת כלים של מקדש, וכן ממדת מזבח, שנתנה להם התורה מידות מדוייקות. ומכאן שהיא מניחה שניתן לעשותם כך. ודוחים: משם אין ראיה, שכן שאני התם דרחמנא אמר [שונה שם, שהתורה אמרה] עביד [עשה] כלים ומזבח, ובכל היכי דמצית למיעבד ניחא ליה [ובכל אופן שאתה יכול לעשות, נוח לו לה׳], וכפי שנאמר על ידי דוד המלך: ״הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל כל מלאכות התבנית״ (דברי הימים א כח, יט). אמר רב קטינא, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו בברייתא: תנור חרס טמא שנחלק לשנים — החלק הגדול, שהוא רובו של התנור, נשאר טמא. חלקו את התנור לשנים, ומדד את שני החלקים והן שויןשניהן טמאים מספק, לפי שאי אפשר לצמצם, ובוודאי אחד מהם גדול מהאחר, ונשתייר בו רובו של התנור, אבל איננו יכולים לדעת איזה מהם. ומכאן שאנו מניחים שאי אפשר לצמצם! אמר רב כהנא: אין מכאן ראיה, כי שאני [שונה] כלי חרס, שלא ניתן לכוון את הדבר, וגם לא למדוד אותו במדוייק, הואיל ויש בו גומות, שיש בקצות השברים שקעים ובליטות. ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה מדין הרוג שנמצא מוטל בדרך ולא נודע מי הרגו, שהתורה ציותה למדוד ממנו אל הערים הסמוכות, והעיר הקרובה ביותר צריכה להביא עגלה ערופה. וכך שנינו במשנה: נמצא מכוון בין שתי עיירות, קרוב לשתיהן במידה שווה — שתיהן מביאות שתי עגלות, כל עיר עגלה אחת, אלו דברי ר׳ אליעזר. מאי טעמא [מה הטעם]? לאו משום דקסבר [האם לא משום שהוא סבור] שבידי אדם אפשר לצמצם, וכדעת חכמים במשנתנו, ושתי הערים באמת קרובות בשווה אל החלל. ומה שנאמר ״העיר הקרובה אל החלל״ (דברים כא, ג) בלשון יחיד אינו בדוקא, אלא כוונתו — ואפילו קרובות? ודוחים: לא, ר׳ אליעזרמהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144