×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. ברכותBerakhot
  2. שבתShabbat
  3. ערוביןEiruvin
  4. פסחיםPesachim
  5. ראש השנהRosh HaShanah
  6. יומאYoma
  7. סוכהSukkah
  8. ביצהBeitzah
  9. תעניתTaanit
  10. מגילהMegillah
  11. מועד קטןMoed Katan
  12. חגיגהChagigah
  1. יבמותYevamot
  2. כתובותKetubot
  3. נדריםNedarim
  4. נזירNazir
  5. סוטהSotah
  6. גיטיןGittin
  7. קידושיןKiddushin
  1. בבא קמאBava Kamma
  2. בבא מציעאBava Metzia
  3. בבא בתראBava Batra
  4. סנהדריןSanhedrin
  5. מכותMakkot
  6. שבועותShevuot
  7. עבודה זרהAvodah Zarah
  8. הוריותHorayot
  1. זבחיםZevachim
  2. מנחותMenachot
  3. חוליןChulin
  4. בכורותBekhorot
  5. ערכיןArakhin
  6. תמורהTemurah
  7. כריתותKeritot
  8. מעילהMeilah
  9. תמידTamid
  10. נדהNiddah
  1. בחרו פרקChoose a chapter
  2. בחרו עמודChoose a page
  1. ביצה שנולדהביצה שנולדה
  2. יום טוביום טוב
  3. אין צדיןאין צדין
  4. המביא כדי ייןהמביא כדי יין
  5. משיליןמשילין
  1. הקדמותIntros
  2. ב.2a
  3. ב:2b
  4. ג.3a
  5. ג:3b
  6. ד.4a
  7. ד:4b
  8. ה.5a
  9. ה:5b
  10. ו.6a
  11. ו:6b
  12. ז.7a
  13. ז:7b
  14. ח.8a
  15. ח:8b
  16. ט.9a
  17. ט:9b
  18. י.10a
  19. י:10b
  20. יא.11a
  21. יא:11b
  22. יב.12a
  23. יב:12b
  24. יג.13a
  25. יג:13b
  26. יד.14a
  27. יד:14b
  28. טו.15a
  29. טו:15b
  30. טז.16a
  31. טז:16b
  32. יז.17a
  33. יז:17b
  34. יח.18a
  35. יח:18b
  36. יט.19a
  37. יט:19b
  38. כ.20a
  39. כ:20b
  40. כא.21a
  41. כא:21b
  42. כב.22a
  43. כב:22b
  44. כג.23a
  45. כג:23b
  46. כד.24a
  47. כד:24b
  48. כה.25a
  49. כה:25b
  50. כו.26a
  51. כו:26b
  52. כז.27a
  53. כז:27b
  54. כח.28a
  55. כח:28b
  56. כט.29a
  57. כט:29b
  58. ל.30a
  59. ל:30b
  60. לא.31a
  61. לא:31b
  62. לב.32a
  63. לב:32b
  64. לג.33a
  65. לג:33b
  66. לד.34a
  67. לד:34b
  68. לה.35a
  69. לה:35b
  70. לו.36a
  71. לו:36b
  72. לז.37a
  73. לז:37b
  74. לח.38a
  75. לח:38b
  76. לט.39a
  77. לט:39b
  78. מ.40a
  79. מ:40b
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה ל״ד:גמרא
;?!
אָ
עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית וְאוֹמֵר מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אעַד שֶׁיִּרְשׁוֹם וְיֹאמַר מִכָּאן וְעַד כָּאן.: גמ׳גְּמָרָא: תְּנַן הָתָם בתִּינוֹקוֹת שֶׁטָּמְנוּ תְּאֵנִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשָׁכְחוּ וְלֹא עִשְּׂרוּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא יֹאכְלוּ אֶלָּא אִם כֵּן עִשְּׂרוּ וּתְנַן נָמֵי גהַמַּעֲבִיר תְּאֵנִים בַּחֲצֵרוֹ לְקַצּוֹת בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ אוֹכְלִין מֵהֶן עֲרַאי וּפְטוּרִים. בְּעָא מִנֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן שַׁבָּת מַהוּ שֶׁתִּקְבַּע מוּקְצֶה לְמַעֲשֵׂר בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דִּכְתִיב {ישעיהו נ״ח:י״ג} וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עוֹנֶג קָבְעָה וַאֲפִילּוּ בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ אוֹ דִלְמָא בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ קָבְעָה בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לָא קָבְעָה. א״לאֲמַר לֵיהּ שַׁבָּת קוֹבַעַת בֵּין בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ בֵּין בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ א״לאֲמַר לֵיהּ וְאֵימָא שַׁבָּת דּוּמְיָא דְחָצֵר מָה חָצֵר אֵינָהּ קוֹבַעַת אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ אַף דשַׁבָּת לֹא תִּקְבַּע אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ א״לאֲמַר לֵיהּ תַּלְמוּד1 עָרוּךְ הוּא בְּיָדֵינוּ שֶׁהַשַּׁבָּת קוֹבַעַת בֵּין בְּדָבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ בֵּין בְּדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ. אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עוֹמֵד אָדָם עַל הַמּוּקְצֶה עֶרֶב שַׁבָּת בַּשְּׁבִיעִית וְכוּ׳ טַעְמָא דִּשְׁבִיעִית דְּלָאו בַּר עַשּׂוֹרֵי הוּא הָא בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ הָכִי נָמֵי דְּאָסוּר מ״טמַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּשַׁבָּת קָבְעָה. לָא שָׁאנֵי הָתָם כֵּיוָן דְּאָמַר מִכָּאן אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר קָבַע לֵיהּ עִלָּוֵיהּ אִי הָכִי מַאי אִרְיָא שַׁבָּת אֲפִילּוּ בְּחוֹל נָמֵי הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּטֶבֶל מוּכָן הוּא אֵצֶל שַׁבָּת השֶׁאִם עָבַר וְתִקְּנוֹ מְתוּקָּןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "לימוד".
E/ע
הערותNotes
ערב שבת בשנת השביעית שבשנה זו אין מעשרים, ואפשר למחרת ליטול מן הפירות ולאוכלם בלא תיקון נוסף, ואומר: מכאן מפירות אלה אני אוכל למחר. וחכמים אומרים: לא יאכל עד שירשום (יסמן) בתוך ערימת הפירות מבעוד יום ויאמר במפורש: מכאן ועד כאן אני לוקח. א גמרא תנן התם [שנינו שם במשנה]: תינוקות שטמנו תאנים לעצמם בשדה מערב שבת כדי לאכול מהן בשבת, ושכחו ולא עשרו — לא יאכלום בשבת, לפי שאכילת שבת נחשבת תמיד כאכילת קבע המחייבת במעשר, ואפילו למוצאי שבת לא יאכלו, אלא אם כן עשרו. ותנן נמי [ושנינו במשנה גם כן]: המעביר תאנים בחצרו כדי לקצות (לעשות אותן קציעות – תאנים מיובשות) — בניו ובני ביתו אוכלין מהן בינתיים אכילת עראי ופטורים מן המעשר, שכן ראיית הפירות את פני החצר אינה קובעת את הפירות למעשר ואינה כדין בית. ועל סמך שני מקורות אלה בעא מניה [שאל אותו] רבא מרב נחמן: שבת, מהו שתקבע מוקצה למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו? האם נאמר שעצם העובדה שהמאכל מוכן לשבת עושה אותו כמאכל קבע וכמי שנגמרה מלאכתו, או לא? מי אמרינן [האם אומרים אנו]: כיון דכתיב [שנאמר]: ״וקראת לשבת ענג״ (ישעיהו נח, יג), לומר שכל אכילה בשבת נחשבת כעונג ואינה כאכילת ארעי, ולכך קבעה השבת את הדברים ואפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו שייחשב כגמור וראוי לאכילת קבע, או דלמא [שמא] בדבר שנגמרה מלאכתו — קבעה השבת, אולם בדבר שלא נגמרה מלאכתו — לא קבעה? אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: שבת קובעת, בין בדבר שנגמרה מלאכתו, בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו. אמר ליה [לו] רבא והקשה: ואימא [ואמור] שתהא שבת דומיא [בדומה] לדין החצר, מה חצר — אינה קובעת שיחשב מאכל הנמצא בה כסעודת קבע לענין מעשר אלא בדבר שנגמרה מלאכתו, אף שבת — לא תקבע (תחשיב כאכילת קבע) אלא בדבר שנגמרה מלאכתו! אמר ליה [לו] רב נחמן: אין אני אומר זאת בגלל סברה שהעלתי אני בדעתי שאתה יכול להציג כנגדה סברה אחרת, אלא לימוד ערוך הוא בידינו: שהשבת קובעת, בין בדבר שנגמרה מלאכתו, בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו. אמר מר זוטרא בריה [בנו] של רב נחמן: אף אנן נמי תנינא [אנו גם כן שנינו] מעין זה במשנתנו, ועוד אמר ר׳ אליעזר: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מכאן מכאן אני אוכל. טעמא [הטעם, דווקא] משום שהוא פרי שביעית, דלאו בר עשורי הוא [שאינו בן מעשר], שאין חובה לעשרו באותה שנה, הא [אולם] בשאר שני שבוע [שנות השמיטה] — הכי נמי [כך גם כן תאמר] שאסור לאוכלם בלא לעשר, מאי טעמא [מה טעם הדבר] — לאו [האם לא] משום שהשבת קבעה אותם למעשר ואסור לאוכלם בלעדיו? ודוחים: לא משם אין ראיה, שאני התם [שונה שם] כיון שאמר: ״מכאן אני אוכל למחר״ אם כן מיד קבע ליה [לו] סעודה עלויה [עליהם] והרי בכך גילה דעתו שאינו רוצה לעשות בהם תיקון נוסף. ושואלים: אי הכי מאי אריא [אם כך מה שייך] מדוע נאמרה הלכה זו דווקא בשבת, שהרי אז אין יחוד בשבת, אפילו אם אמר כך ביום חול נמי [גם כן], שהרי מאחר שיחדם לסעודתו — נעשו כגמורים וחייבים במעשר! ומשיבים: הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו]: שטבל אין אומרים עליו שהוא מוקצה במהותו כיון שאסור לתקנו ולאוכלו, אלא מוכן הוא אצל שבת, שכן אם עבר על דברי חכמים ותקנו — מתוקן.מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
E/ע
הערותNotes
→ לעמוד הקודםחזור לראש העמודלעמוד הבא ←
← Previous AmudReturn to Top of AmudNext Amud →
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144