אלא כשנשתמש בהן בכספים הללו, ובכך נחלקו אם מתחייב באחריותן. אבל אם לא נשתמש בהן, אם אבדו כספים אלה — פטור.לימא תיהוי תיובתא [האם נאמר שתהא מכאן קושיה חמורה] לשיטת רב יוסף בענין זה? דאתמר [שנאמר] שנחלקו אמוראים בשאלה מה דינו של שומר אבידה. רבה אמר: דינו כשומר חנם, רב יוסף אמר: דינו כשומר שכר. ומן המשנה לכאורה מוכח שדינו כשומר חינם הפטור מלשלם בגניבה ואבידה אם לא ישתמש!
ומשיבים: אמר [יכול היה לומר] לך רב יוסף: בגניבה ואבידה — דכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שהוא חייב לשלם כשומר שכר, כי פליגי [כאשר נחלקו] ר׳ עקיבא ור׳ טרפון הרי זה באונסין של שואל, בדברים שאבדו ממנו באונס, שחייב עליהם השואל חפץ מחבירו. ר׳ טרפון סבר: שרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו [התירו לו חכמים להשתמש בהם], והוה ליה [והרי הוא] כשואל עלייהו [עליהם] וחייב אפילו באונס. ור׳ עקיבא סבר: לא שרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו [התירו לו חכמים להשתמש בהם], הלכך [על כן] לא הוי היה כשואל עלייהו [עליהם].
ושואלים: אי הכי [אם כך] אתה מפרש, ״לפיכך״ שאמר ר׳ עקיבא, למה לי? הלא אין צורך בתוספת הסבר, שהרי המסקנה מובנת מאליה. אי אמרת בשלמא [נניח אם היית אומר] שבגניבה ואבידה הוא דפליגי [שנחלקו], היינו דקתני [הוא ששנינו] ״ר׳ עקיבא אומר לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן״. וכך נבין את הכפילות: סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] ששומר אבידה שומר שכר הוי [הוא] כדברי רב יוסף, ואף בגניבה ואבידה מחייב [הוא חייב], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] ״לפיכך״. אבל השתא דאמרת [עכשיו שאומר אתה] לא ישתמש בהן, שומר שכר לא הוי [איננו] ולא מחייב [ואינו מתחייב] אפילו בגניבה ואבידה, שהרי איננו נהנה.
אלא אי אמרת [אם אומר אתה] כדברי רב יוסף שבגניבה ואבידה דכולי עלמא לא פליגי [לדעת הכל אין חלוקים] שהוא חייב, כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה באונסין של שואל, מאי [מה] טעם ״לפיכך״ של ר׳ עקיבא? הכי מבעי ליה למתנא [כך היה צריך לו לשנות]: ״ר׳ עקיבא אומר לא ישתמש בהן״ ולא עוד, ואנא ידענא [ואני יודע] ממילא כיון שלא ישתמש בהן — לאו שואל הוי [איננו שואל] ואינו חייב באחריותן, ואם כן ״לפיכך״ של ר׳ עקיבא למה לי?ומשיבים: באמת איננו נחוץ לענייננו, אלא הובא כנגד הלשון משום ״לפיכך״ שאמר ר׳ טרפון.ושואלים: ו״לפיכך״ שאמר ר׳ טרפון למה לי? ומשיבים: הכי קאמר [כך אמר], כך יש להבין את דברי ר׳ טרפון: כיון דשרו ליה רבנן לאשתמושי בגוייהו [שהתירו לו חכמים להשתמש בהם] כמאן דאישתמש בגוייהו דמי [כמי שהשתמש בהם בפועל הוא נחשב] וחייב באחריותן, ואפילו לא השתמש בהן ממש.
ומקשים מצד אחר על פירושו של רב יוסף למשנה: והא [והרי] ״אבדו״ קתני [שנינו] שם ושומר שכר חייב בכל מקרה, ונמצא שבדין שומר שכר הם חולקים ולא בדין אונס!מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)