×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא ל״ג:גמרא
;?!
אָ
כֵּיוָן דְּאוֹדִי אוֹדִי.: זֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁל אֲבוֹתַי הַאי אַיְיתִי סָהֲדִי דַּאֲבָהָתֵיהּ הוּא וְהַאי אַיְיתִי סָהֲדִי דַּאֲכַל שְׁנֵי חֲזָקָה. אָמַר רַב חִסְדָּא מָה לוֹ לְשַׁקֵּר אִי בָּעֵי א״לאָמַר לֵיהּ מִינָּךְ זְבֵינְתַּהּ וַאֲכַלְתַּיהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אַבָּיֵי וְרָבָא לָא סְבִירָא לְהוּ הָא דְּרַב חִסְדָּא מָה לִי לְשַׁקֵּר בִּמְקוֹם עֵדִים לָא אָמְרִינַן. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא אֲמַר לֵיהּ מִינָּךְ זְבַנִי וַאֲכַלְתַּיהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אֲזַל אַיְיתִי סָהֲדִי דְּאַכְלַהּ תַּרְתֵּי שְׁנֵי אָמַר רַב נַחְמָן אהָדְרָא אַרְעָא וְהָדְרִי פֵּירֵי. אָמַר רַב זְבִיד באִם טָעַן וְאָמַר לְפֵירוֹת יָרַדְתִּי נֶאֱמָן לָאו מִי אָמַר רַב יְהוּדָה גהַאי מַאן דְּנָקֵיט מַגָּלָא וְתוּבַלְיָא וְאָמַר אֵיזִיל אֶיגְדְּרֵיהּ לְדִיקְלָא דִפְלָנְיָא דְּזַבְּנֵיהּ נִיהֲלִי מְהֵימַן (אַלְמָא) לָא חֲצִיף אִינִישׁ דְּגָזַר דִּיקְלָא דְּלָאו דִּילֵיהּ הָכָא נָמֵי לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְמֵיכַל פֵּירֵי דְּלָאו דִּילֵיהּ. אִי הָכִי אַרְעָא נָמֵי אַרְעָא אָמְרִינַן לֵיהּ אַחְוִי שְׁטָרָךְ אִי הָכִי פֵּירֵי נָמֵי שְׁטָרָא לְפֵירֵי לָא עָבְדִי אִינָשֵׁי. הָהוּא דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ מַאי בָּעֵית בְּהַאי אַרְעָא א״לאֲמַר לֵיהּ מִינָּךְ זְבַנִית וַאֲכַלְתַּיהּ שְׁנֵי חֲזָקָה אַיְיתִי חַד סָהֲדָא דְּאַכְלַהּ תְּלָת שְׁנֵי סְבוּר רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי לְמֵימַר הַיְינוּ נְסָכָא דְּרַבִּי אַבָּא. דדְּהָהוּא גַּבְרָא דַּחֲטַף נְסָכָא מֵחַבְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי הֲוָה יָתֵיב ר׳רַבִּי אַבָּא קַמֵּיהּ אַיְיתִי חַד סָהֲדָא דְּמִיחְטָף חַטְפֵאּ מִינֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אִין חֲטַפִי וְדִידִי חֲטַפִי אָמַר רַבִּי אַמֵּימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
כיון דאודי [שהודה]אודי [הודה] ועל ידי הודאתו בטלו טענותיו שמתחילה, ועליו להחזיר את הפירות. א ועוד מקרה בשניים שהתווכחו על קרקע, זה אומר ״של אבותי הקרקע וירשתיה מהם ״וזה אומר ״של אבותי ושלי היא״, האי אייתי סהדי דאבהתיה [זה הביא עדים שהקרקע של אבותיו] הוא, והאי אייתי סהדי [וזה הביא עדים] שאכל אותה שני חזקה, אמר רב חסדא: זה שהביא עדים שהחזיק הקרקע, מה לו לשקר בטענה שהיא של אבותיו? שכן אי בעי אמר ליה [אם היה רוצה לשקר היה אומר לו]: מינך זבינתה [ממך קניתיה] ואכלתיה שני חזקה. ומעירים: אביי ורבא לא סבירא להו הא [סבורים הם כפסק זה] של רב חסדא, כי לדעתם את השיקול של ״מה לי לשקר״ במקום שיש עדים לא אמרינן [אין אנו אומרים] והרי יש לשני עדים שהקרקע של אבותיו היתה. ועוד מקרה, ההוא [אדם אחד] שאמר ליה לחבריה [לו לחבירו]: מאי בעית בהאי ארעא [מה רצונך, מעשיך בקרקע זו]? שלי היא! אמר ליה [לו]: מינך זבני [ממך קניתי אותה] ואכלתיה כבר שני חזקה, וצריך היה להוכיח את חזקתו, אזל אייתי סהדי [הלך אותו אדם והביא עדים] שאכלה תרתי שני [שתי שנים], ולא מצא עדים על השנה השלישית. אמר רב נחמן: במקרה כזה, כיון שלא אומתה טענתו, הדרא ארעא והדרי פירי [חוזרת הקרקע לבעליה וחוזרים גם הפירות] שאכל במשך הזמן הזה. אמר רב זביד: אם טען ואמר ״לפירות ירדתי״ שאותו אדם טוען ואומר שקנה את פירותיה של קרקע זו, בלא לקנות את השדה, הרי במקרה זה היה נאמן. לאו מי אמר [האם לא אמר] רב יהודה: האי מאן דנקיט מגלא ותובליא [מי שמחזיק בידו מגל וחבל], ואמר [ואומר]: איזיל איגדריה לדיקלא דפלניא דזבניה ניהלי [אלך ואגדור, אקטוף, את פירות הדקל של פלוני שמכר אותו לי]מהימן [נאמן] שהדקל שלו. אלמא [מכאן] שלא חציף איניש דגזר דיקלא דלאו דיליה [שאין אדם מתחצף שגודר דקל שאינו שלו], הכא נמי לא חציף איניש למיכל פירי דלאו דיליה [כאן גם כן אין אדם חצוף לאכול פירות שאינם שלו]. ומקשים: אי הכי, ארעא נמי [אם כך, שאין חושדים שהוא משקר, הקרקע גם כן] תישאר ברשותו! ומשיבים: ארעא, אמרינן ליה [לגבי הקרקע אומרים אנו לו]: אחוי [הראה] את שטרך להוכיח שקנית. ומקשים: אי הכי, פירי נמי [אם כך, לגבי פירות גם כן] שיביא שטר מכירה שהיתה לו זכות לפירות הללו! ומשיבים: שטרא לפירי לא עבדי אינשי [שטר לפירות בלבד אין אנשים עושים] ויכול לטעון שהיה ביניהם הסכם בעל פה למכירת הפירות. ועוד מקרה, ההוא דאמר לחבריה [אדם אחד שאמר לחבירו]: מאי בעית בהאי ארעא [מה רצונך, מעשיך בקרקע זו שהיא שלי]? אמר ליה [לו]: מינך זבנית [ממך קניתי] את הקרקע ואכלתיה שני חזקה. אייתי חד סהדא דאכלה תלת שני [הביא עד אחד שאכל אותה שלוש שנים], סבור רבנן קמיה [סבורים היו החכמים שישבו לפני] אביי למימר [לומר]: היינו נסכא [זהו העיקרון של חתיכת הכסף] של ר׳ אבא. ומהו אותו ענין? דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה [אדם אחד שחטף גוש כסף מחבירו]. אתא לקמיה [בא הדין לפני] ר׳ אמי. הוה יתיב [והיה יושב] ר׳ אבא קמיה [לפניו]. אייתי חד סהדא דמיחטף חטפא מיניה [הביא בעל גוש הכסף עד אחד שאכן הלה חטף ממנו]. אמר ליה [לו] החוטף: אין, חטפי ודידי חטפי [כן, חטפתי ואולם את שלי חטפתי], ועל כך אמר ר׳ אמי:מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144