גמרא
פירוש
מֵתִיב רַבִּי אַבָּא אקוּנָּם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא לִפְלוֹנִית כְּעוּרָה וַהֲרֵי הִיא נָאָה שְׁחוֹרָה וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה קְצָרָה וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה מוּתָּר בָּהּ לֹא מִפְּנֵי שֶׁכְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאֶה שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא דְּאָמַר נַעֲשָׂה כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר תְּנָא תּוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר וּתְנָא נֶדֶר טָעוּת אֶלָּא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אלא לרבי יוחנן דאמר כבר מת וכבר עשה תשובה למיתנא תרי זימנין נדר טעות למה לי. קשיא לי אדרבה טפי קשה לרב הונא דהא לרב הונא פליגן רישא וסיפא דאלו ברישא קתני שאינן כנולד ופותחין בהם והיינו מת או שעשה תשובה ואלו בסיפא אמרינן לא מפני כעורה ונעשית נאה שחורה ונעשית לבנה כלומר דאלו כן נולד הוי ולא פתחינן אלמא לא אמרינן נעשה כתולה בדבר. ושמא נאמר דמת ועשה תשובה איפשר למימר בהו דהוי כתולה נדרו בהכי משום דשייכי טפי דמיתה שכיחא ותשובה נמי עבידי רשיעי דעבדי תשובה. אבל כעורה לחזור נאה ושחורה שתחזור לבנה אינו מצוי ובדוקא נדר ולא כתולה נדרו בהן. ואפילו הכי א״ר ישמעאל שפותחין בהן מפני שגם הוא מצוי דבנות ישראל נאות ה7 אלא שהעניות מנוולן ובהסתלק הגורם שהוא העניות יחזור הנוי למקומו. כן נראה לי. וקיימא לן כרב הונא דאמר נעשה כתולה נדרו בדבר דהא סלקא הא דרבי יוחנן בקושיא. הרשב״א ז״ל.
מתניתין ועוד אמר רבי מאיר פותחין לו לאדם מן הכתוב שבתורה פירוש על מי שהדיר את הנאת נכסיו לחבירו. ואומרים לו אלו היית יודע שאת עובר על לא תקום ולא תטור ולא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמך שמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו ואמר אלו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר. פירוש וקיימא לן כרבי מאיר דלא אשכחן דפליגי רבנן עליה. וכי תימא מאי שנא דפתחינן בהא ולא פתחינן ביש בוטה כמדקרות חרב ולא פתחינן נמי בכל הנודר כאלו בנה במה ולא פתחינן נמי בכל הנודר נקרא רשע כדכתבינן לעיל. ואיכא למימר התם הוא דלא פתחינן באיסורא דנדרא גופיה (דנדרא הוא דפתחינן) אבל באיסורא דאיתיה בר מאיסורא דנדרא גופיה דהיינו שאם בא לקיים את נדרו הרי עובר על לא תקום ולא תשנא את אחיך וככולהו הנך דמתניתין פתחינן. הרנב״י ז״ל.
גמרא לימנו ליה גבאי בהדי כולי עלמא מפרנסא ליה פירוש ימנו גבאין לצורך כל עניני העיר ואתן חלקי עמהם ויתנו חלקי לשאר עניים שלא הדרתי וחלק האחרים לזה. מפרנסא ליה פירוש יפרנסוהו מכיס של צדקה שנתתי חלקי ובהתר שלא יתנו לזה מחלקי כדפרישית. לישנא אחרינא ועיקר לימנו ליה גבאי ואתן לגבאי חלקי והוא מותר בה כדתנן לעיל היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחר במתנה והלה מותר בה ובתוך כך לא יתחרט שהרי לא יעבור על מה שכתוב. ומתרץ ודאי יעבור שאני אומר כל הנופל בעוני וצריך למזונות אינו נופל ליד גבאי תחלה אינו מוטל על הגבאי לפרנסו אלא הקרובים מחוייבים לפרנסו ועליהם מוטל עשה דוחי אחיך עמך תחלה פירוש עד שיעיינו בית דין אם אין ספק לקרובים אבל לאחר שעיינו שאין ספק לקרובים מוטל על הגבאים. ומתניתין במדיר קרובו הילכך בשביל כך מתחרט ואף על פי שאיפשר לו לפרנסו על ידי מתנת אחר שבושת וטורח הוא לו אבל ליד גבאי ליתן אין לו בושת וטורח. הרא״ם ז״ל.
וכן דעת הרנב״י ז״ל וז״ל: אמר ליה רב חנא בר קטינא לרבא ולימא כל דמעני לאו עלי נפיל כלומר איני מוטל עלי יותר משאר הקהל והילכך איני עובר על לא תקום ולא תשנא וכו׳ מאי דמטו לי לפרנוסי בהדי כולי עלמא מפרנסנא ליה כלומר לפי חלקי המגיעי אפרנסנו. אמר ליה אני אומר כל הנופל אין נופל ליד גבאי תחלה פירוש אלא היחידים חייבים לפרנסו תחלה דרך צנעא וכבוד מפני שאין הגבאי בקי אלא ברגילים לקבל הימנו ואינו מכירו לזה הילכך כל מי שמבקש ממנו תחלה חייב לפרנסו. ושמעינן מיהא שהמודר הנאה מחברו מותר ליהנות מקופה של צדקה אף על פי שיש בה חלק מן המדיר שלא נתכוון אלא להדירו משל המיוחד לו. עד כאן. וכן דעת הריטב״א ז״ל.
שמע מינה מטלטלי משתעבדי לכתובה דקתני שהיה רבי עקיבא רוצה להגבותו משמונה מאות דינר שהניח אביו (ואינו פסוקי׳) ואנן פסקינן בכתובות פרק האשה ממקרקעי ולא מטלטלי בין לכתובה בין למזונות וכו׳. והא דאמרינן בבבא קמא פרק ראשון מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה בבעל חוב קאמר אבל כתובה לא. והא קתני ושער ראשו העומד ליגזז מטלטלי הוא אבל בשאינו עומד ליגזז אמרינן בסנהדרין פרק ראשון (דלהיו) דלאו מטלטלי הוא. שטה. ואומר רבי שהלכה היא שאין מסדרין דאשמועינן לרשב״ג במתניתין דמקבל דאמר אין מסדרין וכל מקום ששנה רשב״ג במשנתינו הלכה כמותו. ורבה בר אבוה ששאל לאליהו והשיב לו דגמרינן מיכה מיכה למאן דאמר מסדרין מפרש טעמא. ולא גרסינן התם מהו שיסדרו בבעל שמשמע שהלכה למעשה שאלו אלא הכי גרסינן מנין שמסדרין פירוש מאן דאית ליה מסדרין מנין לו והשיבו גמרינן מיכה מיכה מערכין. הרא״ם ז״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
גמרא לימנו ליה גבאי בהדי כולי עלמא מפרנסא ליה פירוש ימנו גבאין לצורך כל עניני העיר ואתן חלקי עמהם ויתנו חלקי לשאר עניים שלא הדרתי וחלק האחרים לזה. מפרנסא ליה פירוש יפרנסוהו מכיס של צדקה שנתתי חלקי ובהתר שלא יתנו לזה מחלקי כדפרישית. לישנא אחרינא ועיקר לימנו ליה גבאי ואתן לגבאי חלקי והוא מותר בה כדתנן לעיל היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחר במתנה והלה מותר בה ובתוך כך לא יתחרט שהרי לא יעבור על מה שכתוב. ומתרץ ודאי יעבור שאני אומר כל הנופל בעוני וצריך למזונות אינו נופל ליד גבאי תחלה אינו מוטל על הגבאי לפרנסו אלא הקרובים מחוייבים לפרנסו ועליהם מוטל עשה דוחי אחיך עמך תחלה פירוש עד שיעיינו בית דין אם אין ספק לקרובים אבל לאחר שעיינו שאין ספק לקרובים מוטל על הגבאים. ומתניתין במדיר קרובו הילכך בשביל כך מתחרט ואף על פי שאיפשר לו לפרנסו על ידי מתנת אחר שבושת וטורח הוא לו אבל ליד גבאי ליתן אין לו בושת וטורח. הרא״ם ז״ל.
וכן דעת הרנב״י ז״ל וז״ל: אמר ליה רב חנא בר קטינא לרבא ולימא כל דמעני לאו עלי נפיל כלומר איני מוטל עלי יותר משאר הקהל והילכך איני עובר על לא תקום ולא תשנא וכו׳ מאי דמטו לי לפרנוסי בהדי כולי עלמא מפרנסנא ליה כלומר לפי חלקי המגיעי אפרנסנו. אמר ליה אני אומר כל הנופל אין נופל ליד גבאי תחלה פירוש אלא היחידים חייבים לפרנסו תחלה דרך צנעא וכבוד מפני שאין הגבאי בקי אלא ברגילים לקבל הימנו ואינו מכירו לזה הילכך כל מי שמבקש ממנו תחלה חייב לפרנסו. ושמעינן מיהא שהמודר הנאה מחברו מותר ליהנות מקופה של צדקה אף על פי שיש בה חלק מן המדיר שלא נתכוון אלא להדירו משל המיוחד לו. עד כאן. וכן דעת הריטב״א ז״ל.
שמע מינה מטלטלי משתעבדי לכתובה דקתני שהיה רבי עקיבא רוצה להגבותו משמונה מאות דינר שהניח אביו (ואינו פסוקי׳) ואנן פסקינן בכתובות פרק האשה ממקרקעי ולא מטלטלי בין לכתובה בין למזונות וכו׳. והא דאמרינן בבבא קמא פרק ראשון מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה בבעל חוב קאמר אבל כתובה לא. והא קתני ושער ראשו העומד ליגזז מטלטלי הוא אבל בשאינו עומד ליגזז אמרינן בסנהדרין פרק ראשון (דלהיו) דלאו מטלטלי הוא. שטה. ואומר רבי שהלכה היא שאין מסדרין דאשמועינן לרשב״ג במתניתין דמקבל דאמר אין מסדרין וכל מקום ששנה רשב״ג במשנתינו הלכה כמותו. ורבה בר אבוה ששאל לאליהו והשיב לו דגמרינן מיכה מיכה למאן דאמר מסדרין מפרש טעמא. ולא גרסינן התם מהו שיסדרו בבעל שמשמע שהלכה למעשה שאלו אלא הכי גרסינן מנין שמסדרין פירוש מאן דאית ליה מסדרין מנין לו והשיבו גמרינן מיכה מיכה מערכין. הרא״ם ז״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush