Shitah Mekubetzet Ketubot 103b – שיטה מקובצת כתובות קג:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם שִׁמְעוֹן בְּנִי חָכָם גַּמְלִיאֵל בְּנִי נָשִׂיא חֲנִינָא בַּר חָמָא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ.: אַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָירוֹת.: סְבוּר מִינַּהּ מִשּׁוּם טִרְחָא הוּא דְּקָאָמַר כֵּיוָן דחזי דְּקָסָפְדִי בִּכְרַכִּים וְקָאָתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא אָמְרוּ שְׁמַע מִינַּהּ מִשּׁוּם יְקָרָא הוּא דְּקָאָמַר. ^אהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם דְּלָא עֲדִיפְנָא מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ דִּכְתִיב {דברים ל״ד:ח׳} וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם תְּלָתִין יוֹמִין סָפְדִין בִּימָמָא וְלֵילְיָא מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפְדוּ בִּימָמָא וְגָרְסִי בְּלֵילְיָא אוֹ סָפְדוּ בְּלֵילְיָא וְגָרְסִי בִּימָמָא ^בעַד דְּסָפְדִי תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. הָהוּא יוֹמָא דְּאַשְׁכָּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְפַקָא בַּת קָלָא וַאֲמַרָה כֹּל דַּהֲוָה בְּאַשְׁכָּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי מְזוּמָּן הוּא לְחַיֵּי העוה״בהָעוֹלָם הַבָּא הָהוּא כּוֹבֵס כֹּל יוֹמָא הֲוָה אָתֵי קַמֵּיהּ הָהוּא יוֹמָא לָא אֲתָא כֵּיוָן דִּשְׁמַע הָכִי סְלֵיק לְאִיגָּרָא וּנְפַל לְאַרְעָא וּמִית יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה אַף הַהוּא כּוֹבֵס מְזוּמָּן הוּא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.: שִׁמְעוֹן בְּנִי חָכָם.: מַאי קָאָמַר הָכִי קָאָמַר ^גאע״פאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁמְעוֹן בְּנִי חָכָם גַּמְלִיאֵל בְּנִי נָשִׂיא. אָמַר לֵוִי צְרִיכָא לְמֵימַר אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי צְרִיכָא לָךְ וּלְמַטְלַעְתָּךְ מַאי קַשְׁיָא לֵיהּ הָא קְרָא קָאָמַר {דברי הימים ב כ״א:ג׳} וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר. ^דהַהוּא מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵינוֹ מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה. וְרַבִּי מַאי טַעְמָא עֲבַד הָכִי נְהִי דְּאֵינוֹ מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו בְּחׇכְמָה ^הבְּיִרְאַת חֵטְא מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה.: חֲנִינָא בַּר חָמָא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ לֹא קִיבֵּל רַבִּי חֲנִינָא שֶׁהָיָה ר׳רַבִּי אַפָּס גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה יְתֵיב רַבִּי אַפָּס בְּרֵישָׁא וִיתֵיב רַבִּי חֲנִינָא אַבָּרַאי וַאֲתָא לֵוִי וִיתֵיב גַּבֵּיהּ. נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אַפָּס וִיתֵיב רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵישָׁא וְלָא הֲוָה לֵיהּ לְלֵוִי אִינִישׁ לְמֵיתַב גַּבֵּיהּ וְקָאָתֵא לְבָבֶל וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי לֵיהּ לְרַב גַּבְרָא רַבָּה אִקְּלַע לִנְהַרְדְּעָא וּמַטְלַע וְדָרֵישׁ כְּלִילָא ^ושְׁרֵי אֲמַר שְׁמַע מִינַּהּ נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אַפָּס וִיתֵיב רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵישָׁא וְלָא הֲוָה לֵיהּ לְלֵוִי אִינִישׁ לְמֵיתַב גַּבֵּיהּ וקאתא. וְאֵימָא רַבִּי חֲנִינָא נָח נַפְשֵׁיהּ ור׳וְרַבִּי אַפָּס כְּדִיתֵיב יְתֵיב וְלָא הֲוָה לֵיהּ לְלֵוִי אִינִישׁ לְמֵיתַב גַּבֵּיהּ וקאתא אִיבָּעֵית אֵימָא לֵוִי לר׳לְרַבִּי אַפָּס מִיכָּף הֲוָה כַּיִיף לֵיהּ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא כֵּיוָן דְּאָמַר ר׳רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא יֵשֵׁב בָּרֹאשׁ לָא סַגִּי דְּלָא מָלֵיךְ דִּכְתִיב בְּהוּ בְּצַדִּיקִים {איוב כ״ב:כ״ח} וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקׇם לָךְ. וְהָא הֲוָה ר׳רַבִּי חִיָּיא נָח נַפְשֵׁיהּ וְהָאָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא אֲנִי רָאִיתִי קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי וְהוֹרַדְתִּי עָלָיו דְּמָעוֹת אֵיפוֹךְ. וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה קְדוּשָּׁה אֵיפוֹךְ. וְהָתַנְיָא כְּשֶׁחָלָה רַבִּי נִכְנַס ר׳רַבִּי חִיָּיא אֶצְלוֹ וּמְצָאוֹ שֶׁהוּא בּוֹכֶה אָמַר לוֹ רַבִּי מִפְּנֵי מָה אַתָּה בּוֹכֶה וְהָתַנְיָא מֵת מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק סִימָן יָפֶה לוֹ מִתּוֹךְ הַבֶּכִי סִימָן רַע לוֹ פָּנָיו לְמַעְלָה סִימָן יָפֶה לוֹ פָּנָיו לְמַטָּה סִימָן רַע לוֹ פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם סִימָן יָפֶה לוֹ כְּלַפֵּי הַכּוֹתֶל סִימָן רַע לוֹ פָּנָיו יְרוּקִּין סִימָן רַע לוֹ פָּנָיו צְהוּבִּין וַאֲדוּמִּים סִימָן יָפֶה לוֹ מֵת בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת סִימָן יָפֶה לוֹ במו״שבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת סִימָן רַע לוֹ מֵת בְּעֶרֶב יוהכ״פיוֹם הַכִּפּוּרִים סִימָן רַע לוֹ בְּמוֹצָאֵי יוהכ״פיוֹם הַכִּפּוּרִים סִימָן יָפֶה לוֹ מֵת מֵחוֹלִי מֵעַיִים סִימָן יָפֶה לוֹ מִפְּנֵי שֶׁרוּבָּם שֶׁל צַדִּיקִים מִיתָתָן בְּחוֹלִי מֵעַיִים. א״לאֲמַר לֵיהּ אֲנָא אַתּוֹרָה וּמִצְוֹת קָא בָכֵינָא. אִיבָּעֵית אֵימָא אֵיפוֹךְ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ ר׳רַבִּי חִיָּיא עָסוּק בְּמִצְוֹת הֲוָה וְרַבִּי סָבַר לָא אֲפַגְּרֵיהּ. וְהַיְינוּ דְּכִי הֲווֹ מִינְּצוּ ר׳רַבִּי חֲנִינָא ור׳וְרַבִּי חִיָּיא א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חֲנִינָא לר׳לְרַבִּי חִיָּיא בַּהֲדֵי דִידִי מִינְּצֵת דְּאִם חַס וְשָׁלוֹם נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל מַהְדַּרְנָא לֵיהּ מִפִּלְפּוּלַי. א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא אֲנָא עֲבַדִי דְּלָא מִשְׁתַּכְחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל דְּאַיְיתִינָא כִּיתָּנָא וְשָׁדֵיינָא וּמְגַדֵּלְנָא נִישְׁבֵּי וְצָיֵידְנָא טביא וּמַאֲכֵילְנָא בִּישְׂרָא לְיַתְמֵי וְאָרֵיכְנָא מְגִילְּתָא מִמַּשְׁכֵי דטביא וְסָלֵיקְנָא לְמָתָא דְּלֵית בַּהּ מַקְרֵי דַרְדְּקֵי וְכָתֵיבְנָא חַמְשָׁא חוּמְשֵׁי לְחַמְשָׁא יָנוֹקֵי וּמַתְנֵינָא שִׁיתָּא סִידְרֵי לְשִׁיתָּא יָנוֹקֵי לְכֹל חַד וְחַד אֲמַרִי לֵיהּ אַתְנִי סִידְרָךְ לְחַבְרָךְ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה חִיָּיא א״לאֲמַר לֵיהּ ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן ב״רבְּרַבִּי אֲפִילּוּ מִמְּךָ א״לאֲמַר לֵיהּ אִין א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אֲפִילּוּ מֵאַבָּא א״לאֲמַר לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם לֹא תְּהֵא כָּזֹאת בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן לִבְנִי קָטָן אֲנִי צָרִיךְ נִכְנַס ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶצְלוֹ מָסַר לוֹ סִדְרֵי חׇכְמָה. אָמַר לָהֶן לִבְנִי גָּדוֹל אֲנִי צָרִיךְ נִכְנַס רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶצְלוֹ וּמָסַר לוֹ סִדְרֵי נְשִׂיאוּת אָמַר לוֹ בְּנִי נְהוֹג נְשִׂיאוּתָךְ בְּרָמִים ^זזְרוֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים. אִינִי וְהָא כְּתִיב {תהלים ט״ו:ד׳} וְאֶת יִרְאֵי ה׳ יְכַבֵּד וְאָמַר מָר זֶה יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה תַּלְמִיד חָכָם הָיָה עוֹמֵד מִכִּסְּאוֹ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְקוֹרֵא לוֹ רַבִּי רַבִּי מָרִי מָרִי. לָא קַשְׁיָא הָא בְּצִינְעָא הָא בְּפַרְהֶסְיָא. תַּנְיָא רַבִּי מוּטָל בְּצִיפּוֹרִי וּמָקוֹם מוּכָן לוֹ בְּבֵית שְׁעָרִים וְהָתַנְיָא {דברים ט״ז:כ׳} צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף הַלֵּךְ אַחַר ר׳רַבִּי לְבֵית שְׁעָרִים. ר׳רַבִּי בְּבֵית שְׁעָרִים הֲוָה אֶלָּא כֵּיוָן דַּחֲלַשׁ אַמְטְיוּהִי לְצִיפּוֹרִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות אבל י״ג:י׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ב׳
טור יורה דעה שצ״ד:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה שצ״ד:ב׳

^ב רמב״ם הלכות אבל י״ג:י׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ב׳
טור יורה דעה שצ״ד:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה שצ״ד:ב׳

^ג רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ד׳:כ׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו
טור יורה דעה רמ״ד:י״ח
טור יורה דעה רמ״ה:כ״ב
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה:כ״ב

^ד רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ד׳:כ׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו
טור יורה דעה רמ״ד:י״ח
טור יורה דעה רמ״ה:כ״ב
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה:כ״ב

^ה רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ד׳:כ׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו
טור יורה דעה רמ״ד:י״ח
טור יורה דעה רמ״ה:כ״ב
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ד:י״ח
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ה:כ״ב

^ו רמב״ם הלכות שבת י״ט:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
טור אורח חיים ש״ג:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים ש״ג:ה׳

^ז רמב״ם הלכות תלמוד תורה ד׳:ה׳
טור יורה דעה רמ״ו:י״א
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ו:י״א

שמעון בני חכם אב״ד חנינא בר חמא ישב בראש שתמנו אותו ראש ישיבה. משום טירחא לפי שעיירות מצויות סמוכות זו לזו ואי הוו ספדי ליה רבנן דאזלי אחר מיטתו בכל עיר ועיר הוה טריחא להו מילתא אבל כרכין רחוקין זה מזה ולקמן מפרש רבי בצפורי הוה בשעת פטירתו ומקום קברו היה מוכן לו לבית שערים והוליכוהו מצפורי לבית שערים ל״א סבור מינה משום טירחא דבני כפרים דסמיכי לעיירות ואתו התם למספדיה כיון דקא חזו דקא אספדוהו בכרכים וקא אתו כולי עלמא מעיירות ומכפרים אמרי משום יקרא הוא דקאמר לפי שהיו מספידים אותו ברב עם בכרכים יותר מן העיירות ואית ספרים דכתיב בהו משום זילותא הוא דקאמר ואין הדבר ראוי לצדיק כמותו לספדו במיעוט בני אדם. רש״י ז״ל במהדורא קמא: וז״ל הראב״ד ז״ל אל תספדוני בעיירות כלומר לבני הישיבה קאמר. סבור מינה משום טירחא דעיירות כלומר כדי שלא יהא להם טורח להביא מן הכרכין חלילין ומקוננות לפי שאין מצויות בעיירות כיון דקא חזו דספדו בכרכין ואתו כ״ע למספד אמרי ש״מ משום יקרא הוה כלומר כדי שיבאו כל העולם לספדו כי יודע היה שיתקבצו שם אותו יום כלם דאי משום טירחא אדרבה יש להם טורח יותר כשעומדים חוץ לבתיהם ומביאין מזונותיהם וצערי לינה ע״כ: ביממא ובליליא במצותו של ר׳ ההוא כובס דכל יומא בחלי. ההוא יומא דנח נפשיה כיון ששמע כובס בת קול דאמרה הכי. רש״י במהדורא קמא: וגרסינן בירושלמי ר׳ נתן בשם ר׳ מנא מעשה נסים נעשו באותו היום ערב שבת היה ונכנסו כל העיירות להספידו ואישרוניה תמני עשרי כנסיות ואתוני׳ לבית שרייה ותלא לון יומא עד שהיה כל אחד ואחד מגיע לביתו וממלא לו חבית של מים ומדליק את הנר כיון ששקעה חמה קרא הגבר שריין מציקין אמרין דלמא דחלינן שבתא אתא בת קול ואמרת להון כל מי שלא נתעצל בהספידו של רבי יהא מבושר לחיי העולם הבא בר מן קצרא כיון דשמע כן סליק לאיגרא וטליק גרמי׳ ומית נפקת ברת קלא ואמרת ואף קצרא ע״כ. והשתא ניחא שהרג הכובס את עצמו מדעת משום דחילל שבת ולא נתעסק בהספידו ולהכי סליק לאיגרא ונפל לאגמא ומית דהיינו סקילה כדין המחלל שבת. וכן שמעתי מפי׳ הר׳ קלונימוס ז״ל בירושלים תו׳: אמר לוי צריכא לומר לר׳ דרבן גמליאל דבכור הוא דלהוי נשיא. ולמטלעתך הקפיד ר״ש והשיב לו דרך גנאי דודאי היה צריך לומר לו לפי שאני גדול ממנו בחכמה ומשום דלוי היה צולע אמר לו הכי כדאמרינן התם לוי אחוי קידה ואיטלע. רש״י ז״ל במ״ק. ונראה דמשום כבוד אביו דלא לימא דאמר מילתא יתירתא הוא דהשיב ר״ש כן וגם לא הויא מילתא דגנאי כולי האי דהא לא איטלע אלא משום דאחוי קידה דהיינו לימוד תורה כנ״ל. וקא מתמה תלמודא מאי קשיא לר״ש בר׳ כלומר אמאי קפיד אמילתיה דלוי הא לוי קרא קאמר ומשני מ״ה קא קפיד ר״ש דיהורם ממלא מקום אבותיו אבל ר״ג לא הוה ממלא מקום אבותיו כר״ש אחיו ורבי מ״ט עבד הכי שצוה למנותו נשיא כיון דלא הוה ממלא מקום אבותיו ומשני נהי וכו׳ ואית דגרסי הכי קרא קאמר ומשני משום בניו של ר״ג דלהוו נשיאים בתריה אצטריך ליה לרבי למימר. לא קבל ר׳ חנינא דלמניוהו ראש ישיבה מפני שהיה ר׳ אפס חכם. באבראי חוץ מבית המדרש לפי שלא היה רוצה להיות כפוף לו לר׳ אפס ויתיב לוי גבי דר׳ חנינא אבראי משום כבוד דר׳ חנינא. למיתב גביה מאבראי דאיהו לא בעי נמי למיכף ליה לר׳ חנינא ומתוך שראה עצמו יחידי מבחוץ הלך לו לבבל והיינו דאמרי ליה לרב במ׳ שבת דהוה קאי בבבל. לוי ארוך הוה. כלילא עטרה של כלה וכו׳ אמר רב ש״מ וכו׳ מיכף הוה כייף ליה ומשום כבודו דר׳ חנינא הוה יתיב אבראי ואלו הוה ר׳ אפס קיים הוה כייף ליה ולא הוה אתי להכא. כיון דאמר רבי בשעת פטירתו והא הוה ר׳ חייא בשעת פטירתו של ר׳ וליפקוד רבי עלויה דלמנוהו ראש ישיבה. קברו של ר׳ ארונו של רבי. הוריד על ר׳ דמעות איפוך אמר ר׳ אני ראיתי קברו של ר׳ חייא וכו׳ בטלה קדושה כדאמרינן בעלמא ר׳ לא הכניס ידו תחת אבנטו מעולם. רש״י במהדורא קמא: וז״ל הרא״ש ז״ל בתוספותיו בטלה קדושה שהיו קורין אותו רבינו הקדוש והיינו דתניא בשילהי סוטה משמת רבי בטלה ענוה ויראה וקדושה בכלל והר״ר חיים כהן היה אומר אלמלי הייתי כשנפטר רבי הייתי מטמא לו וכו׳ ובהדיא איתא בירושלמי דמס׳ ברכות דפ׳ מי שמתו כשמת רבי אמרו אין כהונה היום ולא נהירא דמוכח התם דמיירי לענין טומאת בית הפרס דרבנן אבל טומאה דאורייתא לא ורבינו נסים פי׳ כהנים נטמאו במיתתו שהכל חייבים לטמא לנשיא וכן פירש הראב״ד ז״ל ע״כ: סימן יפה לו בכולהו לא ידענא טעמא בר מערב שבת ומוצאי יום הכיפורים בע״ש משום דבעת מנוחה מת וקא מעייל לאלתר במנוחה וקא מינצל מחבוט הקבר. במוצאי יום הכיפורים נמחלו עונותיו ביום הכפורים וסימן יפה לו. סבר ר״ל לא אפגריה לא אבטלנו ממצות דראש הישיבה מתעסק הוא בצרכי צבור ואינו פנוי לעסוק תדיר במצות. ואריכנא מגלתא ומתקן אני קלפים לכתוב בהן ה׳ חומשי תורה. לא תהא כזאת שלא אמר דבר זה מעולם. אמר להם רבי לחכמים סדרי חכמים לנהוג עצמו בחכמה כאב. נהוג נשיאותך ברמים שתהא יושב בין הגדולים כעין המלך שישב במלכותו וגדולי מלכותו סביבותיו והוא מתפאר בהם וזרוק מרה אימה שתהא אימתך מוטלת עליהם כלומר לא תהא גס לתלמידים אלא עמוד בכבודך והטל אימתך עליהם. ר׳ מוטל בחליו בצפורי ומקום קברו קנוי ומוכן לו בבית שערים. רש״י ז״ל במהדורא קמא. וקבלה בידו שקברו בצפורי ואני זכיתי והייתי על קברו. ואפשר דאף על גב דמקום קברו קנוי לו בבית שערים לפי שנפטר בצפורי והיה ערב שבת כדאמרינן בירושלמי וכדכתיבנא לעיל לא נקבר אלא בצפורי ולא נפרש כמו שפירש רש״י במהדורא קמא לעיל גבי משום טירחא כלישנא קמא עיין לעיל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון