Sefer HaNer Shabbat 32a – ספר הנר שבת לב.‏ – Shas HaMeforash

״רֵאשִׁית״ קָרָאתִי אֶתְכֶם – עַל עִסְקֵי רֵאשִׁית הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם; נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בָּכֶם קְרוּיָה ״נֵר״ – עַל עִסְקֵי נֵר הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם. אִם אַתֶּם מְקַיְּימִים אוֹתָם – מוּטָב, וְאִם לָאו – הֲרֵינִי נוֹטֵל נִשְׁמַתְכֶם. ומ״שוּמַאי שְׁנָא בִּשְׁעַת לֵידָתָן? אָמַר רָבָא: נְפַל תּוֹרָא – חַדֵּד לְסַכִּינָא. אַבָּיֵי אָמַר תַּפִּישׁ תֵּירוּס אַמְּתָא – בְּחַד מַחְטְרָא לֶיהֱוֵי. רַב חִסְדָּא אָמַר: שִׁבְקֵיהּ לְרַוְיָא, דְּמִנַּפְשֵׁיהּ נָפֵיל. מָר עוּקְבָא אָמַר: רָעֲיָא חֲגִרָא וְעִיזֵּי ריהטן אַבָּב חוּטְרָא מִילֵּי, וְאַבֵּי דָרֵי חוּשְׁבָּנָא. רַב פָּפָּא אָמַר: אַבָּב חַנְוָאתָא – נְפִישִׁי אַחֵי וּמְרַחֲמֵי, אַבָּב בִּזְיוֹנֵי – לָא אַחֵי וְלָא מְרַחֲמֵי. וְגַבְרֵי הֵיכָא מִיבַּדְקִי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרִים עַל הַגֶּשֶׁר. גֶּשֶׁר וְתוּ לָא? אֵימָא: כְּעֵין גֶּשֶׁר. רַב לָא עָבַר בְּמַבָּרָא דְּיָתֵיב בֵּיהּ גּוֹי¹; אָמַר: דִילְמָא מִיפְּקִיד לֵיהּ דִּינָא עֲלֵיהּ וּמִתְּפִיסְנָא בַּהֲדֵיהּ. שְׁמוּאֵל לָא עָבַר אֶלָּא בְּמַבָּרָא דְּאִית בֵּיהּ גּוֹי², אָמַר: שִׂטְנָא בִּתְרֵי אוּמֵּי לָא שָׁלֵיט. ר׳רַבִּי יַנַּאי בָּדֵיק וְעָבַר. ר׳רַבִּי יַנַּאי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: ^אלְעוֹלָם אַל יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם סַכָּנָה לוֹמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס. וְאִם עוֹשִׂין לוֹ נֵס – מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיוֹתָיו. אָמַר רַבִּי חָנִין: מַאי קְרָאָה? ״קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכׇּל הָאֱמֶת״ (בראשית ל״ב:י״א). רַבִּי זֵירָא בְּיוֹמָא דְשׁוּתָא לָא נָפֵיק לְבֵינֵי דִּיקְלֵי. אָמַר ר׳רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה, שֶׁאִם יֶחֱלֶה – אוֹמְרִים לוֹ: הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר. אָמַר מָר עוּקְבָא: מַאי קְרָאָה? ״כִּי יִפּוֹל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ״ (דברים כ״ב:ח׳) – מִמֶּנּוּ לְהָבִיא רְאָיָה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״כִּי יִפּוֹל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ״ – (מִמֶּנּוּ) רָאוּי זֶה לִיפּוֹל מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁהֲרֵי לֹא נָפַל, וְהַכָּתוּב קְרָאוֹ ״נוֹפֵל״. אֶלָּא שֶׁמְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּיב.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן: ^במִי שֶׁחָלָה וְנָטָה לָמוּת, אוֹמְרִים לוֹ: הִתְוַדֵּה, שֶׁכֵּן כׇּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. אָדָם יוֹצֵא לַשּׁוּק, יְהִי דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנִּמְסַר לְסַרְדְּיוֹט. חָשׁ בְּרֹאשׁוֹ – יְהִי דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁנְּתָנוּהוּ בְּקוֹלָר. עָלָה לַמִּטָּה וְנָפַל – יְהִי דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּמִי שֶׁהֶעְלוּהוּ לַגַּרְדּוֹם לִידּוֹן, שֶׁכׇּל הָעוֹלֶה לַגַּרְדּוֹם לִידּוֹן, אִם יֵשׁ לוֹ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים – נִיצּוֹל, וְאִם לָאו – אֵינוֹ נִיצּוֹל. וְאֵלּוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם: תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. ואפי׳וַאֲפִילּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה, וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת – נִיצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יׇשְׁרוֹ וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת״ וְגוֹ׳ (איוב ל״ג:כ״ג).: ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה בְּאוֹתוֹ מַלְאָךְ לְחוֹבָה וְאֶחָד לִזְכוּת – נִיצּוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף״.: תָּנוּ רַבָּנַן: ״עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת נָשִׁים מֵתוֹת יוֹלְדוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: נָשִׁים מֵתוֹת יְלָדוֹת.⁠״ ר׳רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: בְּעָוֹן שֶׁמְּכַבְּסוֹת צוֹאַת בְּנֵיהֶם בְּשַׁבָּת. וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל שֶׁקּוֹרִין לַאֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ: ״אֲרָנָא״.: תַּנְיָא: ״ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שְׁנֵי דְבָרִים עַמֵּי הָאֲרָצוֹת מֵתִים: עַל שֶׁקּוֹרִין לַאֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ: ׳אֲרָנָא׳, וְעַל שֶׁקּוֹרִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת: ׳בֵּית עָם׳.⁠״ תַּנְיָא: ״ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה בִּדְקֵי מִיתָה נִבְרְאוּ בָּאִשָּׁה, וְאָמְרִי לַהּ שְׁלֹשָׁה דִּבְקֵי מִיתָה: נִדָּה, וְחַלָּה, וְהַדְלָקַת הַנֵּר.⁠״ חֲדָא כר׳כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וַחֲדָא כְּרַבָּנַן. תַּנְיָא: רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הִלְכוֹת הֶקְדֵּשׁ, תְּרוּמוֹת, וּמַעַשְׂרוֹת – הֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש י״ב:ו׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ט
טור יורה דעה קט״ז:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה קט״ז:ה׳

^ב רמב״ם הלכות תשובה א׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ג
טור יורה דעה של״ח:א׳
שולחן ערוך יורה דעה של״ח:א׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.

E/ע

הערותNotes

על עסקי ראשית הזהרתי אתכם, דהיינו חלה דכ׳^א ראשית עריסותיכם.
נפל תורא הדרי^ב סכיני,⁠^ג פיר׳ נפל תורא לארץ העומד לשחיטה הכל אומ׳ הדרו את הסכין עד שלא יקום ויטרח אתכם להפילו פעם אחרת לארץ.

רשצז״ל:⁠^ד כלומ׳ האשה הזאת^ה כשהיא כבריאותה^ו פעמים שזכיותיה תולין ואין כח במקטרג להזכיר עונה, אבל משהגיע לפתח הסכנה [ו]⁠צריכה^ז לניסים שם (מזריכין) [מזכירין]⁠^ח עונותיה ומעשיה אם ראויה היא לנס אם לאו.
אדם יוצא לשוק וכו׳, פיר׳ פגעים מצויין שם ומריבות^ט ובעלי דינין גוים וישראל.
דומה^י למי^כ שנמסר לסרדיוט, פיר׳ להוליכו לפני שופט.
אמ׳ ר׳ חנין מאי קראה קטנתי מכל החסדים וכו׳, הוקטנו והומעטו זכיותי בשביל החסדים אשר עשית עמדי.
חש בראשו, פיר׳ חששא בעלמ׳ כלומ׳ מחוש קל.
דומה^ל כמי שנתנוהו בקולר, (מפני) [הוי]⁠^מ טפי משנמסר לסרדיוט וגריע מעולה לגרדיון^נ שאין דנין שם אלא להריגה על חטא חמור.
ואלו הן פרקלטין, (דעולה) [של העולה]⁠^ס למטה שדינו^ע בבית דין של מעלה (חשוב) [תשובה]⁠^פ ומעשים טובים.מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות)

הערות

^א במדבר ט״ו כ׳

^ב לפנינו, חדד

^ג לפנינו, לסכינא. בד״ס אות ד׳, סכינא

^ד ד״ה אבב חוטרא מילי

^ה בד׳ ליתא

^ו בד׳, בבריאות

^ז ד׳

^ח ד׳

^ט בד׳, מצויים שם מריבות. ובר״ן, שפגעין מצויין שם ומריבות

^י כ״ה בד״ס. ולפנינו מוסיף, בעיניו

^כ לפנינו, כמי

^ל כ״ה בד״ס. ולפנינו מוסיף, בעיניו

^מ ד׳

^נ יתכן דצ״ל כד׳, לגרדום

^ס ר״ן. ובד׳, שעושה

^ע בד׳, רצוי. וגריס, לב״ד

^פ ד׳

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון