גמרא
פירוש
וּבַגְּבוּלִין – כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרוּבּוֹ. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
2 כן בדפוס שונצינו. בדפוס וילנא: ״תנא״.
כמאכל בן דרוסאי, פיר׳ היה דרכו של בן דרוסאי בצלייתו לשום דבר או בשולו לצלות או לבשל שליש הצלייה או הבישול.
[דף יט:]
חררה, פיר׳ עוגת רצפיםא תרגום חררה.
רשצז״ל: יקרמו, כמו קרום.
(ו)התחתון,ב מפרש בגמרא.
[דף כ.]
איבעיג להו תחתון [האיך דלהדי תנור, א״ד תחתון האיך] דלהדיד גחלים.ה תא שמע דתניאו ר׳ אלעזרז אומ׳ כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור.
לישנא אחרינא (הם) [הא] נמי גמר[א] איבעי להו ר׳ אלעזר ארישא קאיי ולקולא או דילמ׳ אסופה קאיי ולחומרא.ח פיר׳ט שמעינן מיניה (מר) [מד]בעי על (דברו) [דברי] ר׳ אלעזר (שמו) [שמ׳עינן]י הילכ׳ כר׳ אלעזר.
ותוב לישנא אחרינא האי דאמ׳ ר׳ אלעזר כדי שיקרום התחתון שלה, אמור ארישא, אעני [=כלומר] ואין נותנין את הפת לתנור, וקולאכ קאיי כי משעה שידבק בתנור יקרם שהוא עם קיר התנור קודם הך שכנגד האור. או דילמא אסופה קאיי חררה שעל גבי הגחלים, ולחומרא כי לא יקרם תחתית החררה עד שיאפה העליון שלה מה[ו].ל ופשטינן דתניא ר׳ אלעזר אומ׳ כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור, ושמ׳ מינ׳ ארישא (אף) על הפת ולקולא שמ׳ מינ׳.
רחז״ל: צליית בשר בצל וביצה, אסיקנא כמאכל בן דרוסאי. וכל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו על גבי כירה אע״פ שאינה גרופה ולא קטופה.מ
תחתון של פת, אוקימנה קרימת פנים המדובקין בתנור. וכיון שקרמו /פניה מותר לשהותה, והכין מפרשא בפירקין דקמאנ דכירה.ס
רשצז״ל: בן דרוסאי, ליסטים היה ומבשל בישולו שליש ודורס ואוכל.
מתני׳ הנר משלשלין (אמ׳) [את]ע (משלשלין) הפסח וכו׳, כדכ׳פ וקחו לכם צאן, וכתי׳צ שה תמים זכר בן שנה וג׳. ידלו (חדא) [הדא] אל צאן אל מסמי [=תולין את הצאן הזה הנקרא] פסח בלילי ט״ו בניסן שחל להיות בשבת עם חשיכה. ואע״ג דמצותו להאכיל מתחלת הלילה עד חצות בלבד, לא חיישי׳ משום חיתוי גחלים משום דבני חבורה זריזין הן ולא מחתו בגחלים דמזהרי להדדי ומדכרי מקצת למקצת.
ומחיזיןק את האור במדורת בית המוקד, רשצז״ל: פיר׳ מחזין את האור, מעט [מעט]ר בעצים של מדורת בית המוקד שהיתה בעזרה והיא מתבערת והולכת משתחשך ולא חישינן שיהואש הכהנים צריכין להבע[י]רהת משתחשך (כדמסכת) [כדמפרש]א בגמרא.
בית המוקד, לשכה גדולה שהכהנים מתחממין שם במדורת אש הניסקת בה תמיד מפני שמהלכין יחפין על רצפת השיש שבעזרה.
ובגבולין כדי (שיצאת) [שיצית]ב האור ברובן,ג כלומ׳ חוץ לבית המקדש צריך להבעיר אדם מדורתו מבעוד יום כדי שתאחוז האור ברובן.
מאי רובן אמ׳ רב רוב כל אחד ואחד, פיר׳ כל עץ ועץ ולא תימר כיון דאחזה ברוב מניין העצים.
ושמואל אמ/׳ כדי שלא יאמרו הבא (עץ) [עצים]ד ונניח תחתיהן, פיר׳ כדי שלא יהיו צריכין לומ׳ הבא (עץ) [עצים] דקין ונניח תחתיהן להבעיר את (אילן) [אילו].
עץ יחידי, יע׳ (כשכה) [כשבה] גליטה [=כלומר עץה עבה].
(ד״א) ברוב עביו, פיר׳ (שיפע) [שיבער]ו האור [ברוב] עביו מתוכו.
רוב הקיפו, פיר׳ שתאחוז האש ברוב הקיפו מבחוץ.
חולתות,ז פיר׳ כלים שעושין מלולבין מתל קפאף (ואש/כההא) [ואשבההא] [=כגון קופות וכיוצא בהן].
מתקיףח ר׳ חסדא אידרבה איפכה מסתברא, פיר׳ כי היכיט דקנים כיי לא אגידי מבדרי וכי אגידי לא מבדרי.מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות)
הערות
א מ״א י״ט ו׳
ב כד׳
ג לפנינו, איבעיא
ד לפנינו, דגבי
ה לפנינו, האור
ו כ״ה בד״ס. ולפנינו ליתא
ז כ״ה בד״ס אות ז׳. ולפנינו, אליעזר
ח לא מצאתי גרסא זו או הבא אחריו, ולהפך מוכח בראשונים שדנו בזה שלא גרסו כן וצ״ע
ט מיותר. א״נ חסר פירושו
י יתכן דצ״ל, ש״מ
כ נדצ״ל, ולקולא
ל תמוה דכיון שמונח על הגחלים עצמם בודאי שתחתיתו נקרם תחלה
מ נדצ״ל, קטומה. וכד׳
נ בד׳, דלקמן
ס לז:
ע כלפנינו
פ שמות י״ב כ״א
צ שמות י״ב ה׳
ק כ״ה בד״ס. ולפנינו, ומאחיזין
ר כד׳
ש בד׳, שמא יהו
ת כד׳
א כד׳
ב כד״ס. ולפנינו, שתאחז
ג לפנינו במשנה, ברובו. אך בגמ׳ ככאן
ד כלפנינו
ה חתיכת עץ.
ו א״נ צ״ל, שיכנס
ז לפנינו, חותלות
ח לפנינו מוסיף, לה
ט לכאורה צ״ל, היכא
י לכאורה מיותר
הערות
Gemara
Peirush