×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קכ״ה:גמרא
;?!
אָ
זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בַּטָּפִיחַ מְמַלְּאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. פְּקַק הַחַלּוֹן ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי פּוֹקְקִין בּוֹ וְאִם לָאו אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: תְּנַן הָתָם אֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית מַטָּהּ עַל צִידָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת אָמַר רַבָּה א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ אֲבָל בְּמַנִּיחַ נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר וְרַב יוֹסֵף א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ אֲבָל בְּמַנִּיחַ נַעֲשָׂה כִּיסּוּי להחבית. אָמַר רַבָּה מוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין הָאֶבֶן שֶׁבְּקֵירוּיָה אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת מְמַלְּאִין בָּהּ וְלָא הִיא הָתָם כֵּיוָן דְּהַדְּקַהּ שַׁוְּיַא דּוֹפֶן. אָמַר רַב יוֹסֵף וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין אִם לָאו אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ וְלָא הִיא הָתָם כֵּיוָן דְּלָא הַדְּקַהּ בַּטּוֹלֵי בַּטְּלַהּ. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה וּמָר סָבַר לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאָמְרִי לַהּ א״ראָמַר רַבִּי זֵירָא א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי לְמָקוֹם אֶחָד וּמָצָא נִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים וְאָמַר לְתַלְמִידָיו צְאוּ וְחַשְּׁבוּ כְּדֵי שֶׁנֵּשֵׁב עֲלֵיהֶן לְמָחָר וְלֹא הִצְרִיכָן רַבִּי לְמַעֲשֶׂה. ור׳ יוֹחָנָן אָמַר הִצְרִיכָן רַבִּי לְמַעֲשֶׂה מַאי אֲמַר לְהוּ ברַבִּי אַמֵּי אָמַר צְאוּ וְלַמְּדוּם אֲמַר לְהוּ רַבִּי אַסִּי אָמַר צְאוּ וְשַׁפְשְׁפוּם אֲמַר לְהוּ. אִיתְּמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת הֲוָה ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן שָׁאוּל אָמַר גָּשׁוֹשׁ שֶׁל סְפִינָה הֲוָה מ״דמַאן דַּאֲמַר גָּשׁוֹשׁ כ״שכׇּל שֶׁכֵּן סְוָאר ומ״דוּמַאן דְּאָמַר סְוָאר אֲבָל גָּשׁוֹשׁ קָפֵיד עֲלֵיהּ.: זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה כּוּ׳.: גקְשׁוּרָה אִין לֹא קְשׁוּרָה לָא לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנְיָא חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרָן לְעֵצִים וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לִישִׁיבָה צָרִיךְ לִקְשׁוֹר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין צָרִיךְ לִקְשׁוֹר. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְחוּבֶּרֶת בְּאִבֶּיהָ אִי הָכִי קָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע לְמַטָּה מג׳מִשְּׁלֹשָׁה רַב אָשֵׁי אָמַר דאפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא בִּתְלוּשָׁה גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִקְטוֹם.: פְּקַק הַחַלּוֹן כּוּ׳.: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ההַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִלָּה ביו״טבְּיוֹם טוֹב וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹסִיף שר״אשֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מוֹסִיפִין ביו״טבְּיוֹם טוֹב וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת ווחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת וא״צוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר ביו״טבְּיוֹם טוֹב.: וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ.: מַאי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב כָּהֲנָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
זמורה שהיא קשורה בטפ⁠[י]⁠חא וכו׳, זמורה כעיןב (אמיר) [עמיר] והיא זמורה של כרם ארוכה כמו חבל. וטפ⁠[י]⁠חג הוא כלי, פיר׳ דלי. ואמרה המשנה אם זמורה זו היתה קשורה בזו הכלי, ממלאין בה בשבת שעשאה מאיתמול במקום חבל (נעשה) [ועשה]⁠ד מעשה, ואם לאו אסור לחשב עליו בשבת להיותו בחבל. ואמ׳ (לי מר) [לימא]⁠ה מתני׳ דלא כרשב״ג, [דהא רשב״ג]⁠ו אומ׳ בחריות של דקל שגררןז לעצים ונמלך עליהן לישיבה אין צריך לקשר. ופריק ר׳ ששת זמורה זו מחוברת באביה, כלומ׳ מח⁠[ו]⁠ברתח בקרקע ואם לא קשרה מאיתמול לא [ביטלה],⁠ט ואינה דומה לחריות של דקל שהן (גבוהין) [גרורין].⁠י ואקשינן או הכי היכי מישתמש במחובר. ופרקינן למטה מג׳ (כד תנן) [כדתנן]⁠כ היו שרשין גבוהין מן הארץ ג׳ טפחים לא ישב עליהן, אם גבוהין ג׳ טפחי׳ הוא דאסיר הא בפחות [מותר לישב עליהן. מיהא שמעינן דפחות מג׳ במחובר לקרקע כקרקע דמי ומותר להשתמש בו. ויש אומרים כי המים הם קרובים]⁠ל מג׳ דלא אתי למחתך. ר׳ אשי אמ׳ אפי׳ תימ׳ בתלושה גזירה שמא יקטום. עד הנה מדברי רחז״ל.   {רש״י}
זמורה, של גפן.
שהיא קשורה בטפיח, רשצז״ל: פיר׳ פך ששואבין [בו]⁠מ מים מן הבור או מן המעין. ממלאין בה, דשויה כלי להך זמורה. גמר אמ׳ ר׳ ששת אפי׳ [תימא]נ רשב״ג הכא במאי עסיקינןס במחוברת באיביה.ע אופ הכי קא משתמש במחובר.צ למטה מג׳. ר׳ אשי אמ׳ אפי׳ [תימא]ק בתלושה גזירה שמא יקטום. פיר׳ למטה מג׳, סמוך לקרקע וכגון לשאוב מן המעיין שאינו עמוק. ומותר להשתמש באילן למטה מג׳ [כדאמרי׳]⁠ר בפ׳ בתרא דעירוביןש [היו שרשיו גבוהין מן הארץ ג׳ לא ישב עליהם,]⁠ת <אבלא אם אינן גבוהין מן הארץ ג׳ טפחי׳ הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן.>   פקק החלון, רחז״ל: כגון מסך העשוי לסתום החלון בין הוא מבגד בין הוא מזולתו, בזמן שקשור ותלוי פוקק⁠[י]⁠ןב בו ואם לאו אין פוקקין בו.   רשצז״ל: פקק החלון וכו׳ קשור, פיר׳ בחלון.⁠ג תלוי, שלא יהיה (נגדד) [נגרר]⁠ד לארץ, כלומ׳ שהחבל שהוא קשור בו אינו מגיע לארץ. [אין פוקקין בו,]ה דמיחזי כמוסיף על הבניין.   {רי״ף מט: מעירובין קב.}
הני כיפי דארבא וכו׳, רחז״ל פיר׳:⁠ו כמין קרשים כפופין על גבי הספינה ויש טבעות קבועות [בהן], וכשתהיה החמה זורחת חזקהז קושרין [ב]⁠אותןח טבעות מחצלאות ופורשיןט אותן על גבי הספינה מפני החמה. עכשיו אוי הני כיפי דארבא יש בהן טפח הם חשובין כאהלים, כד קימ׳ לןכ באהליל טומאה טפח. ואם אין בכל א׳ מהן רחב טפח ואין בין זה הקרש לזה הקרש ג׳ טפחים, (כגון) [כיון]⁠מ דקימ׳ לןנ כל פחות מג׳ כלבוד דאמי נעשו הקרשים כולן כאלו לבודים והנה הם אהל, למחר בשבת מביא מחצלאות ופורשס עליהן דמוסיף על אהלי עראי הוא ושארי.
אמ׳ ליה זיל כרוך (בוריא) [בודיא]⁠ע ושייר בה טפח ולמחר פריס עליה ושרי (בריר)⁠פ על גבי העצים מערב שבת ולתיהוי (הבוריא) [הבודיא]⁠צ כרוכה על גבי העצים לילי שבת כדי שיהא האויר נכנס על הצאן, ולמחר בשעת החמה פריס שאר (הבוריא) [הבודיא]⁠ק וכסה בה העצים להיות להן צל, דכיון דהוה בה מאיתמל פריסא מקצת (הבוריא) [הבודיא]⁠ר טפח נעשה אותו הטפח מאיתמל אהל עראיש מוסיף על אהלי עראי אתה ושרי לך.מהדורת הרב שניאור אידנסון, ירושלים תש"ע, באדיבות המהדיר (כל הזכויות שמורות)
הערות
א ד׳.
ב בד׳, היא כגון.
ג ד׳.
ד בד׳, ועשה בה.
ה ד׳.
ו ד׳.
ז כ״ה בר״ח נ.. ובד׳ כאן, שגרדן. ולפנינו, שגדרן.
ח ד׳.
ט ד׳.
י כעין ד׳.
ל ד׳.
מ ד׳.
נ לפנינו.
ס לפנינו, עסקינן.
ע כ״ה בד״ס. ולפנינו, באביה.
פ לפנינו, אי.
צ כ״ה בד״ס. ולפנינו מוסיף, לקרקע.
ק לפנינו.
ר ד׳.
ש צט:.
ת ד׳.
א מכאן אינו בד׳. ומסתמא השאר לנר.
ב ד׳.
ג כ״ה בד״ס רש״י. ובד׳ ליתא לדיבור זו.
ד ד׳.
ה ד׳.
ז בד׳ ליכא לב׳ המילים.
ח ד׳.
ט =ופורסין שבד׳.
י =אי. ובד׳, ואי.
כ אהלות פ״ג מ״ז.
ל נדצ״ל כד׳, אהלי. א״נ, דאהלי.
מ ד׳.
ס =ופורס.
ע ד׳.
פ הלשון משובש או חסר. ואם משובש יתכן דצ״ל כד׳, פרוס ושדייה (לדיר) [לבודייא]. במקום ׳ולמחר פריס׳ וכו׳. ואם חסר צ״ל כו׳.
צ ד׳.
ק ד׳.
ר ד׳.
ש בד׳, עכשיו.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144