כ״ה במשנה. ולעיל (עי״ש הע׳ 8) ליתא תי׳ ׳שם׳ כברש״י (ובר״ח ורחב״ש: ׳שני גדודיות׳).
לפנינו ברש״י ליתא. ועי׳ בפי׳ רש״י למשנה לעיל (ד״ה בית) שפי׳: ׳גדודיות, שברי חומה של חרבות בתים, וישנן בתוך שבעים אמה ושירים לעיר׳. וכעין הפי׳ כאן יש ברחב״ש וז״ל: ׳אומ׳ ר״ש ז״ל, עיר היא מלאה בתים וחצירות שאין עליהן תקרה׳. ולכאורה היה לשניהם פי׳ ברש״י שלא הגיע לידינו (ועי׳ מש״כ שם בהע׳ 72). ונראה דהדגש ע״כ ׳שיש בה בתים׳, שבזה נחלקו רש״י והרמב״ם, כמבואר לעיל בהע׳ 16.
ברחב״ש שם (ראה הע׳ קודמת) הל׳: ׳עיר היא מלאה בתים וחצירות׳, משמע לכאורה דגם אם כל העיר אין עליה תקרה מהני, ועי״ש בהע׳ הנ״ל שדייקנו מל׳ רחב״ש דלא כחזו״א (סי׳ קי אות כ) שסבר ׳שבית בלא תקרה אף שמועיל לצרף לעיר, אינו מועיל לעשות עיר׳. ולרבינו א״ש.
רש״י ד״ה שאין עליהן תקרה.
כ״ה ברי״ף. ובגמ׳: ׳ת״ש׳.
לפנינו, ׳בה׳.
רש״י ד״ה נפש.
כ״ה ברש״י.
רש״י ד״ה והבורגנין.
רש״י ד״ה והבית שבים.
לפנינו (כאן ובהמשך) בגמ׳: ׳לה׳, וברי״ף: ׳בה׳.
לפנינו (בגמ׳ וברי״ף): ׳לחזן׳.
רש״י ד״ה ובית הכנסת.
כן נראה דצ״ל (והובא כן לעיל, ולכאן הועתק ב׳טעות הדומות׳).
רש״י ד״ה ובית עבודת כוכבים (בשינוי מועט).
כגי׳ הרי״ף כ״י נ״י, פי׳ ריו״נ, רש״י שברי״ף ורחב״ש וכן בכ״י וד״י (ראה דק״ס, ט). ולפנינו בגמ׳: ׳והאורוות׳, וברי״ף: ׳והאוריאות׳.
רש״י ד״ה והאורוות (ורבינו ורש״י פי׳ כ״א לפי גירסתר).
כגי׳ הרי״ף (ודלא כבהגהות מא״י). ובגמ׳: ׳והאוצרות שבשדות שאין להן בית דירה׳.
רש״י ד״ה אוצרות.
כגי׳ ספר העתים
(סי׳ סג), ספר הרוקח (סי׳ קפו) וריב״ח (עמ׳ קלה). ולפנינו (בגמ׳ וברי״ף): ׳ושובך׳.
לשון רש״י ד״ה והבורגנין שבתוכה.
כצ״ל, עפ״י הגמ׳ והרי״ף.
רש״י ד״ה בית שבספינה.
רש״י ד״ה צריפין.
לפנינו ברש״י: ׳כשיעור׳.
ברש״י שלפנינו נוספה תי׳ ׳עיר׳.
ברש״י שלפנינו נוספה תי׳ ׳אלפים׳.