גמרא
פירוש
וְקָטָן. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה לְדִידָךְ קַשְׁיָא וְלִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא הָא תַּנְיָא חֲמִשָּׁה שֶׁגָּבוּ אֶת עֵירוּבָן כְּשֶׁהֵם מוֹלִיכִין אֶת עֵירוּבָן לְמָקוֹם אַחֵר אֶחָד מוֹלִיךְ לְכוּלָּן הוּא נִיהוּ דְּקָא קָנֵי וְתוּ לָא הוּא נִיהוּ דְּקָא דָּיַיר וְתוּ לָא. אֲמַר לֵיהּ לָא לְדִידִי קַשְׁיָא וְלָא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא שְׁלִיחוּת דְּכוּלְּהוּ קָא עָבֵיד. אָמַר רַבָּה אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב אהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות עירובין ד׳:כ״ג
רמב״ם הלכות עירובין ה׳:ז׳
טור אורח חיים שע״ח:א׳
טור אורח חיים שפ״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שפ״ו:ט׳
רמב״ם הלכות עירובין ה׳:ז׳
טור אורח חיים שע״ח:א׳
טור אורח חיים שפ״ו:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים שע״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים שפ״ו:ט׳
ב רמב״ם הלכות עירובין ז׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים ת״ט:י״א
שולחן ערוך אורח חיים ת״ט:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים ת״ט:י״א
שולחן ערוך אורח חיים ת״ט:י״א
ה רמב״ם הלכות עירובין ז׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים ת״ט:י״א
שולחן ערוך אורח חיים ת״ט:י״א
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן א׳
טור אורח חיים ת״ט:י״א
שולחן ערוך אורח חיים ת״ט:י״א
[מט, ב, רי״ף שם] אמ׳ רבא1 וכו׳. [מט, ב, רי״ף סי׳ תרכא] משנה ג מתני׳, מי2 שבא בדרך3 והוא4 ירא שמא תחשך, והיה מכיר אילן או גדר וכו׳. רשצז״ל פיר׳5, מי שבא בדרך וחשכה לו גרסי׳, והיה מכיר אילן או גדר, והוא בסוף אלפים ממקום רגליו, ומהאילן ולביתו אלפים. ואמ׳ תהא6 שביתתי תחתיו. פיר׳7 ומשם יהא לו8 אלפים. דאע״ג דהשתא (קדוש) [קדיש] יומא, מצינא9 למיזל אלפים עד התם, דהוא מקום שביתתו10, ומשם11 יהא לו12 אלפים לכאן ואלפים לצד ביתו, לא אמר כלום. פיר׳13 דלא היה מקום מסויים. ואם אמ׳14 שביתתי בעיקרו וכו׳. פיר׳15 גדר או אבנים, ואמ׳ שביתתי בעיקרו16, ויודע הוא שמעיקרו ועד ביתו אין יותר מאלפים, קנה לו שביתה [בעיקרו, הואיל וסיים את מקומו. ואותה שביתה] 17 קונה לו אלפים לצד רגליו ואלפים לצד ביתו. נמצא מהלך וכו׳. [גמ׳ ורי״ף שם] [גמ׳] 18 מאי לא אמ׳ כלום. רב אמ׳,19 לא אמ׳ כלום כל עיקר, ואפי׳20 לתחתיו לא מצי אזיל. פיר׳21 לא אמ׳ כלום, ולא יזוז ממקומו, שהרי 22 אין לו שביתה, עקר23 דעתו ולבו מיכן. ובתחת האילן נמי לא קנה שביתה24. ואע״ג שכל תחתיו של גוף25 האילן בתוך26 אלפים אמה למקום רגליו, הואיל ולא פירש אלו ד׳ אמות בתחתיו של אילן, לאו שביתה היא. ושמואל אמ׳, לא אמ׳ כלום (ו)לביתו וכו׳. פיר׳ לא אמ׳ כלום מיהא27 לביתו, אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל. פי׳28, דכי אמ׳ שמואל למילתיה כגון דהאי29 תחתיו של אילן בתוך אלפים למקום רגליו, וכל30 ד׳ אמות שאתה [נ]ותן לו לשביתה כולן ראויות לו, הולכך לביתו לא אמ׳ כלום, דהא רחוק מעיקרו אלפים אמה, כדתני במתני׳ מעיקרו ועד ביתו אלפים אמה. (ושמואל אמ׳) [ושמא הוא] 31 בחר לו ד׳ אמות הראשונות שתחת האילן אותן של צידו, דמשם32 ועד ביתו יותר מאלפים, כל רוחב נוף האילן33. ונעשה תחתיו של אילן חמור גמל וכו׳. פיר׳34 ונעשה תחתיו של אילן רוחב נטיית גופו35 של אילן, אם הוא רוחב כ׳ או ל׳ אמות, נעשה לו חמור וגמל, כלומר מושכו לכאן ולכאן. בא למדוד מן הצפון36, בסוף נטיית הנוף לצד ביתו אלפים, כדי שיגיעו לביתו. [מודדים] לו מן הדרום. פיר׳37, ואומ׳ שמא ד׳ ראשונות של צד רגליו בחר תחת האילן ומשם מודדין לו אלפים לביתו,38 ונמצא רחוק ל׳ אמה. בא למדוד מן הדרום39, מד׳ אמות ראשונות אלפים לצד רגליו, כדי שיכול לחזור לאחוריו ממקום רגליו ל׳ אמה, מודדין לו מן הצפון40 שמא [א]רבע41 אמות של סוף האילן לצד ביתו בחר לו, ומשם עד מקום רגליו יש לו אלפים אמה, ואין יכול לחזור לאחוריו אפילו פסיעה.באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל)
הערות
1 כגי׳ בכ״י אפ׳ וברי״ף כ״י נ״י (ראה דק״ס, ת). ולפנינו ברי״ף: ׳רב חמא בר גוריא. ובגמ׳: ׳אמר רבה׳.
2 כ״ה לפנינו (במשנה שבבלי ושבירושלמי). ובמשנה שברי״ף: ׳שהיה בא׳.
3 כגי׳ בכי״מ (ראה ד״ס, א), ריב״ח ורחב״ש. ולפנינו במשנה נוסף (עפ״י גי׳ רש״י דלהלן): ׳וחשכה לו׳. והתוספות רי״ד מהדות״נ הקשה: ׳אמר המורה, ..שחשיכה משמע שכבר חשיכה קודם שיאמר דבר, וזה לא יתכן שלאחר שהחשיך יאמר שביתתי בעיקרו של אילן, א״ו (אלא ודאי) מבע״י הי׳, והי׳ ירא שמא תחשך ולא יגיע שם, הילכך הקדים ואמר שביתתי שם׳. וריו״נ כתב (עפ״י הגמ׳ לקמן נא, א: ׳והא חשכה לו קתני׳): ׳וחשכה לו גרסינן, כלומר שהוא סמוך לחשיכה והוא עיף ולא רצה לזוז משם, אבל אם היה רוצה לטרוח וללכת, היה מגיע תחת האילן קודם שיבא השמש׳.
4 לפנינו במשנה כגי׳ רש״י (ראה הע׳ הבאה) ליתא: ׳והוא ירא שמא תחשך׳. ובכי״מ, ריב״ח, רחב״ש ותוס׳ רי״ד (הנ״ל בהע׳ קודמת) גרס: ׳והיה׳ ירא שמא תחשך.
5 ד״ה מי שבא בדרך וד״ה היה מכיר.
6 כגי׳ במשניות שברי״ף וכ״י אפ׳ (ראה דק״ס, א). ולפנינו ליתא תי׳ ׳תהא׳.
7 רש״י ד״ה ואמר שביתתי תחתיו.
8 כגי׳ ברש״י שברי״ף. ולפנינו: ׳יהיו לי׳ (וראה ההע׳ הבאות).
9 כן הגיה הב״ח. ולפנינו: ׳מצי׳.
10 כ״ה ברש״י ובהג׳ הב״ח: ׳שביתתי׳.
11 כגי׳ ברש״י שברי״ף. ולפנינו ברש״י: ׳ומשום הכי יש׳.
12 ברש״י שברי״ף (ראה הע׳ קודמת): ׳יש לו׳.
13 כה״פ בין לרב ובין לשמואל. וכ״כ בפי׳ רחב״ש (עי״ש הע׳ 7 ו13): ׳האי דקאמרי׳ במתני׳ שאם לא סיים מקום שביתתו לא אמ׳ כלום, רב אמ׳... ושמואל אמר׳.. (ועי׳ בפי׳ לגמרא).
14 כ״ה גי׳ רש״י. ולפנינו במשנה ליתא: ׳אמר׳.
15 לפנינו ברש״י ד״ה גדר: ׳חומת אבנים׳.
16 רש״י ד״ה אמר שביתתי בעיקרו.
17 כן צריך להשלים, דנשמט ב׳טעות הדומות׳ (מ׳שביתה׳ עד ׳שביתה׳).
18 כן נראה להשלים.
19 כגי׳ רחב״ש. ולפנינו (בגמ׳ וברי״ף): ׳אמר רב׳.
20 לפנינו (בגמ׳ וברי״ף): ׳דאפילו לתחתיו ׳של אילן׳ ׳.
21 רש״י ד״ה לא אמר כלום (בשינויים מעטים).
22 לפנינו ברש״י נוסף ׳במקום רגליו׳.
23 אפשר דצ״ל: ׳דעקר דעתו׳. ׳לפנינו ברש״י: ׳שהרי עקר׳. והתוספות רי״ד פי׳ כפשטות ל׳ הגמ׳, ד׳לא אמר כלום׳ ואמירתו כמאן דליתא, ולכן ׳שביתתו במקום רגליו׳
24 כן הגי׳ ברש״י שעל הרי״ף, בפי׳ ריב״ח ורחב״ש (עי״ש הע׳ 16). ולפנינו ברש״י נוסף: ׳דהא לא סיים׳ (כמוש״כ בסמוך: ׳הואיל ולא פירש..׳).
25 לפנינו ברש״י: ׳נוף׳.
26 כגי׳ ברש״י שברי״ף וריו״נ (וכן שינה בש״ס ׳עוז והדר׳). ולפנינו: ׳לתוך׳ .
27 כ״ה גם לשון רחב״ש.
28 רש״י ד״ה ושמואל אמר (בשינויים אחדים).
29 כגי׳ בפי׳ רחב״ש (עי״ש הע׳ 21) ולפנינו ברש״י: ׳דקאי כל נופו של אילן׳.
30 לפנינו ברש״י: ׳דכל׳.
31 כן הוא ברש״י.
32 כגי׳ רחב״ש ברש״י. ולפנינו: ׳ומשם׳.
33 לפנינו ברש״י נוסף: ׳אבל לתחתיו של אילן וכו׳ ׳ (ורבינו השמיט, דיש בו חזרה על הנאמר).
34 רש״י ד״ה ונעשה תחתיו (בשינוי מועט).
35 לפנינו ברש״י: ׳נופו׳ (וראה לעיל הע׳ 180).
36 רש״י ד״ה בא למדוד מן הצפון (בשינוי מועט).
37 רש״י ד״ה מודדים לו מן הדרום (בשינויים מעטים).
38 כגי׳ בד״ש (דק״ס, ו). ולפנינו: ׳ולביתו׳ (וראה מהרש״ל, מהרש״א ותורת חיים).
39 רש״י ד״ה בא למדוד מן הדרום.
40 רש״י ד״ה מודדין לו מן הצפון.
41 כן הוא ברש״י.
הערות
Gemara
Peirush