Sefer HaNer Berakhot 40b – ספר הנר ברכות מ:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אֲבָל הֵיכָא דְּכִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְפֵירֵי לֵיתֵיהּ לִגְווֹזָא דַּהֲדַר מַפֵּיק, לָא מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״ אֶלָּא ״בפה״אבּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״.: וְעַל כּוּלָּן אִם אָמַר ״שֶׁהַכֹּל״ וְכוּ׳.: אִתְּמַר. רַב הוּנָא אָמַר: חוּץ מִן הַפַּת וּמִן הַיַּיִן. וְרַבִּי יוֹחָנָן ^אאָמַר: אפי׳אֲפִילּוּ פַּת וְיַיִן. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: רָאָה פַּת וְאָמַר: ״כַּמָּה נָאָה פַּת זוֹ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ״ – יָצָא. רָאָה תְּאֵנָה וְאָמַר ״כַּמָּה נָאָה תְּאֵנָה זוֹ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ״ – יָצָא, דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר. ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ^בכׇּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. נֵימָא רַב הוּנָא דְּאָמַר כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי, ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כר׳כְּרַבִּי מֵאִיר?! אָמַר לָךְ רַב הוּנָא: אֲנָא דַּאֲמַרִי אפי׳אֲפִילּוּ לר׳לְרַבִּי מֵאִיר, עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר׳רַבִּי מֵאִיר הָתָם, אֶלָּא הֵיכָא דְּקָא מַדְכַּר שְׁמֵיהּ דְּפַת, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא קָא מַדְכַּר שְׁמֵיהּ דְּפַת אֲפִילּוּ ר׳רַבִּי מֵאִיר מוֹדֶה. ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי הָתָם אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָאָמַר בְּרָכָה דְּלָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן, אֲבָל אָמַר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״ דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן, אֲפִילּוּ ר׳רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. בִּנְיָמִין רָעֲיָא כְּרַךְ רִיפְתָּא, ^גוַאֲמַר: ״בְּרִיךְ מָרֵיהּ דְּהַאי פִּיתָּא״. אָמַר רַב: יָצָא. וְהָאָמַר רַב: כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם אֵינָהּ בְּרָכָה! דְּאָמַר: ״בְּרִיךְ רַחֲמָנָא מָרֵיהּ דְּהַאי פִּיתָּא״. וְהָא בָּעֵינַן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת? מַאי ^ד״יָצָא״ דְּקָאָמַר רַב – נָמֵי יָצָא יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה. מַאי קָמַשְׁמַע לַן? אע״גאַף עַל גַּב דַּאֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל. תְּנֵינָא: וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִים בְּכָל לְשׁוֹן: פָּרָשַׁת סוֹטָה, וִידּוּי מַעֲשֵׂר, וקריאת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. אִצְטְרִיךְ: סד״אסָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, הָנֵי מִילֵּי דַּאֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל כִּי הֵיכִי דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא אֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל כִּי הֵיכִי דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, אֵימָא לָא. ^הקמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: גּוּפָא. אָמַר רַב: כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם – אֵינָהּ בְּרָכָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ^וכׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה. אָמַר אַבָּיֵי: כְּוָותֵיהּ דְּרַב מִסְתַּבְּרָא, דְּתַנְיָא: ״לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי״ (דברים כ״ו:י״ג): לֹא עָבַרְתִּי – מִלְּבָרֶכְךָ, וְלֹא שָׁכָחְתִּי – מִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו. וְאִילּוּ מַלְכוּת לָא קָתָנֵי. ור׳וְרַבִּי יוֹחָנָן תָּנֵי: ״וְלֹא שָׁכָחְתִּי״ – מִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ וּמַלְכוּתְךָ עָלָיו.: מתני׳מַתְנִיתִין: וְעַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. ^זעַל הַחוֹמֶץ ^חוְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי, אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה, ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִין שִׁבְעָה – עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנוּ רַבָּנַן: ^טעַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, כְּגוֹן בְּשַׂר בְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְדָגִים אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. עַל הֶחָלָב וְעַל הַבֵּיצִים וְעַל הַגְּבִינָה אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל״. עַל הַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, וְעַל הַיַּיִן שֶׁהִקְרִים, וְעַל הַתַּבְשִׁיל שֶׁעִבֵּר צוּרָתוֹ אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל״. עַל הַמֶּלַח וְעַל הַזָּמִית וְעַל כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל״. לְמֵימְרָא דִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת לָאו גִּדּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ? וְהָתַנְיָא ^יהַנּוֹדֵר מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ – אָסוּר בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ, וּמוּתָּר בִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת, וְאִם אָמַר ״כׇּל גִּדּוּלֵי קַרְקַע עָלַי״ – אָסוּר אַף בִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. אָמַר אַבָּיֵי: מִירְבָּא רָבוּ מֵאַרְעָא, מֵינָקי לָא יָנְקִי מֵאַרְעָא. וְהָא ״עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ״ קָתָנֵי! תְּנִי: עַל דָּבָר שֶׁאֵין יוֹנֵק מִן הָאָרֶץ.: וְעַל הַנּוֹבְלוֹת:: מַאי נוֹבְלוֹת? ר׳רַבִּי זֵירָא ור׳וְרַבִּי אִילְעָא. חַד אָמַר: ^כבּוּשְׁלֵי כַמְרָא. וְחַד אָמַר: תַּמְרֵי דְזִיקָא. תְּנַן, ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, הַיְינוּ דְּקָרֵי לֵיהּ ״מִין קְלָלָה״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא – מַאי מִין קְלָלָה? אַשְּׁאָרָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, הַיְינוּ דִּמְבָרְכִינַן עֲלַיְיהוּ ״שֶׁהַכֹּל״. אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא, ״שֶׁהַכֹּל״?! ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְבָרוֹכֵי! אֶלָּא, בְּנוֹבְלוֹת סְתָמָא כ״עכּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבוּשְׁלֵי כַמְרָא נִינְהוּ. כִּי פְּלִיגִי בְּנוֹבְלוֹת תְּמָרָה. דִּתְנַן: ^להַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי: הַשִּׁיתִין, וְהָרִימִּין, וְהָעוּזְרָדִין, בְּנוֹת שׁוּחַ, וּבְנוֹת שִׁקְמָה, וְגוּפְנִין, וְנִצְפָּה, וְנוֹבְלוֹת תְּמָרָה. שִׁיתִין, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִין תְּאֵנִים. רִימִּין – כַּנְדֵי. הָעוּזְרָדִין – טוּלְשֵׁי. בְּנוֹת שׁוּחַ, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּאֵינֵי חִיוָּרָתָא. בְּנוֹת שִׁקְמָה, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוּבְלֵי. גּוּפְנִין – שִׁילְהֵי גּוּפְנֵי. נִצְפָּה – פִּרְחָה. נוֹבְלוֹת תְּמָרָה – ר׳רַבִּי אִילְעָא ור׳וְרַבִּי זֵירָא, חַד אָמַר: בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, וְחַד אָמַר: תַּמְרֵי דְזִיקָא. בִּשְׁלָמָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי סְפֵיקָן הוּא דְּפָטוּר, הָא וַדָּאָן – חַיָּיב. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא – וַדָּאָן חַיָּיב?! הֶפְקֵרָא נִינְהוּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁעֲשָׂאָן גּוֹרֶן. דא״רדְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: ^מהַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁעֲשָׂאָן גּוֹרֶן – הוּקְבְּעוּ לְמַעֲשֵׂר. אִיכָּא דְּאָמְרִי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ברכות ח׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים קס״ז:י׳
טור אורח חיים ר״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קס״ז:י׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ו:א׳

^ב רמב״ם הלכות ברכות א׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז

^ג טור אורח חיים קס״ז:י׳
טור אורח חיים קפ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קס״ז:י׳
שולחן ערוך אורח חיים קפ״ז:א׳

^ד טור אורח חיים קס״ז:י׳
טור אורח חיים קפ״ז:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קס״ז:י׳
שולחן ערוך אורח חיים קפ״ז:א׳

^ה רמב״ם הלכות ברכות א׳:ו׳

^ו רמב״ם הלכות ברכות א׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים רי״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רי״ד:א׳

^ז רמב״ם הלכות ברכות ח׳:ח׳
טור אורח חיים ר״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:א׳-ב׳

^ח רמב״ם הלכות ברכות ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים ר״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:א׳

^ט רמב״ם הלכות ברכות ח׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ז
טור אורח חיים ר״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:א׳

^י רמב״ם הלכות נדרים ט׳:י״א
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רי״ז:כ״ג
שולחן ערוך יורה דעה רי״ז:כ״ג

^כ רמב״ם הלכות ברכות ח׳:ח׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור אורח חיים ר״ב:ט׳
טור אורח חיים ר״ד:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ב:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״ד:א׳

^ל רמב״ם הלכות מעשר י״ג:א׳

^מ רמב״ם הלכות תרומות ב׳:ט׳

E/ע

הערותNotes

ועל הגובאי – פיר׳ ארבה. ונקרא שמו גובאי מלך על שום דגאבו דינה דמריה.⁠^א יין שהקרים – פיר׳ שאין בו לא טעם יין ולא טעם חומץ.⁠^ב כל שהוא מין קללה – כגון הנובלות וגובאי וכיוצא בהן,⁠^ג אין מברכין עליהן. אסיקנא: נובלות דמתני׳ הכא דאינן סתמא דברי הכל בושלי כומרא נינהו, ואינן פגין שאין נכשרין לאכילה כלל וכומרין אותן בעפר להתבשל ועיקרו מלשון מכמורת.⁠^ד ושנינו במעשרות פרק ד׳^ה הכובש השולק המולח (בשר) [בשדה] המוכמר^ו באדמה. ובתלמוד איזהו נשך:⁠^ז והוא מחוסר מכמר עיולי לבי רפא, וכיון שאינן פרי גמור האוכלן מברך עליהן שהכל. ותמרי דשאדי להו זיקא דברי הכל בורא פרי העץ דפירא מעליא הוא.⁠^ח רבי׳ האיי ז״ל:⁠^ט ולענין ברכת תמרי דשאדי להו זיקא ב׳ פ׳ ה׳^י (שעיפסה) [שעיפשה] פיר׳ (ניסנת) [איסנת].⁠^כ שעיברה צורתו – פיר׳ נתן ופסד ותגייר ען צורתה.⁠^ל ועל הזוהמית^מ – יעקרינן מתל מרקה קרצת.⁠^נ כמהין ופטריות – פיר׳ אל כמא ואל פטר. רחז״ל:⁠^ס ותריצנה על דבר שאינו מן הארץ שהכל נהיה בדברו, וכמהין ופטריות אע״ג דמארעא קא רבו לא ינקי מארעה אלא מאוירא ינקי. ירושלמי:⁠^ע החמיץ יינו בא גובאי ראה נובלות אומר ברוך דיין האמת בא לאכלן אומר שהכל נהיה בדברו. מתני׳ היו לפניו מינים הרבה וכו׳ עליו הוא מברך – פיר׳ ופטר את השאר^פ וחכמים אומרים מברך על אי זה מהם שירצה. רבי׳ האיי ז״ל:⁠^צ היו לפניו מינים הרבה אם היו ביניהם עיקר (עמו וטפילה) [ועמו טפילה] מברך על העיקר ופוטר את הטפילה, ואפילו אותו טפילה מה׳ המינים של עץ האמורים בפיסוק והעיקר ירק, [מברך] בורא פרי האדמה על הירק, אי נמי שהכל, ופוטר את הטפילה. כגון צנון וזית. אבל אין בהם עיקר וטפילה פליגי ר׳ יהודה ורבנן במתניתין (כיד אמירא) [כדאמרן] היו לפניו מינין הרבה סתמא ר׳ יהודה סבר מין שבע עדיף ומברך עליה, ורבנן סברי חביב עדיף ועליה מברך.מהדורת הרב מאיר דוד בן-שם, ירושלים תשי"ח, באדיבות משפחת המהדיר (כל הזכויות שמורות)

הערות

^א בירושלמי תענית פ״ג ה״ו: ״ולמה נקרא שמו גובי, דו גבי דינא דמריה״. ומ״ש כאן שנקרא ״גובאי מלך״ לא מצינו במקום אחר וצ״ב.

^ב ראה רי״צ גיאת ח״א עמ׳ ד׳ בשם רב שרירא גאון: ״ריחא חמרא וטעמיה חלא היינו יין שהקרים״, הובא באוצה״ג התשובות עמ׳ 92. ובפיהמ״ש להרמב״ם מעשר-שני פ״ד ה״ב פירש, שהתחיל להחמיץ. וכ״פ הר״ש.

^ג ראה תר״י כאן.

^ד כ״ה בערוך ע׳ כמר א. וראה או״ז ח״א סי׳ קע״ה בשם ר״ח וכ״ה בתוס׳ הרא״ש ורי״ח בשמו, הובא באוצה״ג פיר״ח עמ׳ 49.

^ה משנה א׳.

^ו לפנינו שם: ״המכמן״, ובירושלמי: ״המכמר״. ובדק״ס מכתי״מ: ״המכמיר״.

^ז ב״מ ע״ד א׳.

^ח כ״ה בפיר״ח הנ״ל.

^ט קטע זה לא נודע לנו ממקום אחר.

^י צ״ל: ״בורא פרי העץ״, ראה לעיל 136 בשם ר״ת.

^כ תרגומו: נתעפשה.

^ל תרגומו: הסריח ונפסד והשתנה מצורתו.

^מ לפנינו: ״הזמית״. ובדק״ס מכתי״פ: ״הזומית״. וראה ערוך השלם ע׳ זמית.

^נ נראה משובש ואולי הכוונה כמ״ש הטור סי׳ ר״ד בשם רה״ג: הקצף העולה על רתיחת הקדרה.

^ס ראה או״ז ואוצה״ג שם (ציון 132).

^ע בפרקין ה״ג, עי״ש.

^פ ראה רש״י מ״א א׳ ד״ה בשברכותיהם.

^צ קטע זה מפריה״ג לא נודע לנו ממקום אחר.

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון