גמרא
פירוש
אַקַּמְטְרָא – אכִּכְלִי בְּתוֹךְ כְּלִי דָּמֵי.הדרן עלך מי שמתו
פרק ד – תפלת השחר
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א טור אורח חיים מ׳:ב׳
טור אורח חיים ר״מ:ו׳
טור יורה דעה רפ״ב:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים מ׳:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״מ:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:ח׳
טור אורח חיים ר״מ:ו׳
טור יורה דעה רפ״ב:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים מ׳:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״מ:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה רפ״ב:ח׳
ח רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים פ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ט:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים פ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ט:א׳
ט רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים פ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ט:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים פ״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ט:א׳
י רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ח:ב׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ח:ב׳
כ רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ג׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ח:א׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים ק״ח:א׳
שולחן ערוך אורח חיים ק״ח:א׳
אמ׳ רבא הני בתי כסאות דפרסאי אע״ג דאית בהו צואה כסתומות דמיאן – רבסז״ל: פיר׳ בית הכסא זה כך צורתו, חופרין חפירה עמוקה ובסופה עושין אמה א׳ מכסין פי החפירה ולרחוק ממנה עושין אצטבע וחורצין בה חריץ רחבו בטפח ותחתיהן מדרון. בשעה שנופל שם שום דבר אינו נתפש אלא מתגלגל והולך לו, כגון זה מותר לקרות קרית שמע כנגדו. ויש אומ׳ כי כגון זה לא בציר מגרף של רעי, וזה שאמ׳ רבא, כגון אותן שנותנין בתוך החריץ עמוד ברזל דק על ראשו לוח ברזל או נחושת וכיוצא בזה שעומד למטה משפת המושב במשקל ואומנות, ומשנופל שם אפי׳ כל שהוא נוטה הלוח ונפתח מקום ל[י]רידתו ליריד לו וחוזר לו. והני מילי דליכא ריחא אבל איכא ריחא בעי לאיתרחוקי ממקום שכלה הריח ד׳ אמות.א
רשצז״ל:ב הני בתי כסא דפרסאי – שהם חופרין חפירה באלכסון כלפי חוץ והכסוי של חפירה כלפי פנים וכשנפנה מתגלגל הפרש ונופל כלפי חוץ, דכבית הכסא חדתא שאין בו צואה דאמי ומותר לקרות קרית שמע כנגדו דכסתומין דאמי. מתני׳ זב שראה קרי וכו׳ – ר׳ דאמ׳ ז״ל:ג זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע, תני מי שבאה טומאה קלה אחר חמורה, והמשמשת וראתה דם נדה טומאה חמורה אחר קלה. וגמרינן מינה בעל קרי שראה זב בכולהו סבירא ליה לר׳ יהודה דאמ׳ אין צריכין טבילה דקא מיטמא טומאה חמורה ורבנן סברי מצוה היא אע״פ שאינה מביאה לידי טהרה, והילכ׳ כרבנן. וגמרי׳ מינה דאע״פ שאנו טמאין עכשיו בגלות צריכין אנו טבילה או רחיצה מטומאה שהן קלות ממנה משום דמצוה היא.
רחז״ל:ד זב שראה קרי וכו׳. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע – שהן יושבין בטומאה חמורה (ואי דיני) [ואירע] טומאה קלה, והמשמשת שראת נדה – יושבת בטומאה קלה, צריכין טבילה ור׳ יהודה פוטר. וכן תני ר׳ חייא בעל קרי שראה זב צריך טבילה ור׳ יהודה פוטר. וקימא לןה כרבנן דמצטרכי טבילה בטומאה קלה ואע״ג דטומאה חמורה השתא אינו עולה לטהרה אפי׳ הכי מצוה קא עביד, שמ׳ מינ׳ דהאידנא אע״ג דאנן בארץ טמאה ואין לנו טהרה לגמרי צריכין אנו טבילה מכל טומאה דמצוה היא.
פרק רביעי תפלת השחר וכו׳. כי תניא ההיא לותיקין – פיר׳ ותיקין המקדימין למצות ומחזירין לעשות דבר בזמנו.ו
ירושל׳:ז כתי׳ לאהבה את יו׳י אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם, וכי יש עבודה בלב אלא אי זו זו, זו תפלה. וכן בדניאל הוא אומ׳ אלהך די אנת פלך ליה בתדירא, (וכן) [וכי] יש פולחן בבבל, אי זו זו, זו תפלה, כדכ׳ וזמנין תלתא ביומא הוא בריך על ברכוהי וג׳. יכול לא יהא מתפלל אלא ביום וכו׳.מהדורת הרב מאיר דוד בן-שם, ירושלים תשי"ח, באדיבות משפחת המהדיר (כל הזכויות שמורות)
רשצז״ל:ב הני בתי כסא דפרסאי – שהם חופרין חפירה באלכסון כלפי חוץ והכסוי של חפירה כלפי פנים וכשנפנה מתגלגל הפרש ונופל כלפי חוץ, דכבית הכסא חדתא שאין בו צואה דאמי ומותר לקרות קרית שמע כנגדו דכסתומין דאמי. מתני׳ זב שראה קרי וכו׳ – ר׳ דאמ׳ ז״ל:ג זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע, תני מי שבאה טומאה קלה אחר חמורה, והמשמשת וראתה דם נדה טומאה חמורה אחר קלה. וגמרינן מינה בעל קרי שראה זב בכולהו סבירא ליה לר׳ יהודה דאמ׳ אין צריכין טבילה דקא מיטמא טומאה חמורה ורבנן סברי מצוה היא אע״פ שאינה מביאה לידי טהרה, והילכ׳ כרבנן. וגמרי׳ מינה דאע״פ שאנו טמאין עכשיו בגלות צריכין אנו טבילה או רחיצה מטומאה שהן קלות ממנה משום דמצוה היא.
רחז״ל:ד זב שראה קרי וכו׳. זב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע – שהן יושבין בטומאה חמורה (ואי דיני) [ואירע] טומאה קלה, והמשמשת שראת נדה – יושבת בטומאה קלה, צריכין טבילה ור׳ יהודה פוטר. וכן תני ר׳ חייא בעל קרי שראה זב צריך טבילה ור׳ יהודה פוטר. וקימא לןה כרבנן דמצטרכי טבילה בטומאה קלה ואע״ג דטומאה חמורה השתא אינו עולה לטהרה אפי׳ הכי מצוה קא עביד, שמ׳ מינ׳ דהאידנא אע״ג דאנן בארץ טמאה ואין לנו טהרה לגמרי צריכין אנו טבילה מכל טומאה דמצוה היא.
פרק רביעי תפלת השחר וכו׳. כי תניא ההיא לותיקין – פיר׳ ותיקין המקדימין למצות ומחזירין לעשות דבר בזמנו.ו
ירושל׳:ז כתי׳ לאהבה את יו׳י אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם, וכי יש עבודה בלב אלא אי זו זו, זו תפלה. וכן בדניאל הוא אומ׳ אלהך די אנת פלך ליה בתדירא, (וכן) [וכי] יש פולחן בבבל, אי זו זו, זו תפלה, כדכ׳ וזמנין תלתא ביומא הוא בריך על ברכוהי וג׳. יכול לא יהא מתפלל אלא ביום וכו׳.מהדורת הרב מאיר דוד בן-שם, ירושלים תשי"ח, באדיבות משפחת המהדיר (כל הזכויות שמורות)
הערות
א ראה תוס׳ כ״ה א׳ ד״ה ריח, שכנראה חולקים על זה. וע״ע טוש״ע או״ח סי׳ ס״ג סעיף ד.
ב ראה רש״י שלפנינו. וע״ע או״ז סי׳ קל״ה בשם ר״ח, ערוך ע׳ בית כסא, אוצה״ג פיר״ח עמ׳ 30 וגנזי שכטר ח״ב עמ׳ 374.
ג ראה מבוא. ודבריו דומים לפיר״ח שהובא להלן.
ד קטע זה לא הובא במקום אחר. וראה אוצה״ג התשובות עמ׳ 59. ופיר״ ׳ח עמ׳ 30.
ה מכאן עד סוף הקטע הובא בראבי״ה סי׳ פ״א בשם ר״ח בקצת שינויים ושם מסיים: ״דמצות עשה היא דכתיב ורחץ במים״.
ו ראה רש״י כאן.
ז בפרקין, עי״ש, וראה גמ׳ להלן ל״א א׳, תוספתא פ״ג ה״ו וספרי פ׳ עקב מ״א. וע״ע ״פירושים וחידושים בירושלמי״ לגינזבורג, ח״ג עמ׳ 3.
הערות
Gemara
Peirush