גמרא
פירוש
אֲבָל הוּא עַצְמוֹ פָּטוּר קַרְקַע עוֹלָם הִזִּיקַתּוּ.
כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר לִי מִכְּדֵי אאַבְנוֹ וְסַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ בוְכוּלָּן אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן שׁוֹר וְלֹא אָדָם חֲמוֹר וְלֹא כֵּלִים.
גוְהָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן קְטָלָא דאֲבָל לְעִנְיַן נְזָקִין אָדָם חַיָּיב וְכֵלִים פְּטוּרִין.
וְרַב הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאַפְקְרִינְהוּ אֲבָל הֵיכָא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ מָמוֹנוֹ הוּא.
מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא {שמות כ״א:ל״ג} וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר שׁוֹר וְלֹא אָדָם חֲמוֹר וְלֹא כֵּלִים מִכָּאן אָמְרוּ נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ חַיָּיב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְאַבְנוֹ וְסַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ר״ח ז״ל: אמ׳ ר׳ אלעזר לא תימא נתקל באבן ונישף באבן – הוא דחייב, אבל נתקל בקרקע ונישף באבן פטור, אלא אפילו נתקל בקרקע ונישף באבן חייב כמאן כר׳ נתן, פיר׳ כיון דלדברי הכל אבנו כשהפקירה בור היא. אמ׳ ר׳ אלעזר נתקל בקרקע, ניתקל שור וכיוצא בו בקרקע ונחבט באבן ונשבר חייב בעל האבן כי הוא בעל הבור ודומה הקרקע הזה לשור שדחף את שור אחר לאבן שהוא בור, ואמרינן כמאן כר׳ נתן, דאי רבנן כי האי גונא פטרי ליה לבעל הבור, דתניא1 שור שדחף את חבירו לבור בעל השור חייב בעל הבור פטור, ר׳ נתן אומ׳ זה משלם מחצה וזה משלם מחצה, ואסיקנה לר׳ נתן תמן בעיקר פלוגתיהו כל היכא דליכא לאישתלומי מתורא משתלם ממארי דבירא כוליה הזיקא, הילכך כיון דקאמ׳ ר׳ אלעזר חייב כמאן כר׳ נתן כיון דליכא לאישתלומי מן הקרקע משתלם כל הנזק מבעל האבן וחלוקת ר׳ נתן ורבנן ופירוש טעמם בפרק שור שנגח את הפרה באחריתו וקימא לן לשמואל דהילכתא כוותיה בדיני וכר׳ אלעזר אליבא דר׳ נתן. עד הנה מדברי ר״ח ז״ל.
רב״ס ז״ל: כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי – פיר׳ ר׳ נתן ורבנן פליגי בראובן ושמעון שהזיקו ביחד והיתה שם עילה שמונעת שמעון מן התשלומין ופטרתו קסברי רבנן דכיון דליכא לאישתלומי משמעון לא משתלם חלק שמעון מראובן, אלא גובה מראובן חלקו של עצמו ומפסיד חלק שמעון, ור׳ נתן סבר כל היכא דליכא לאשתלומי משמעון משתלם הכל מראובן, חלקו של עצמו וחלק שמעון, והיינו דקאמרי הא מני ר׳ נתן היא דאמ׳ כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי2.
רשצז״ל: כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי – פיר׳ וזה דלא יכיל לאשתלומי מן הקרקע ישתלם מן בעל האבן.
אבל חכמים אומ׳ נתקל אנוס הוא ולפיכך פטור דתניא נשברה כדו ולא סלקה וכול׳ – פיר׳ והוזק בה אדם והוא כגון מי שהיה נושא כדה מלאה מים על כתיפו וניתקל ונפל ובשעת נפילתו נשברה כדו והלכו המים וטינפו את הכלים והזיקו, ר׳ מחייב וחכמים פוטרין והאי הוא דאמ׳ אביי לקמן דפליגי בשעת נפילה. ולא סילקה – פיר׳ והוזק בה אדם, והוא כגון מי שנפל ונשברה כדו ועמד והניח המים והחרסים והלך לו ולא סילקו והזיקו וזה הוא דאמ׳ אביי לקמן דפליגי לאחר נפילה. נפלה גמלו, פיר׳ והזיקה בשעת נפילתה ולא העמידה פיר׳ והזיקה כשהיא מונחת על הארץ. ר׳ מאיר סבר נתקל פושע הוא פיר׳ וחייב. ורבנן סברי נתקל לאו פושע הוא פיר׳ אלא אנוס הוא ופטור.בתוך: אהל ישעיהו, ירושלים תשס"א, באדיבות הרב הלל מן (כל הזכויות שמורות)
רב״ס ז״ל: כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי – פיר׳ ר׳ נתן ורבנן פליגי בראובן ושמעון שהזיקו ביחד והיתה שם עילה שמונעת שמעון מן התשלומין ופטרתו קסברי רבנן דכיון דליכא לאישתלומי משמעון לא משתלם חלק שמעון מראובן, אלא גובה מראובן חלקו של עצמו ומפסיד חלק שמעון, ור׳ נתן סבר כל היכא דליכא לאשתלומי משמעון משתלם הכל מראובן, חלקו של עצמו וחלק שמעון, והיינו דקאמרי הא מני ר׳ נתן היא דאמ׳ כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי2.
רשצז״ל: כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי – פיר׳ וזה דלא יכיל לאשתלומי מן הקרקע ישתלם מן בעל האבן.
אבל חכמים אומ׳ נתקל אנוס הוא ולפיכך פטור דתניא נשברה כדו ולא סלקה וכול׳ – פיר׳ והוזק בה אדם והוא כגון מי שהיה נושא כדה מלאה מים על כתיפו וניתקל ונפל ובשעת נפילתו נשברה כדו והלכו המים וטינפו את הכלים והזיקו, ר׳ מחייב וחכמים פוטרין והאי הוא דאמ׳ אביי לקמן דפליגי בשעת נפילה. ולא סילקה – פיר׳ והוזק בה אדם, והוא כגון מי שנפל ונשברה כדו ועמד והניח המים והחרסים והלך לו ולא סילקו והזיקו וזה הוא דאמ׳ אביי לקמן דפליגי לאחר נפילה. נפלה גמלו, פיר׳ והזיקה בשעת נפילתה ולא העמידה פיר׳ והזיקה כשהיא מונחת על הארץ. ר׳ מאיר סבר נתקל פושע הוא פיר׳ וחייב. ורבנן סברי נתקל לאו פושע הוא פיר׳ אלא אנוס הוא ופטור.בתוך: אהל ישעיהו, ירושלים תשס"א, באדיבות הרב הלל מן (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 לקמן נג,א.
2 יתפרש לקמן.
הערות
Gemara
Peirush