Sefer HaNer Bava Kamma 119b – ספר הנר בבא קמא קיט:‏ – Shas HaMeforash

וְלֹא יָטִיל בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חוּבִּין וְלֹא יִסְרוֹק הַבֶּגֶד לְשִׁתְיוֹ אֶלָּא לְעֶרְבּוֹ וּמַשְׁוֵיהוּ לְאׇרְכּוֹ אֲבָל לֹא לְרׇחְבּוֹ וְאִם בָּא לְהַשְׁווֹתוֹ עַד טֶפַח רַשַּׁאי. אָמַר מָר שְׁנֵי חוּטִין וְהָאֲנַן תְּנַן שָׁלֹשׁ לָא קַשְׁיָא הָא בְּאַלִּימֵי וְהָא בְּקַטִּינֵי.: וְלֹא יִסְרוֹק הַבֶּגֶד לְשִׁתְיוֹ אֶלָּא לְעֶרְבּוֹ וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא לָא קַשְׁיָא הָא בִּגְלִימָא הָא בְּסַרְבָּלָא.: וְלֹא יָטִיל בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חוּבִּין בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי חַד אוֹ דִּלְמָא אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי תְּרֵי תֵּיקוּ.: וּמַשְׁוֵיהוּ לְאׇרְכּוֹ אֲבָל לֹא לְרׇחְבּוֹ וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא לָא קַשְׁיָא הָא בִּגְלִימָא הָא בְּהֶמְיוֹנֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^אאֵין לוֹקְחִין מִן הַסּוֹרֵק מוֹכִין מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ ^בוּבִמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ לוֹקְחִין ^גוּבְכׇל מָקוֹם לוֹקְחִין מֵהֶן כַּר מָלֵא מוֹכִין וְכֶסֶת מְלֵאָה מוֹכִין מַאי טַעְמָא קְנָנְהוּ בְּשִׁינּוּי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אֵין לוֹקְחִין מִגַּרְדִּי לֹא אִירִין וְלֹא נִירִין וְלֹא פּוּנְקָלִין וְלֹא שִׁיּוּרֵי פַּקְיעִוֹת. אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶּגֶד מְנוּמָּר עֵרֶב וּשְׁתִי טְוִוי וְאָרִיג. אָמְרִי הַשְׁתָּא טְוִוי שָׁקְלִי אָרוּג מִבַּעְיָא מַאי אָרִיג תִּיכֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן אֵין לוֹקְחִין מִן הַצַּבָּע לֹא אוֹתוֹת וְלֹא דּוּגְמוֹת וְלֹא תְּלוּשִׁים שֶׁל צֶמֶר אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶּגֶד צָבוּעַ טְוִוי בְּגָדִים הַשְׁתָּא טְוִוי שָׁקֵיל בְּגָדִים מִיבַּעְיָא מַאי בְּגָדִים נַמְטֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הַנּוֹתֵן עוֹרוֹת לְעַבְּדָן הַקִּיצּוּעִין וְהַתְּלוּשִׁין הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהָעוֹלֶה וּמִשַּׁטֵּף בְּמַיִם הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.: אִם הָיָה שָׁחוֹר [וְכוּ׳].: א״ראָמַר רַב יְהוּדָה קַצָּרָא שְׁמֵיהּ וְקַצְרָא שָׁקֵיל לֵיהּ אָמַר רַב יְהוּדָה ^דהַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיַן תְּכֵלֶת וְיִצְחָק בְּרִי קָפֵיד עֲלַיְיהוּ.: הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר (מִן) [אֶת] הַחוּט כּוּ׳.: וְכַמָּה לִתְפּוֹר אָמַר רַב אַסִּי מְלֹא מַחַט חוּץ לַמַּחַט אִיבַּעְיָא לְהוּ מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט אוֹ דִלְמָא מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט מַשֶּׁהוּ. ת״שתָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר אֶת הַחוּט פָּחוֹת מִכְּדֵי לִתְפּוֹר בּוֹ וּמַטְלֵית שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט פָּחוֹת מִכָּאן חֲזֵי לְסִיכְּתָא אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט מַשֶּׁהוּ פָּחוֹת מִכָּאן לְמַאי חֲזֵי. אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט שְׁמַע מִינַּהּ.: מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ כּוּ׳.: וּרְמִינְהִי מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא בְּמַעֲצָד וְהַנִּפְסָק בִּמְגֵירָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַיּוֹצֵא מִתַּחַת מַקְדֵּחַ וּמִתַּחַת רָהִיטְנֵי וְהַנִּגְרָר בִּמְגֵירָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רָבָא בְּאַתְרָא דְּתַנָּא דִּידַן אִיכָּא תַּרְתֵּי חֲצִינֵי לְרַבָּתִי קָרֵי לַהּ כַּשִּׁיל וּלְזוּטַרְתִּי קָרֵי לַהּ מַעֲצָד בְּאַתְרָא דְּתַנָּא בָּרָא חַד הוּא דְּאִיכָּא וְקָרוּ לַהּ מַעֲצָד.: וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל כּוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מְסַתְּתֵי אֲבָנִים אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל מְפַסְּגֵי אִילָנוֹת מְפַסְּגֵי גְפָנִים מְנַקְּפֵי הִיגֵי מְנַכְּשִׁי זְרָעִים וְעוֹדְרֵי יְרָקוֹת בִּזְמַן שבעה״בשֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. א״ראָמַר רַב יְהוּדָה כְּשׁוּת וַחֲזִיז אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל בְּאַתְרָא דְּקָפְדִי יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל אָמַר רָבִינָא וּמָתָא מַחְסֵיָא אַתְרָא דְּקָפְדִי הוּא.:

הדרן עלך הגוזל ומאכיל

מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות גניבה ו׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה ע״א
טור חושן משפט שנ״ח:י״ב
שולחן ערוך חושן משפט שנ״ח:י״ב

^ב רמב״ם הלכות גניבה ו׳:ט׳
טור חושן משפט שנ״ח:י״א
שולחן ערוך חושן משפט שנ״ח:י״א

^ג רמב״ם הלכות גניבה ו׳:ט׳
טור חושן משפט שנ״ח:י״ב
שולחן ערוך חושן משפט שנ״ח:י״ב

^ד טור אורח חיים י״א:י״א
שולחן ערוך אורח חיים י״א:י״א

ר״ח ז״ל תנו רבנן אין לוקחין מוכין מן הסורק מפני שאינן שלו, ובמקום שנהגו להיות שלו, ובכל מקום לוקחין כד מלא מוכין וכסת מלא מוכין מאי טעמא דקננהו בשינוי. אם היה שחור על גבי לבן נוטל הכל והן שלו. אמ׳ רב יהודה הני חוטי קצרה שמיה וקצרה שקיל להו והכל עולין למנין תכלת. פיר׳ ובענן לשלשולי התכלת בכנף הטלית כמלא קשר גודל, ואמ׳ רב יהודה ואילו חוטין דשמיהו קצרה עולין למנין כמלא קשר גודל ויצחק בריה היה קפיד ולא היה מכניסם בחשבון מלא קשר גודל. החייט ששייר מן החוט מן החוט כדי לתפור בו חייב להחזיר לבעלים, ואוקימנה מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט. מטלית שהיא שלש על שלש בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן הרי הן של בעל הבית וחייב להחזיר כול׳. רב״ס ז״ל: אמ׳ רב אסי אמ׳ רב יהודה מלא אורך מחט וחוץ למחט ובעינן מלא מחט וחוץ למחט כמלא מחט, דהינו שנים כאורך המחט, או דילמא מלא מחט וחוץ למחט משהו, ופשטינן דמלוא מחט וחוץ למחט כמלוא מחט קאמ׳, מדתניא בסוף תוספת¹ בבא קמא דנזיקין החייט ששייר מן החוט פחות מכדי לתפור מטלית בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן הרי אלו של בעל הבית, אין בעל הבית מקפיד הרי אלו שלו. בעזרת אלהא די מלכותיה לעלמא ולעלמי עלמיא נהר בוצינא קדמאה די מן כלל בוציניא די סדרית ואדליקית לאנהרא על הלכות רבתי אנא זכריה ביר׳ יהודה נוחו בגן עדן אגמאתיבתוך: אהל ישעיהו, ירושלים תשס"א, באדיבות הרב הלל מן (כל הזכויות שמורות)

הערות

¹ הוא בתוספתא פי״א ה״ה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון