גמרא
פירוש
איָשֵׁן לֹא קָנָה בִּיבִמְתּוֹ אֶלָּא בְּנִתְקָע וְהָא אָמַר רַבָּה בנָפַל מִן הַגָּג וְנִתְקַע חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים גוּבִיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה. אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ וּתְקָפַתּוּ יְבִמְתּוֹ וּבָא עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶם אֲנוּסִים דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ וּתְקָפוּהוּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות יבום וחליצה ב׳:ג׳-ד׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
טור אבן העזר קס״ו:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״ו:ח׳
סמ״ג מצוות עשה נ״א
טור אבן העזר קס״ו:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״ו:ח׳
ב רמב״ם הלכות חובל ומזיק א׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה ע׳
טור חושן משפט תכ״א:י״א
שולחן ערוך חושן משפט תכ״א:י״א
סמ״ג מצוות עשה ע׳
טור חושן משפט תכ״א:י״א
שולחן ערוך חושן משפט תכ״א:י״א
ד רמב״ם הלכות יבום וחליצה ב׳:א׳
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ה׳:ט׳
טור אבן העזר ק״ע:י״ב
שולחן ערוך אבן העזר ק״ע:י״ב
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ה׳:ט׳
טור אבן העזר ק״ע:י״ב
שולחן ערוך אבן העזר ק״ע:י״ב
ה רמב״ם הלכות יבום וחליצה ב׳:א׳
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ה׳:ט׳
טור אבן העזר קס״ו:ב׳
טור אבן העזר ק״ע:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״ו:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר ק״ע:ב׳
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ה׳:ט׳
טור אבן העזר קס״ו:ב׳
טור אבן העזר ק״ע:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר קס״ו:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר ק״ע:ב׳
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: "עובדי כוכבים".
ישן לא קנה ביבמתו – פרש״י ז״ל משום דישן לאו בר דעת הוא ואין קנינו קנין ונר׳ מדבריו ז״ל שהוא ר״ל דאע״ג דביאת יבמה לא בעיא כוונה לקנות שאפילו בשוגג ובמזיד לשם זנות קנה מ״מ בעי׳ שיהא ראוי לקנות ולא נהירא חדא דהא קטן אי לאו דמעטיה קרא ה״ל בר יבום דהא חרש שאינו בר כונה ובר יבום והוא קונה ביבמה ועוד דהא לקמן בסוגיי׳ פרישנא דישן לא קנה משום דאמ׳ קרא יבמה יבא עליה עד דמתכוין לביאה כלומ׳ שיתכוון מיהת וישן מפני אונס שינה אפי׳ לביאה אינו מתכוון. ותקפתו יבמתו ובעלה – פי׳ שתקפתו והחזיק׳ בו עד שיבא מעצמו ונדבק עליה וכה״ג מצי לאוקומי ולא בעי׳ לאוקומא בעכו״מז. ואין כסף ושטר גומרים בה – פי׳ ואפילו לב״ש דאמר מדאמר קונה מן התור׳ וכדפרי׳ בפ׳ כיצד מן הירוש׳ ובודאי לב״ה דאמר מאמר מדרבנן הא דנקט שאין כסף ושטר גומרי׳ בה לאו דוקא והשת׳ מדאוריתא דרשי׳ ואפי׳ התחלה לא עבדי׳ אלא דנקטיה אגב דנקט ביאה גומרת בה א״נ משום ב״ש אפקתיה לדרבא וא״ת והא מוקמי׳ ליה בביאת שוגג ומזיד ממילא מ״ש ביאה כדרכה לכל הפחות דלא סגיא בלאו הכי וי״ל דאנן הכי פרכי׳ דמ״ל למדרש בה ביבמה יבא עליה תרתי ביאת שוגג וכדרכה ולייתר לן ולקחה לביאה שלא כדרכה דילמא כלו לביאה כדרכה ובהכי מייתר לן לביאה שלא כדרכה א״נ דכולי ביאת שוגג ומזיד ולקחו לביאה כדרכה דוקא דהיינו דרך קיחה על הרוב וביאה שלא כדרכה לא קני ביבמה וא״ת ולביאה שלא כדרכה למה לי קרא ליגמור ביאה ביאה מעריות דכתיב בהו משכבי אשה וכדאמרי׳ לחייבי לאוין וחייבי עשה י״ל דשאני הכא דעיקר יבום מפני הקמת זרע שא״א שלא כדרכה. הב״ע במתנמנם ונראין דברי האומר והוא ישן מוקמינן בהכי אבל ישנה אפילו ישנה גמורה דלא בעיא דעתה דידה כלל ואפילו לביאה דבדידיה תלא רחמנא יבא עליה ואע״ג דתנא תנא להו כחדא הא כדאיתא והא כדאיתא ולא עוד אלא איידי דנקט ישנה בצרתה נקט ישנה בדידיה וכן דעת מורי המובהק הר״ם ז״ל. חייב בה׳ דברי׳ כבר – פי׳ בפ״ק דב״ק ובפ׳ כיצד הרגל בשם ר״ה הרמב״ן ז״ל דלגבי׳ אפי׳ נפל ברוח שאינה מצויה שהוא אנוס גמור חייב אבל בצער ורפוי ושבת לא מחייב אלא היכא דנפל ברוח מצויה דאיכא צד פשיעה. קנס ובושת לא מחיי׳ – אפי׳ נתכוין להזיק עד שיתכוין לבייש וכדדרשי התם כדכתיב והחזיקה במבושיו וכדאמרי׳ הכא. שכן בידו לרבות אפילו אלפא – פי׳ שיכול לרבות כמה נשים ולאסור על זה באשת אח וכיון דכן אחמיר רחמנא נמי שיתחייב בהעראה וגמרי׳ מינה כל ערוה שהיא ע״י קדושי׳ כגון אשת אב וכלתו וחמותו ודודתו. אבל ערוה שאינה ע״י קדושי׳ כגון אמו ובתו ואחותו מנא לן. שכן איסור הבא מאליו – יש שפי׳ שהוא בא מעצמו ואינו מחוסר מעש׳ וא״כ לא שמעי׳ מינה עריות שאינן באות אלא ע״י קדושי׳ ואחרי׳ פירשו איסור הבא מאליו כי מתחלה היות הערוה בא האיסור עמה שלא היית שעת הכושר מעולם כגון אחותו ובתו ואחות אביו וכיוצא בהם שאינם תלויין בקדושי׳ וזה יותר מחוור לרבותי׳ ז״ל דאלו לפרוק׳ קמא היא אחות אביו ואחו׳ אמו אינו איסור הבא מאליו דמי לא עסקי׳ דלאחר שנולד הוא נשא אבי אביו או אבי אמו והוליד ממנה בת ומה לי נשא אבי אביו אשה או שנשא אחיו או בנו אשה ולזה הפי׳ ל״ג בסמוך מאי דגרסי במקצת נסחי. תיתי מנדה ואחות אם מה להנך שכן איסור הבא מאליו דהא נדה בא מאליו כי שעת הכושר היה לה אבל לפי׳ קמא גרסי לה ונסחו איכא דלא גרסי ליה אלא הג׳ תיתי חדא מתרתי מהי תיתי מנדה ואשת אח דמאי פרכת וכו׳ וא״ת מ״מ להאי גרסא ולהאי פי׳ אמאי לא פרכי דתיתי מנדה ואחות אב ואחות אם דמאי פרכי׳ ומאי צריכי׳ להקיש׳ דר׳ יונה וי״ל דהא מצינן למפר׳ כדפרכ׳ בסמו׳ מה להנך שכן אין אוסרן מתירן. ומעיקרא הוה ניחא לן לאתויי מנדה ואשת אח דקא סלקא דעתך דלית להו פרכא ונדחי לה מפני שאין אוסרה מתירה ממיל׳ אידחיא לה אידך ודכוותא בתלמוד טובא – מה לנדה ואשת אח שכן אין להם התר בחיי אוסרן פי׳ שכל זמן שהדם שותת אין להם התרה וטהרה אפי׳ כמה ימים ופרכי׳ ונדה ואשת אח בחיי אוסרן שאין להן התר ולאחר מכאן יש להן התר נדה ביומי תליא פי׳ שאפי׳ לא ראתה אלא דם טיפה כחרדל טומאה שבעה. אשת אח בבני׳ תליא רחמנא שאם יש לו בני׳ אסורה לאחיו וא״ת מ״מ מה להצד שכן אין להן היתר בחיי אוסרן קושטא הוא ושפיר מיפרך מה להצד י״ל דאה״נ ואלישנא בעלמא מתמה דלא מיתמר לדוקיא ובעיא לתרוצי מ״מ.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush