×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות מ״ג.גמרא
;?!
אָ
וְכִי רַבִּי לֹא שְׁנָאָהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא מִנַּיִן לוֹ. אֲמַר לֵיהּ וְהָא תְּנַן אמַסְרֵק שֶׁל פִּשְׁתָּן שֶׁנִּיטְּלוּ שִׁינָּיו וְנִשְׁתַּיְּירוּ בּוֹ שְׁתַּיִם טְמֵאוֹת וְאַחַת טְהוֹרָה וְכוּלָּן שֶׁנִּיטְּלוּ אַחַת אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָן טְמֵאוֹת. בשֶׁל צֶמֶר שֶׁנִּיטְּלוּ שִׁינָּיו אַחַת מִבֵּינְתַיִם טָהוֹר נִשְׁתַּיְּירוּ בּוֹ ג׳שְׁלֹשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד טָמֵא הָיְתָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מֵהֶן טָהוֹר נִיטְּלוּ ב׳שְׁנַיִם וַעֲשָׂאָן לְמַלְקֵט טְמֵאוֹת אַחַת וְהִתְקִינָהּ לְנֵר אוֹ לְמִיתּוּחַ טְמֵאָה. וקי״לוְקַיְימָא לַן דְּאֵין הֲלָכָה כְּאוֹתָהּ מִשְׁנָה אֲמַר לֵיהּ בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ זוֹ אֵינָהּ מִשְׁנָה. מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אִידִי בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא רֵישָׁא לְסֵיפָא דְּקָתָנֵי שֶׁל צֶמֶר שֶׁנִּיטְּלוּ שִׁינָּיו אַחַת מִבֵּינְתַיִם טָהוֹר הָא נִשְׁתַּיְּירוּ בּוֹ שְׁתַּיִם בְּמָקוֹם אֶחָד טָמֵא וַהֲדַר תָּנֵי נִשְׁתַּיְּירוּ בּוֹ ג׳שְׁלֹשׁ טָמֵא ג׳שָׁלֹשׁ אִין שְׁתַּיִם לָא. וּמַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא הָא בְּגַוָּויָיתָא הָא בְּבָרָיְיתָא. אֶלָּא מֵהָכָא דְּקָתָנֵי וְכוּלָּן שֶׁנִּיטְּלוּ אַחַת אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָן טְמֵאוֹת ואע״גוְאַף עַל גַּב דְּלֹא הִתְקִינָהּ אֵימָא סֵיפָא אַחַת וְהִתְקִינָהּ לְנֵר אוֹ לְמִיתּוּחַ טְמֵאָה הִתְקִינָהּ אִין לֹא הִתְקִינָהּ לָא. אָמַר אַבָּיֵי וּמַאי קוּשְׁיָא דִּלְמָא הָא בְּקַתַּיְיהוּ הָא בְּלָא קַתַּיְיהוּ. א״ראָמַר רַב פָּפָּא גוּמַאי קוּשְׁיָא וְדִלְמָא הָא בְּקַטִּינָתָא הָא בְּאַלִּימָתָא. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּמְסַיְּימִי בָּהּ דַּוְוקָנֵי זוֹ דברי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן. שָׁלַח ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין מְאָרְסִין תּוֹךְ ג׳שְׁלֹשָׁה וְכֵן עוֹשִׂים מַעֲשֶׂה. וְכֵן הָיָה ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר מְלַמְּדֵנוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל רוּבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרוּבּוֹ שֶׁל שְׁלִישִׁי וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם. אַמֵּימָר שְׁרָא לֵיאָרֵס בְּיוֹם תִּשְׁעִים אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים חוּץ מִיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ וְחוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְאָרְסָה בּוֹ הַהוּא לְעִנְיַן מֵינֶקֶת אִיתְּמַר דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין כ״דעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוֹדֶשׁ חוּץ מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ וְחוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְאָרְסָה בּוֹ. וְהָא הָהוּא דַּעֲבַד סְעוּדַת אֵירוּסִין בְּיוֹם תִּשְׁעִים וְאַפְסְדֵיהּ רָבָא לִסְעוֹדְתֵּיהּ הָהִיא סְעוּדַת נִשּׂוּאִין הֲוַאי. דוְהִלְכְתָא צְרִיכָה לְהַמְתִּין כ״דעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוֹדֶשׁ חוּץ מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ וְחוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְאָרְסָה בּוֹ וּצְרִיכָה לְהַמְתִּין ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים חוּץ מִיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ וְחוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְאָרְסָה בּוֹ.: חוּץ מִן הָאַלְמָנָה וְכוּ׳.: אָמַר רַב חִסְדָּא ק״וקַל וָחוֹמֶר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאָסוּר לְכַבֵּס מוּתָּר לֵיאָרֵס מְקוֹם שֶׁמּוּתָּר לְכַבֵּס אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוּתָּר לֵיאָרֵס. מַאי הִיא דִּתְנַן השַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּתוֹכָהּ אָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּר מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת וְתַנְיָא וקוֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה הָעָם מְמַעֲטִין בְּעִסְקֵיהֶם מִלִּישָּׂא וּמִלִּיתֵּן מִלִּבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ זוּמְאָרְסִין אֲבָל לֹא כּוֹנְסִין וְאֵין עוֹשִׂין סְעוּדַת אֵירוּסִין. כִּי תַּנְיָא הָהִיא קוֹדֶם דְּקוֹדֶם (תַּנְיָא). אָמַר רָבָא וְקוֹדֶם דְּקוֹדֶם נָמֵי ק״וקַל וָחוֹמֶר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאָסוּר לִישָּׂא וְלִיתֵּן מוּתָּר לֵיאָרֵס מְקוֹם שֶׁמּוּתָּר לִישָּׂא וְלִיתֵּן אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוּתָּר לֵיאָרֵס. לָא תֵּימָא דְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ אֶלָּא אֵימָא כָּל הַנָּשִׁים יִנָּשְׂאוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הא דתנן מסרק של פשתן – יפה מפור׳ ברש״י ז״ל דבאותו לשון עצמו פי׳ רבינו שמשון ז״ל במשנת מ׳ כלים. הא בגווי׳ הא בברייתא – פרש״י ז״ל בלשון הא׳ פי׳ שנים הבולטים מכאן ומכאן לימין ושמאל חוץ ממה שכנגד הקתא קרי ברייתא וצריך ג׳ או משום דאין בהם חיזוק או משום דחיצונה כמאן דלית׳ דמיא מפני שהיא רחבה אותם שהם כנגד הקתא קורא גוייתא וסגי בשתי שנים ופי׳ כי שורות שני המסרק החיצונו׳ קרי בתרייתא ובהם עיקר המלאכה וצריך ג׳ ושורה הרואה פני׳ הקתא קרי פנימית וסגי לה בשתי שנים שאין עיקר המלאכה בפנימיות אלא ללקוט הצמר שלא יפול וכפי׳ רבינו שמשון ז״ל אלא משום דמסיימי בה ר׳ ישמעאל כלומר דלעול׳ משנה זו מתרצת׳ היא והא דאמרינן ר״ל ור׳ יוחנן זו אינה משנה לאו למימרא שאינה משנה כלל ושאינה מתרצתא כדמשמע האי לישנ׳ בעלמ׳ אלא ה״ק זו אינה משנ׳ סתומ׳ שתה׳ הלכה ולא נשנית סתם. דווקנו גרסי בה דברי ר׳ ישמעאל ואסיקנא דהלכתא צריכה להמתין ג׳ חדשים שלמים חוץ מיום שמת בעלה או נתגרשה ומנין הגט מיום הכתיבה ואפילו היה על תנאי או שלא הגיע לידה אלא לאחר כמה שנים וכדפ׳ הרמב״ם ז״ל והלכתא כרבי מאיר דגזר קטנה אטו גדולה וכסתם מתני׳ דקי״ל כר״מ בגזרותיו ומיהו בזנות אף ר״מ לא גזר כדכתיב בפ״ד אחין דאנוס׳ ומפותה אינן צריכות להמתין ג׳ חדשים דאשה מזנה מתהפכ׳ אבל יש מרבותי׳ הפוסקי׳ ז״ל שאוסרי׳ אף במזנה כשהיא גדולה ושלא במקו׳ הדח׳ ראוי להחמי׳ שלא תנשא מיהת. והלכתא צריך להמתין כ״ד חדש חוץ מיום שנולד וחוץ מיום שנתארס׳ בו ודיני מניקה איתנהו בפ׳ אף על פי ושם כתבנו בס״ד – ולענין גרוש׳ פלוגת׳ דר״ת ורבי׳ שמשון ז״ל אבל מניקה מזנה י״א כי לד״ה צריכ׳ להמתין דכסיפא למתבעיה וצ״ע במקומה אם כופין להניק כיון שאינו אשתו ובתשובות הגאון ז״ל כתוב שאם פירש׳ מלהניקו ג׳ חדשים קודם מיתת הבעל אינה נקראת מנקת חבירו. והא דתנן ר׳ יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנ׳ מפני האיבול אמרי עלה בגמרא אמר רב חסדא ק״ו כלומ׳ דהאי סברא דרבי יוסי דאסר אירוסין ל׳ יום משום איבול איכא למיפרך עלה מק״ו ומה במקום וכו׳ – גרש״י ז״ל ומה במקום שאסור לכבס מותר ליארס מקום שמותר לכבס אינו דין שמותר ליארס ופי׳ הוא ז״ל מקום שאסו׳ לכבס דהיינו שבת שחל ט״ב להיות בתוכ׳ שאסור לכבס אפי׳ בלא גיהוץ מותר ליארס כדתניא לקמן מקום שמותר לכבס דהיינו אבילו׳ דיחיד שלא אסרו כיבוס אלא ז׳ ימי אבילות וגיהוץ הוא שאסרו כל ל׳ יום ובכלים חדשים ולבנים אינו דין שיהא מותר ליארס לאחר ז׳ ימי אבילות ואלו ר׳ יוסי אוסר ליארס כל זמן האיבול שהוא ל׳ יום כדתני׳ לקמן וכמה איבול שלה ל׳ יום ויש ספרים שגורסים ומה במקום שאסור לספר ולכבס מותר ליארס מקום שמותר לספר ולכבס אינו דין שמותר ליארס. וא״ת היאך מותר לספר באבילות דיחיד תוך ל׳ יום והלא גזרת תספורת ל׳ יום כדילפינן פרע פרע מנזיר פי׳ הגאון ז״ל דבזכרי׳ הוא דגזרו אבל בנשים מותר לספר לאחר ל׳ יום מפני שנוול הוא לה והכא מנשים עבדי ק״ו דאבילות ישנה אסורות לכבס ולספר ובאבילות חדשה מותרות וק׳ לפי׳ זה דא״כ מאי ק״ו דא״ל כי מה שאסרו לנשים לספר ולכבס באבילות ישנה והתירו לכבס באבילות חדשה אינו משום קולא דאבילות חדש וחומרא דאבלות חדשה אלא בתורת טעמא דהתם מפני שבת שחל ט׳ באב שלא תספר ולא תכבס אינו נוול כל כך וכבר אסרו לה ג״כ ז׳ ימי אבלות אבל ל׳ יום אינו נוול ולא י״ל דלגבי אירוסין אבילות חדשה חמירא לפי׳ הנכון כדפרש״י ז״ל ואם איתא לאידך נסחא עיקר קושיין ועיקר ק״ו היינו מכבוס כפרש״י ז״ל הוא מותר ככל אדם ותספורת כדי נסבא לאשמועינן אגב אורחא דתספורת לאחר ז׳ מותר בנשים והפי׳ ומה מקום שאסור לספר ולכבס לכל אדם מותר לארס מקום שמותר לספר לנשים מיהת ולכבס כיבוס שאינו גיהוץ ואפילו באנשים אינו דין שמותר ליארס. אימא ר׳ יוסי אומר כל הנשים ינשאו – פי׳ דה״ק כל הנשים יתארסו וינשאו חוץ מן האלמנה שלא תנשא מפני האיבול אבל באירוסין אין כאן איבול אלא תוך ז׳ ופרישנא דה״ק כל הנשים ארוסות גרושות ינשאו פי׳ לאו דגרש״י במתני׳ גרושות דא״כ היכי קתני עלה חוץ מן האלמנה דהא בגרושות איירי׳ אלא פרושי מפרשי׳ דכל הנשים דנקט משום גרושות ארוסו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144