גמרא
פירוש
אֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף אַף צַדִּיק כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תנו רבין עד מתי הגשמי׳ יורדי׳ כו׳ – האי שיעור׳ בא״י ובשעת הרביעה וכן בכל מקום ובכל זמן כפי מה שיראו שיש להם כדי צרכן. מתני׳ היו מתענין וירדו להם גשמי׳ מסקנ׳ דקודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו וכן הדין בכל שאר הצרות ופשוט הוא שאף לאחר חצות שמשלימין אותו היום שוב אין אומר עננו ולא תחנוני׳ אחרי׳ שהי׳ ראוי לומר הלל אלא שאין אומר אותו בכרם רעבה ובפ״ק אמרנו דיחיד מתענה ומשלים כל תעניותיו אעפ״כ אין לנו לומר שכבר נענה אלא שמשלים נדרו והולך אעפ״כ מתודה והולך אם ירצה אפי׳ בסדר י״ה וכן ראוי לו. מתני׳ מעשה שגזרו הביאו מעשה זה לראיה למשנתי׳ שהפסיק׳ כשירדו גשמים קודם חצות ואגב גררא הביא שאמר להו שלא יקראו הלל גדול עד בין הערבים ומ״מ מכיון שבפרק הרואה דאיירו בברכת גשמים לא הזכירו הלל זה נראה שאין זה אלא בגשמים הבאי׳ ע״י תעני׳ אבל לא סוף כשבאו ביום התענית עצמו דהא אמאי כיון שנענו אחר יום תענית׳ בעוד שעסוקי׳ בתעניותיהם ובתחנוניהם ראוי הוא להם לשבח הבורא על ההסד שגמל׳ וכל יום שנענו בו כיום טוב אליהם וכי על כל פנים יש להם לומר שיענה אות׳ בו ביום אין זה עולה על הדעת ולא הובא המעשה אלא ללמוד על דין ההפסק׳ וגם יש שיש להם לאחר ההלל עד בין הערבי׳ ולאו למימר שאין אומר הלל אלא למעשה שהיה דאם כן אף אתה אמור שאם בו ביום אחר חצות לא יאמרו הלל וזה אינו במשמע שאין סימן טוב בזה יותר מזה כדאית׳ בש״ס וכן נהגו כל הארצות הללו אבל מדברי הראב״ד ז״ל נראה שהוא סובר שאין אומר הלל הגדול אלא על הגשמים שבאו ביום התעני׳ עצמו והוא שבאו קודם חצות שאכלו ושתו ועשאוהו כי״ט ובמעשה שהיה בלבד אבל הלשון הראשון יותר נכון ואין מבשלין מנהג בדבר זה שאין בכלל זה שום ברכה אלא ספור ושבח והודאה לבורא ית׳ ובכמה ימים בתוך השנה אנו רגילין לאמרו וכן קבלתי ממקצ׳ רבותי שיחיו ולמדנו שמאחרין ההלל עד לאחר ירידת הגשמים עד שעה הגונה שלא יהא בה שכרו׳ ואם א״א בו ביום בלילה או ליום אחר ולפי הלשון הראשון כן עושים עכ״פ כשירדו אחר חצות שהם בתענית כל היום ואם אין צבור יכולים להתאסף אף למחרתו אומר אותו אף ביום של אחריו של אותו שבוע. אבל ברכת הגשמים עצמה נראה אלא בעוד שהגשמים יורדים ר״ל ברכת מודים אנחנו לך שהיא למאן דחזא מחז׳ אבל הטוב והמטיב למאן דשמע משמ׳ מברך כששומע אפילו לזמן רחוק. וי״א שאף ברכת מודים אנחנו לך כיון שברכ׳ שבח היא אין זמנה עובר׳ על אותן היום ולא כל זמן שלחלוחי׳ הגשמים נראית בארץ וכ״ש של צבור ואין אומרים הלל הגדול אלא כשבאו להם גשמים שיש בהן תועלת וקצת שאלתם ואף על פי שאינו כדי כל צרכן לגמרי שראוי הוא לתת הודאה על קצת הטובה וי״א שאין אומר הלל הגדול אלא כשירדו גשמים שראויים להפסיק מתעניתם ולא כשצריכים להתענות עליהן. ולי נראה כלשון הראשון שצועקים לשעבר ונותני׳ הודא׳ לעתיד לבא ולא הוי תרתי דסתרן אהדדי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush