גמרא
פירוש
גְּזַר תְּלָת עַשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת וְלָא אִיעֲנִי סְבַר לְמִיגְזַר טְפֵי אֲמַר לֵיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
רבי יהודה נשיאה גזר י״ג תעניתא ולא איעני סבר למגזר טפי – פי׳ ועל שאר צרות היה דלגשמים מפו׳ הוא במשנתי׳ שאין לגזור יותר מי״ג א״ל רבי אמי אין מטריחין על הצבור יותר מדאי דקסבר דגשמים ושאר צרות שוין בדבר זה ומה ששנו בגשמים י״ג תעניות בלבד אינו מפני שעבר זמן של רביעה אלא לפי שאין מטריחים על הצבור יותר מדאי ואמרי׳ בש״ס רבי אמי דעבד לגרמי׳ הוא דעבד אלא הכי א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן לא שנו אלא לגשמים אבל לשאר פורענות מתענין והולכין עד שיענו והכי פירושו הא דא״ר אמי שאף על צרות אין להתענות אלא י״ג תעניו׳ ועשה מעשה בדבר שיטת עצמו היא וסברא שלו ולא שיטת רבי יוחנן רבו כדאמר במסכת משקין כי נח נפשייה דרבי יוחנן יתיב רבי אמי ז׳ ול׳ דהא א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן דלשאר פורעניות מתענין והולכין עד שיענו וכדסבר רבי יהודה למעבד.
ותנ״ה כשאמרו שלש וכו׳ ואמרי׳ לימא תהוי תיובתיה דרבי אמי ומהדרי תנאי היא דתניא אין גוזרי׳ יותר מי״ג תעניו׳ על הצבו׳ שאין מטריחים על הצבור יותר מדאי דברי ר׳ ר״ג או׳ לא מן השם הוא זה אלא שכבר יצתה זמנה של רביע׳ – פי׳ דרבי אמי דאמר כר׳ אבל אנן כרבי יוחנן קיימא לן דרביה דרבי אמי הוא וכן דעת רבי׳ אלפסי ז״ל ולדחות דברי רבי אמי הביא דרבי חייא בר אבא א״ר יוחנן ומאי דתניא כותיה ובמקומו׳ שלא יצאו זמן גשמים בי״ג תעניות הרי הוא כשאר צרות וגוזרים יותר ובמקום שאין זמן הרביעה כ״כ מחסרי׳ מן התעניו׳ ונוהגי׳ כחומרי תעניות של ברכו׳ והתרעות בב׳ ובה׳ ושני האחרונים ואחר שכדרכו דהא דרבי יהודה נשיאה על שאר צרות הות יש לנו לומר שהיתה צרה נמשכת כעין של גשמי׳ שהיה להם מתון שאלמלא כן מה ענין סדר של י״ג תעניות והלא מתריעי׳ על הצרות מיד ואינו נראה לומר כי אף על פי שמתריעי׳ מיד על שאר צרות מ״מ אין התעניות אלא בסדר של גשמים ג׳ ג׳ וז׳ ואח״כ חוזרי׳ לסדר כי ודאי לא נאמר סדר זה אלא בגשמים של רביעה ראשונה שיש מתון ולפי שהן מחמירין והולכין לפי מה שהשעה הולכת אלא מה שלמדנו מדברי רבי יהודה נשיאה שלא על סדר גשמים בלבד עושין כן אלא ה״ה על צרה כיוצא בה שהתחילה ואינה דחוקה בתחלתה ודוחק והולכ׳ יש להם לנהוג כסדר תעניות אלו אבל בצרה דחוקה שמתריעי׳ עליה מיד אין סדר זה אלא לנהוג ולגזור אותן הן ג׳ ג׳ או פחות כפי הצרה כי אם היא צרת היום למה גוזרין תעניות ג׳ אלא גוזרין כפי הזמן או גוזרין סת׳ ב׳ וה׳ עד שיענו תדע שאף בגשמים לא נאמר סדר תעניות אלא ברביעה ראשונה אבל בצמחים ששנו וכיוצא בו שמתריעי׳ מיד אין סדר זה נמצא׳ למד שדין גשמים ושאר צרות שוה בדבר זה.
שלחו ליה בני ננוה לר׳ כגון אנו שצריכין למטר ואפי׳ בתקופת תמוז היכי עבדי׳ שאלה בתפלה כיחידי׳ דמינן ובברכת השנים ושלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה רבי יהודה פליג עליה ואמר לענין שאלו בברכת השנים הכל לפי המקומו׳ הכל לפי הזמן ואמרי׳ מאי הוי עלה ואסיקנ׳ והלכתא בשומע תפלה והא דאמרי׳ במסכת עובדי כוכבים ומזלות אם צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים ה״מ לשאול בפרנסה לעצמו אבל שאלת גשמים שהוא צרכי רבים ופרנסתם שקבוע׳ בברכת השנים אין לומר אותה בברכת השנים אלא בזמן שהוא הגון לכל ולא בזמן שהוא קשה לשאר רוב העולם כנ״ל וגרסי׳ בירושלמי וש״צ אמרה באותן שש שהוא מוסיף ע״כ ושמעי׳ מי׳ שיש כ״ד ברכות בח״ל שאין זה נוהג בא״י דהתם מניסן ואילך אין תועלת בגשמים ואינן צריכין למטר בתקופת תמוז.
הא דא״ר אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא א״כ נענה כיהושע כבר פירשתי׳ במסכת מגלה בס״ד שאינה אלא במתחנן על הצבור ובפני צבור דומיא כיהושע ומשום דלא תפיג דעתייהו דצבורא ואי אצלי אצלויי שפיר דמי והאידנא נהוג כ״ע מצלא אצלויי יצא ניסן וכו׳ הדא דתימא בשלא ירדו גשמים כבר אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הם ובהכי סליק פרקא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush