גמרא
פירוש
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִלְּמַטָּה אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ד׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:ט׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:ט׳
ב רמב״ם הלכות שופר וסוכה ולולב ד׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:ט׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור אורח חיים תר״ל:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ל:ט׳
אמר רבי יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל כלו׳ בכותל החצר שעל הבור סגי דאמרינן גוד אחית מחיצתא אף בזו. ואמר רבי אבא בר חנא א״ר יוחנן רבי יהודה שמתיר מחיצה תלויה במשנה זו בשיטת רבי יוסי אמרה מיהו לא רבי יהודה סבר לה כר״י ולא ר״י סבר לה כרבי יהודה מהא שמעינן מאי דכתיבנא לעיל שכשאומר על התנאים שהולכים בשיטה אחת פעמים שאינם מודים זה לזה בדבריהם. עד כאן ל״ק רבי יהודה התם אלא בעירובי חצרות דרבנן דמדאורייתא לא בעי מחיצ׳ כלל והם אמרו אבל הכא בסוכה דמחיצתא דאורייתא לא לימא וע״כ לא קאמר רבי יוסי הכא אלא בסוכה דקילא שאין בה אלא עשה אבל בשבת דאיסור סקילה לא קאמר חיוב סקילה דהא עירוב דרבנן הוא דלית ביה סקילה אלא איסור סקילה כלומר איסור שבת שיש בו סקילה בדאורייתא ולהכי חמיר אפילו בשל דבריהם וא״ת א״כ דחד מינייהו לא שרי מחיצה תלויה בכל מקום מעשה שנעשה בצפורי במחיצות תלויות על פי מי נעשה לא על פי ר׳ יוסי נעשה דהא איהו לא שרי בשבת דחמיר אלא על פי רבי ישמעאל ברבי יוסי נעשה והא דלא אמרינן שנעשה על פי ר׳ יהודה שהוא מתיר בשבת איכא דאמרי דההיא ברשות הרבים הוא שר״ה היה מפסק׳ בבית שכנגד ביה״כ שבו ספר תורה שעומדין פתח כנגד פתח ועשו מחיצות תלויות בנתיים ורבי יהודה לא שרי אלא בעירובי חצרות לרבנן ורש״י פירש דמבוי שאינו מפולש הוא דאיסורו דרבנן ובדין הוא דשרי ביה רבי יהודה אלא שלא היה מקומו דצפורי מקומו של רבי יוסי ורבי ישמעאל בנו הוא כדאמרינן בסנהד׳ צדק צדק תרדוף הלך אחר ב״ד יפה אחר ר׳ יוסי בצפורי כך הגירס׳ בכל הספרים. פרסו לכתחלה היכי פרסי – פי׳ דהא קי״ל שאין עושין אהל עראי לכתחלה בי״ט ואצ״ל בשבת אלא מצאו סדינין פרוסין מבע״י טפח על העמודים ופרסים אחר כך דאהל עראי הוא וקי״ל שמוסיפין על אהל עראי בשבת ועשו לו מחיצות תלויות והביאו ס״ת וקראו בו והכי קים להו דמחיצות תלויות הוי והכי נמי הוי אהל עראי ורש״י ז״ל כ׳ במסכת שבת פרק כל הכלים דמחיצה בלא גג לאו אהל הוא והא דתנן התם פקק החלון פירש ז״ל שהיא ארובה בגג ומתוך כך מוחק וגורס כאן פרסו ס״ד א״נ דגרסינן היכי פרסי כלומר מהיאך הביאום בשבת דרך רשות הרבים אלא מצאו סדינין פרוסין ומחיצה כזו מותר בשבת ואינו נכון חדא דמאי מתמהינן היאך הביאום דדלמא דרך מלבוש אייתינהו ועוד דבעירובין מייתינן אאהל עראי גבי דופן סוכה ועוד דאי פקק החלון ארובה היא ה״ל למיתני ארובה כדקתני בכל דוכת׳ לכך פר״ת דשפיר שייך אהל בדופן וכן מפרש מורי נר״ו בשם רבינו הגדול ז״ל דודאי כל שעשה שלש מחיצות אהל הוא היכא דאיכא בר מיניה שלש מחיצות ועשה דופן רביעית חשוב תוספות אהל ולאפוקי מחיצה א׳ או שתים א״נ גג בלא מחיצות דלא כלו׳ הוא והכי מוכח הת׳ בעירובין והראיה שהביא רש״י שם מעובדא דרב ושמואל דהוו יתבי ונפל גודא ביני ביני כבר פירש׳ יפה ר״ת ז״ל וכדכתיבנא התם בס״ד. אמר רב חסדא אמר אבימי מחצלת ארבע ומשהו מתרת בסוכה משום דמוקי׳ בי מצעי וקמ״ל לבוד משמעתין מוכח דכל היכא דאמרינן לבוד אינו כאלו היה סמוך ממש ואינו דא״כ בצרה לה מחיצה אלא לבוד דינו כאלו הוא סתום וזהו לבוד שאמרו בסוכה קטנה בפחות מג׳ דאי לא בציר ליה שיעורא. מתיבי מחצלת שבעה ומשהו כו׳ – אלמא לא סגי בפחות מכאן וקס״ד בסוכה קטנה מיירי מתניתא ופריק דההיא בסוכה גדולה וגבוהה כמה קמ״ל דבמחיצה זו שאין בה עשרה משלשלין דפנות על ידי לבוד שמעמידה בפחות משלשה סמוך לקרקע ונידונית כעשרה שדינו כאלו ארוך וסתום כדכתיבנ׳ ובתר הכי אמרינן גוד אסיק מחיצתא דפחות מעשרה לא אמרינן ליה והיינו דאמרי׳ קמ״ל דמשלשלין דפנות כלומר ע״י לבוד ולא בעינן מחיצה עשרה. ול״נ לפרש דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה קאמר דהא לא שמעינן ממתניתא כלל ולית לן לאוקומה כרבי יוסי דהוי יחידאה אלא מלמטה למעלה קאמר כרבנן וכן נראה מפרש״י ז״ל. אמר רב אסי פס ד׳ ומשהו מתרת בסוכה משום דופן היכי עביד מוקי לה בפחות משלשה סמוך לדופן פרש״י ז״ל סמוך לדופן השני במקצוע ולא נהיר׳ דאי איכא ב׳ דפנות בטפח שוחק סגי לשלישי׳ וכ״ת הכא קמ״ל דבהכי לא בעי צורת פתח פשיטא מאי קמשמע לן. והנכון דליכא אלא דופן אחת שלימה ויהיב האי פס במקום דופן שני האמצעים והוה ליה דופן שני ובתר הכי עביד שלישית טפח שוחק וצורת פתח והא קמשמע לן דמשך סוכה קטנה שבעה טפחים דהיינו כדי ראשו ורובו ושלחנו דאמרי בית שמאי ומדלא קאמר דמכשר דופן שני בטפח שוחק בי מצעי פחות מג׳ לכל רוח דהוו להו שבעה שמעינן דלעולם לא אמרינן תרי לבודין בפחות מפס ד׳ מיהו לאו ראיה היא דהא עדיפא ה״ל לאשמועי׳ דסגי לשלישית בטפח משא״כ באידך דאי עביד שניה בת טפח צריך לעשות שלישית שלימה דלמאי עביד בה לבוד ודאמרינן התם ושלישית טפח וצורת פתח ולא מוקמינן טפח שוחק בי מצעי משום דבעינן לאכשורי אפילו סוכה גדולה ותו דהתם רוח רביעית פרוצה וליכא לבוד אלא מחד גיסא כלפי דופן שנית האמצעי׳ וסוכה העשויה כמבוי דבעינן פס דהויא ד׳ ולא מכשירים בטפח שוחק בנתים או משום דהויא סוכה גדולה או משום דבעינן שתי דפנות דעריבן בשכנגדו בחצר פרוץ מיהו עיקר הדין אמת הוא מדלא אדכרי הך רבותא הכא והתם משום אנפא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush