×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבועות י׳.גמרא
;?!
אָ
וְאִיתַּקּוּשׁ שְׂעִירֵי הָרְגָלִים לִשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מָה שָׂעִיר דְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ בְּמִילְּתָא דְּקוֹדֶשׁ מְכַפְּרִי אַף שְׂעִירֵי רְגָלִים בְּמִילְּתָא דְּקוֹדֶשׁ מְכַפְּרִי. וְכִי תֵּימָא נִיכַפְּרוּ אַדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ הָא אָמְרִינַן אוֹתָהּ אוֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן וְאֵין אַחֵר נוֹשֵׂא עָוֹן. וְכִי תֵּימָא נִיכַפְּרוּ אַדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הָא אמרי׳אָמְרִינַן {ויקרא ט״ז:ל״ד} אַחַת בַּשָּׁנָה כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה. אַמַּאי מְכַפְּרִי. אִי עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף הַאי בַּר קׇרְבָּן הוּא אִי עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף הַאי שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלֶה אִי עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף הַאי שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עַל כׇּרְחָךְ אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף.: ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כׇּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה כּוּ׳.: אָמַר ר׳רַבִּי חָמָא בַּר ר׳רַבִּי חֲנִינָא מַאי טַעְמָא דר׳דְּרַבִּי מֵאִיר אָמַר קְרָא שְׂעִיר וּשְׂעִיר הוּקְּשׁוּ כׇּל הַשְּׂעִירִים זֶה לָזֶה וי״ווָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. קָסָלְקָא דַּעְתָּךְ כֹּל חַד וְחַד מֵחַבְרֵיהּ גָּמַר וְהָאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לְמֵידִין לָמֵד מִלָּמֵד חוּץ מִקֳּדָשִׁים שֶׁאֵין לְמֵידִין לָמֵד מִלָּמֵד. הָא לָא קַשְׁיָא כּוּלְּהוּ מִקַּמָּא גָּמְרִי. תִּינַח כֹּל דִּכְתִב בֵּיהּ וּשְׂעִיר עֲצֶרֶת ויוה״כוְיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּלָא כְּתִב בֵּיהּ וּשְׂעִיר מְנָלַן. אֶלָּא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹנָה אָמַר קְרָא {במדבר כ״ט:ל״ט} אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ במועדיכ׳בְּמוֹעֲדֵיכֶם הוּקְּשׁוּ כׇּל המועדי׳הַמּוֹעֲדִים כּוּלָּן זֶה לָזֶה.: וְהָא ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ לָאו מוֹעֵד הוּא. אִיבְרָא ר״חרֹאשׁ חֹדֶשׁ נָמֵי אִיקְּרִי מוֹעֵד כִּדְאָמַר אַבָּיֵי דְּאָמַר אַבָּיֵי תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוֹיֵי מַלְּיוּהּו דִּכְתִיב {איכה א׳:ט״ו} קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבּוֹר בַּחוּרָי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּמוֹדֶה ר״מרַבִּי מֵאִיר בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים שֶׁהוּא אֵינוֹ מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן וְהֵן אֵינָן מְכַפְּרִין כַּפָּרָתוֹ. הוּא אֵינוֹ מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן כַּפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת הֵן אֵינָן מְכַפְּרִין כַּפָּרָתוֹ אָמַר קְרָא אַחַת בַּשָּׁנָה כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף וְעַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ מְכַפְּרִין דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר. וְאִילּוּ שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים שַׁיְּירֵהּ וְכַפָּרָתָן נָמֵי שַׁיְּירַהּ.: הָיָה ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא כּוּ׳.: בִּשְׁלָמָא דְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָא מְכַפְּרִי אַדִּרְגָלִים דְּאָמַר קְרָא עֲוֹן עָוֹן אֶחָד הוּא נוֹשֵׂא וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁנֵי עֲוֹנוֹת אֶלָּא דִּרְגָלִים נִיכַפְּרוּ אַדְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים אָמַר קְרָא אוֹתָהּ אוֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן וְאֵין אַחֵר נוֹשֵׂא עָוֹן. בִּשְׁלָמָא דִּרְגָלִים לָא מְכַפְּרִין אַדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאָמַר קְרָא אַחַת בַּשָּׁנָה כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה אֶלָּא דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִיכַפְּרוּ אַדִּרְגָלִים אָמַר קְרָא אַחַת כַּפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת. וְהָא כִּי כְּתִיב אַחַת בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים הוּא דִּכְתִיב אָמַר קְרָא {במדבר כ״ט:י״א} מִלְּבַדמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
והאמר ר״י בכל התורה כולה למידין למד מלמד חוץ מן הקדשים – פי׳ דדבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש פי׳ רש״י המקשה קס״ד דכל חד וחד מחבריה גמר דפסח דסמוך לר״ח דכתיב ביה ושעיר גמר מיניה לענין טהור שאכל את הטמא וסוכות הסמוך ליוה״כ דכתיב ביה נמי ושעיר גמר מיוה״כ משעיר החיצון לענין אין בה ויש בה ויה״כ גמר מסוכות דהיינו רגלים לשאין בה ואין בה ואחר כך ילמדו עליונים ותחתוני׳ מעליונים וס״ל דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש ופרקינן דכולהו אהדדי גמרי דכולהו רגלים גמר מר״ח לענין טוהר שאכל את הטמא וכולהו גמרי מסוכות לענין אין בה ויש בה וכולהו גמרי כחדא מיוה״כ לענין אין בה ויש בה ונראה מפי׳ ז״ל שהוא גורס לקמן בסמוך במתניתא דתניא כר״י כדר״מ ומכפרין על שאין בה ויש בה ועל שאין בה ואין בה והכי ודאי קושטא דגרסינן כדבעי לומר ומ״מ קשה על פי׳ ז״ל בהא דקאמר דיוה״כ גמר מסוכות לענין אין בה ואין בה דמנא ליה ז״ל דרגלים גופייהו מכפרי על אין בה ואין בה יותר היה לומר דפסח ורגלים ילפי מר״ח לענין טמא שאכל טהור ולענין אין בה ואין בה דתרווייהו איתנהו בר״ח מדכתיב בר״ח חטאת לה׳ חטא שאין בה מכיר אלא השם דהא לא דריש אותה נושא עון דהא ילפי רגלים מר״ח לענין טמא שאכל טהור וא״כ בחנם דחק וי״ל דר״מ משמע ליה בכל שעיר ושעיר משעירי המוספין יש לו כפרה לעצמו אלא שכל א׳ מהם מלמד על חבירו ולמד ממנו להיותם כפרתם שוה ולהכי כתיב בה ושעיר ומעתה אין לנו כפרה חלוקה לרגלים אלא על שאין בה ואין בה. ולית ליה לר״מ דרשא דחטאת לה׳ גבי ר״ח דס״ל דכוליה אתא לכדר״ל אבל אית ליה ג״ש דעון עון ללמוד ר״ח מציץ כפרה מוטהור שאכל את הטמא וכיון דילפי רגלים מיוה״כ מכלל דלא דריש בשעיר חיצון דרשא דאחת לומר דכפרה זו לא תהא אלא פעם א׳ בשנה ולא הוצרך התלמוד לפרש״י משום דהא פשיטא כיון דקתני דכל השעירים כפרתן שוה והא דגמר פסח מר״ח לענין טמא שאכל טהור ואע״ג דר״ח גמר מציץ בג״ש ל״ק לדר״י דהא פשיטא דדבר הלמד בג״ש דחוזר ומלמד בהיקש כדאיתא בדוכתה). עצרת ויוה״כ דלא כתיב בהו ושעיר מנ״ל הא פרישנא לעיל דקושיין מיוה״כ ועצרת כדי נסבי לה. גירסת הספרים אמר ר״י א״ק אלה תעשו לה׳ במועדיכם הוקשו כל המועדות זה לזה ולכאורה השתא לא צרכינן לדרשא דרחב״ח כלל אבל קשה דה״ל למימר אלא אמר ר׳ יוחנן וי״ל דהאי היקשא דבמועדיכם לא ניחא כולי האי דהא איכא למימר דאורחא הוא דקרא לומר כן אלא דכיון דאית ליה דרשא דרחב״ח ומדכתיב ושעיר אהני ליה האי במועדיכם להני דלא כתיב בהו ושעיר שיהיו כולם שוים. אר״י ומודה ר״מ בשעיר הנעשה בפנים וכו׳ – וא״ת מאי קמ״ל פשיטא דהא לא שייכא האי דרשא דילפותא דשעירים אלא בשעיר החיצון שהוא של מוסף דהוי דומיא דשעירי רגלים ושעירי ר״ח שהם חיצונים ומקרבנות מוסף וי״ל כן משום דאיתקוש שעירי פנימי וחיצון מדכתיב מלבד חטאת הכפורים. ה״ג תניא נמי הכי על טהור שאכל את הטמא ועל שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה בסוף ועל שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף שעירי הרגלים וכו׳ אבל יש נוסחאות דלא גרסי בה על שאין בה ואין בה וליתא דא״כ היכי מייתי ראיה שהוא מודה בשעיר הפנימי וכפרתו משום דשייר ושייר דהא לא קתני נמי שאין בה ואין בה ואי ס״ל דאף שאין בה ואין בה אינם מכפרים הא חיצון נמי שייר ואי ס״ל דלא חש למתנייה א״כ אף בשעיר הפנימי נאמר כן אלא ודאי הגירסא הראשונה היא עיקר והיא גי׳ רש״י ז״ל. מהו שיקרבו זה בזה אמר ליה קריבין פי׳ אם אבד א׳ בזמנו והפרישו אחר תחתיו ואח״כ נמצא האחד שיהא קרב בר״ח או רגל או יוה״כ הבא אחריו וה״ק בתוס׳ דא״כ הרי הוא מכפר על עבירה דלאחר הפרשה דהיינו טומאה שאירעה בין מועד זה שהופרש עליו שעיר למועד של אחריו ובפ״ק דזבחים איבעיא לן אי מכפרת עולה על עבירות עשה ועל ל״ת דלאחר הפרשה מה לי עולה מה לי חטאת ולא משמע נמי דאיכא הפרשה בהא בין קרבן יחיד לקרבן צבור ותי׳ דהכא כל שאבד והופרש אחר תחתיו הרי הוא כאלו נעקרה הפרשתו הראשונה ותחול עליו הפרשה אחרת על מועד זה שהוא קרב בו וה״ל הפרשה דלאחר עבירה. בשלמא דר״ח לא מכפר ארגלים דאמר קרא עון עון א׳ הוא נושא ואינו נושא שתי עונות – פי׳ הא לאו הכי מכפר משום דיליף מרגלים ולאו משום דיליף מהיקשא דבמועדיכם דההיא לא דריש לה אלא ר״מ שסובר דכל הרגלים כפרתן שוה וכדמוכח סוגיין לעיל וכדכתיבנא אלא ילפותא דס״ד בכולה שמעתין דאמרינן דילפינן שעירים מהדדי כל היכא דליכא מיעוטא אינו אלא או מהיקשא דר׳ חמא דשעיר ושעיר כל היכא דאפשר למדרש הכי או משום בנין אב דתנא דבי ר״י דלעיל דמה זה בזמן קבוע אף זה בזמן קבוע. וכללא דשמעתא דרגלים ילפי מר״ח או מיוה״כ מהיקשא דושעיר דיליף פסח מר״ח וכי יליף איהו ילפי שאר רגלים בהדיה כחדא ואפי׳ עצרת דלא כתיב ביה ושעיר משום דכולהו ג׳ כחדא נינהו וכמו שכתבנו לעיל לדעת ריצב״א ז״ל וכן ילפי מיוה״כ דשעיר החיצון מושעיר האמור בסוכות אבל בבנין אב דר״י לא מצי ילפי כדפריך תלמודא לעיל מה לר״ח שכן תדיר מה ליוה״כ שכן כפרתו מרובה ור״ח הוה יליף שפיר מרגלים או בהיקשא דשעיר דיליף מפסח רגלים כולם או כמה מצינו דר״י דרגלים הוא דלא ילפי מינה מפירכא דלעיל אבל הוא כ״ש דיליף מינייהו כי הם אינם תדירים והוא תדיר. ור״ח בהדי יוה״כ לא איתמר בה בשמעתין ילפותא דהא ליכא ושעיר בינייהו ומה מצינו נמי ליכא כיון דיוה״כ כפרתו מרובה ור״ח תדיר ויוה״כ דאמרינן דיליף מרגלים הוי או משום דכתיב בסוכות ושעיר ויליף עליון מתחתון או בבנין אב דר״י דכ״ש הוא שכפרתו מרובה וזה כלל כל השמועה ודוק ותשכח והא דפשיטא לן בכולה שמעתין דאיכא כפרה חלוקה לרגלים על אין בה ואין בה דטומאת מקדש וקדשיו טעמא כדכתיבנא לעיל דמשמע לר״ש דכל שעיר ושעיר יש לו כפרה חלוקה אלא שאין בה ואין בה דאילו אידך כולהו אית להו כפרת ר״ח טהור שאכל את הטמא מג״ש דעון עון מציץ ויוה״כ לענין טומאת מקדש וקדשיו לאין בה ויש בה ודרשא דחטאת לה׳ בר״ח לא משמע לן דהא איכא לאוקומי שפיר כוליה לכדר״ל וכדכתיבנא לעיל. כי כתיב בשעיר הנעשה בפנים כתיב לאו מקשה קמא פריך ליה דהא איהו דריש לי׳ לעיל בסמוך אלא תלמודא הוא דפריך אכל האי סוגייא ודכוותה בתלמודא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144