×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים ל״ז.גמרא
;?!
אָ
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין וְכַמָּה פַּת עָבָה א״ראָמַר רַב הוּנָא טֶפַח שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלֶחֶם הַפָּנִים טֶפַח. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף אאִם אָמְרוּ בִּזְרִיזִין יֹאמְרוּ בְּשֶׁאֵינָן זְרִיזִין אִם אָמְרוּ בְּפַת עֲמִילָה יֹאמְרוּ בְּפַת שאינו עֲמִילָה. אִם אָמְרוּ בְּעֵצִים יְבֵשִׁין יֹאמְרוּ בְּעֵצִים לַחִים אִם אָמְרוּ בְּתַנּוּר חַם יֹאמְרוּ בְּתַנּוּר צוֹנֵן אִם אָמְרוּ בְּתַנּוּר שֶׁל מַתֶּכֶת יֹאמְרוּ בְּתַנּוּר שֶׁל חֶרֶס. אָמַר ר׳רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא שְׁאֵילִית אֶת רַבִּי בְּיִחוּד וּמַנּוּ רַב אִיכָּא דְּאָמְרִי רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב שְׁאֵילִית אֶת רַבִּי בְּיִחוּד וּמַנּוּ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ מַאי פַּת עָבָה בפַּת מְרוּבָּה וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ פַּת עָבָה מִשּׁוּם דִּנְפִישָׁא בְּלִישָׁה וְאִי בָּעֵית אֵימָא בְּאַתְרֵיהּ דְּהַאי תַּנָּא לְפַת מְרוּבָּה פַּת עָבָה קָרוּ לֵיהּ. מַאי טַעְמָא אִי מִשּׁוּם דְּקָא טָרַח טִירְחָא דְּלָא צְרִיךְ מַאי אִירְיָא בְּפֶסַח אֲפִילּוּ בי״טבְּיוֹם טוֹב נָמֵי. אִין הָכִי נָמֵי וְהַאי תַּנָּא בְּיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח קָאֵי תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין אוֹפִין פַּת עָבָה בְּיוֹם טוֹב גוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן דיוֹצְאִין בְּפַת נְקִיָּה וּבְהַדְרָאָה וּבִסְרִיקִין הַמְצוּיָּירִין בַּפֶּסַח אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין הַמְצוּיָּירִין בַּפֶּסַח אָמַר רַב יְהוּדָה דָּבָר זֶה שָׁאַל בַּיְיתּוֹס בֶּן זוֹנִין לַחֲכָמִים מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין הַמְצוּיָּירִין בַּפֶּסַח אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹהָה עָלֶיהָ וּמְחַמַּצְתָּהּ. אָמַר לָהֶם אֶפְשָׁר יַעֲשֶׂנָּה בִּדְפוּס וְיִקְבָּעֶנָּה כֵּיוָן אָמְרוּ לוֹ יֹאמְרוּ כׇּל הַסְּרִיקִין אֲסוּרִין וּסְרִיקֵי בַּיְיתּוֹס מוּתָּרִין. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אַחַר אַבָּא לְבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו סְרִיקִין הַמְצוּיָּירִין בַּפֶּסַח אָמַרְתִּי אַבָּא לֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים האֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין הַמְצוּיָּירִין בַּפֶּסַח אָמַר לִי בְּנִי לֹא שֶׁל כׇּל אָדָם אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁל נַחְתּוֹמִין אָמְרוּ. אִיכָּא דְאָמְרִי הָכִי קָאָמַר לֵיהּ לֹא שֶׁל נַחְתּוֹמִין אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁל כׇּל אָדָם א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי עוֹשִׂין סְרִיקִין כְּמִין רְקִיקִין וְאֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין כְּמִין גְּלוּסְקָאוֹת. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הַסּוּפְגָּנִין וְהַדּוּבְשָׁנִין וְאִיסְקְרִיטִין וְחַלַּת הַמַּסְרֵת וְהַמְדוּמָּע פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה מַאי חַלַּת הַמַּסְרֵת אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה חָלוּט שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה אִילְפָּס הֵן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר ומַעֲשֵׂה אִילְפָּס חַיָּיבִין וְהַלָּלוּ שֶׁעֲשָׂאָן בַּחַמָּה. מֵיתִיבִי הַסּוּפְגָּנִין וְהַדּוּבְשָׁנִין וְהָאִיסְקְרִיטִין עֲשָׂאָן בְּאִילְפָּס חַיָּיבִין בַּחַמָּה פְּטוּרִין תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עוּלָּא אָמַר לְךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁהִרְתִּיחַ וּלְבַסּוֹף הִדְבִּיק. אֲבָל הִדְבִּיק וּלְבַסּוֹף הִרְתִּיחַ מַאי הָכִי נָמֵי דִּפְטוּרִין אַדְּתָנֵי סֵיפָא עֲשָׂאָן בַּחַמָּה פְּטוּרִין לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּגוֹן שֶׁהִרְתִּיחַ וּלְבַסּוֹף הִדְבִּיק אֲבָל הִדְבִּיק וּלְבַסּוֹף הִרְתִּיחַ פְּטוּרִין. חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהִרְתִּיחַ וּלְבַסּוֹף הִדְבִּיק אֲבָל הִדְבִּיק וּלְבַסּוֹף הִרְתִּיחַ נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁעֲשָׂאָן בַּחַמָּה וּפְטוּרִין. ת״שתָּא שְׁמַע זיוֹצְאִין בְּמַצָּה הִינָא וּבְמַצָּה הָעֲשׂוּיָה חבְּאִילְפָּס הָכָא נָמֵי שֶׁהִרְתִּיחַ וּלְבַסּוֹף הִדְבִּיק. מַאי מַצָּה הִינָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כׇּל שֶׁפּוֹרְסָהּ וְאֵין חוּטִין נִמְשָׁכִין הֵימֶנָּה אָמַר רָבָא טוְכֵן לַחְמֵי תוֹדָה פְּשִׁיטָא הָכָא לֶחֶם כְּתִיב וְהָכָא לֶחֶם כְּתִיב. מַהוּ דְּתֵימָא הוֹאִיל וּכְתִיב {ויקרא ז׳:י״ב} וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ואמאי קרו ליה פת עבה דנפישא בלישה – כתב הרי״ט ז״ל דלהאי לישנא לית לן מאי דאמר רבא לקמן קבא מלוגנאה לפיסחא דההיא לא נפישא בלישא אבל לאידך לישנא דאוקי׳ דקרי ליה עבה משום דנפיש טירחיה שפיר אית לן דרב ונפישא בטירחא לאפות בה הרבה בזה אחר זה וכלישנא בתרא קיל״ן דקאי כרב ע״כ ואסיקנא דתנא בי״ט של פסח קאי ופלוגתא דב״ש וב״ה משום טורח יו״ט. ופי׳ בתוס׳ וכן בעל המאור דטעמא דב״ה בזו כי ההיא דאמרינן במסכת יו״ט תניא ממלא נחתום חבית של מים כו׳ אבל לאפות אינו אופה רשב״א אומר אף לאפות אופה והקשו על פי׳ זה כמה קושיות. וכתב הרי״ט ז״ל דהנכון דלא שייכי אהדדי דההיא דהתם בעושה יותר מן הצריך ואפי׳ ע״י נשים הרבה שאין בו טורח כל כך ורשב״א שרי משום שבח מילוי התנור והלכתא כותיה והא דהכא דאינו אופה אלא הצריך לו בלבד כגון שיש לו אוכלין הרבה ואין לו אלא נשים מועטות לטרוח ומשום טורח אסרו ב״ש וב״ה שרי דלא חיישינן לטורח כי האי גוונא ויש שתמהו על רבי׳ אלפסי ז״ל שכתב בהלכות על ברייתא זו וה״מ בשאר ימים טובים אבל בפסח אסור למילש ולמיפא יתר על חמש רבעים קמח ועוד וכו׳ והאיך אפשר לומר דמתניתא לא איירי בפסח דהא בפסח קתני ומאי דאמרי תנא איום טוב דפסחא קאי לאו לאפוקי מפסח הוא וכן תפס עליו הרב בעל המאור ז״ל והרמב״ן כתב בספר מלחמות ד׳ דהאי לישנא דרב אלפסי ז״ל פי׳ בעלמא הוא לברורי מלתא משום דקתני דב״ה מתירין לאפות פת מרובה ומשמע כמו שירצה ופי׳ מרן ז״ל דלא תימא דבלישה הוא דשרי הכי אבל כיון דתנא בי״ט של פסח קאי לא איפשר למימר הכי אלא וודאי דאפייה דווקא שרי וכגון שהנשים לשות כל אחת ואחת כשיעור ואשה אחת מסקת ואופה לכולן אבל להתיר לישה גדולה בפסח לא הודו ב״ה כלל ועוד מפני שנאמר על ברייתא זו שתי לשונות וחד לישנא מפיק מדרב דילמא הוה סלקא דעתך דלישנא בתרא נמי מפיק אשמעינן דלישנא ב״ה כרב אתי ולא כתב ז״ל השתי לשונות אבל הודיענו פירושן והאי דקאמר רבינו אבל הפסח אסור למילש ולמיפה לאו משום אפייה קאמר אלא הכי קאמר אסור למילש כדי לאפות. ואף על פי שאמרו אין עושין סריקין המצויירין בפסח יוצאין בהם – פי׳ ואין בהם משום מצה עשירה. יאמרו כל הסריקין אסורין סריקי ביתוס מותרין – כתב הרי״ט ז״ל ומ״מ לא אסרו אלא סריקין מצויירות צורת עופות וחיות אבל מה שעתה עושין ליכא צורת דקפידא ואין הכונה אלא להדק הפת ויכנס בו האור ותאפה מהרה וליכא חשש שהיה הנגזר בה דלא קפדא הצורה ומ״מ צריך ליזהר שלא לעשות אלא בשל מתכות וליתנם באש מיד כדי שישרף החמץ הנדבק בהם דאילו בשל עץ אי אפשר שלא ישאר שם משהו וחוזר ואוסר העיסה של אחר כן הילכך אם עשה בשל עץ שורף אותם ולא יחזור לנקר. ע״כ להרי״ט מפי הרא״ה ז״ל. תנן התם הדובשנין והסופגין והאסקריטין כו׳ פטורין מן החלה אמר ריש לקיש הללו מעשה אילפס וכו׳ ור׳ יוחנן וכו׳ – פירש״י שכל אילו עיסה הן ובלילתן עבה. ורת״ם ז״ל הקשה דאי הכי משום גלגול נתחייבו בחלה ורבי׳ הרמב״ן ז״ל הכריע כדברי רש״י ז״ל. וכתב הרי״ט ז״ל שלא אמרו על מעשה אילפס שהן חייבין אלא בשנעשה כעין תנור שלא על ידי משקה צף אבל אם היה משקה צף בהם אינו לחם לדברי הכל לענין חלה ולא לענין מצה ולא לענין המוציא וכן מפורש בירושלמי ובתוס׳ היו סוברין לומר כי לענין המוציא לא מפלגינן בין משקה צף לשאין משקה צף היכא דאיכא תוריתא דנהמא והרי״ט ז״ל דחה דבריהם וכ׳ נקוט האי כללא בידך לכל אותם מאכלים שעושין בשמן צף שאין מברכין המוציא ושלש ברכות אלא בורא מיני מזונות בתחילה ובסוף ברכה א׳ מעין ג׳ אבל כשנאפת בלא משקה פלוגתא דר׳ יוחנן וריש לקיש וקיימא לן כר׳ יוחנן כדבעינן לברורי לקמן בס״ד ע״כ. יוצאין במצה הינא ואסי׳ מאי הינא כל שפורסה ואין חוטין נמשכין ממנה – וכתב הרי״ט ז״ל בשם הרא״ה ז״ל דכיון דכן מההיא שעתא שוב אינה באה לידי חימוץ. וברור הוא ע״כ.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144